האם אתם מאמינים שהשובלים הלבנים שמשאירים אחריהם מטוסים בשמיים מכילים סילדנאפיל ציטראט, המרכיב הפעיל שבוויאגרה? או האם אתם באמת חושבים שנורות שעשויות מאורניום ופלוטוניום יעילות וידידותיות יותר לסביבה? או שללימון יש תכנותו אנטי-היפנוטיות?
אם התשובה היא כן, אתם ללא ספק צרכנים קבועים של תאוריות קונספירציה. קל מאוד להתעלם מקנוניות ולהתייחס אליהן כרעשי רקע שההשלכות שלהם בעולם האמיתי מעטות אם בכלל, אך רצוי שלא להתייחס אליהן לגמרי באדישות.
בשנת 2013, דוח של ה"פורום הכלכלי העולמי" הזהיר כי מידע מקוון מוטעה מהווה סיכון משמעותי לחברה המודרנית. הדוח הצביע על מספר תקריות בהן המידע התפשט בצורה וירלית וההשלכות היו הרבה מעבר למה שדמיינו מי שפרסמו אותו בתחילה. באחד המקרים שהוזכרו, גולש התחזה לשר הפנים הרוסי כשהוא מצייץ שנשיא סוריה
בשאר אסד נהרג או נפצע. הציוץ גרם למניה של חברת נפט לעלות ביותר מדולר לפני שהמשקיעים גילו כי החדשות היו שקריות. מקרה אחר של מידע שקרי גרם למנוסה המונית של 30,000 איש מהעיר בנגלדש שבהודו, בשנת 2012, לאחר שקיבלו מסרון כי עומדת להיות התקפה על העיר.
ההתפשטות המהירה של המידע אינה קשורה לעובדה שמדובר במידע אמין או שקרי, נתון שמעורר את השאלה כיצד תאוריות קנוניתיות מתפשטות דרך האינטרנט והאם אנשים מתיחסים אליהן בדרך בסיסית שונה מהדרך בה הם מתייחסים לסיפורים קונבנציונלים המתפרסמים על-ידי ארגוני חדשות ידועים ומוכרים?
6.5 מיליון לייקים כדי לגלות זאת, חוקרים מהמוסד למחקרים מתקדמים באיטליה בדקו את הדרך בה משתמשי פייסבוק צרכו קנוניות לעומת הדרך בה צרכו חדשות מיינסטרים. הם גילו אומנם דמיון בין השניים, אך עם זאת גם הבדלים מעניינים שיכולים לעזור להבין טוב יותר את הדרך בה מידע שקרי מתפשט ברשת.
צוות החוקרים החל בבדיקה של למעלה מ-270,000 פוסטים שנוצרו ב-73 דפי פייסבוק שונים. הם סיווגו את הדפים על בסיס סוג המידע שהכילו, בין אם חדשות קוסנפירציה ובין אם חדשות מדעיות ממקורות מוכרים. הם בחנו גם את מספר הלייקים שקיבל כל פוסט, סה"כ כ-10 מיליון, מספר השיתופים, ומספר התגובות. על-ידי חלוקת הפוסטים, הם גילו כי כ-60,000 מהם כללו חדשות מדעיות מהזרם המרכזי ויותר מ-200,000 כללו חדשות קונספירציה אלטרנטיביות. ולמרות שהחדשות המדעיות זכו ל-2.5 מיליון לייקים, החדשות האלטרנטיביות זכו ליותר מ-6.5 מיליון.
ברוב המקרים אנשים צרכו חדשות מדעיות באותה דרך בה צרכו חדשות קנונייתיות. לשניהם היה בערך אותו מספר לייקים לתגובה ומספר דומה של תגובות לשיתוף. לפוסטים היו גם תפוצות דומות ואורך חיים דומה - התקופה בין התגובה הראשונה לאחרונה.
במילים אחרות, למרות האופי המאד שונה של המידע, הפוסטים נצרכו באופן דומה. למרות זאת, הבדל מהותי אחד זוהה: קוראים של קנוניות נטו יותר לשתף וללייק פוסטים מקוראים של חדשות מדעיות מהמיינסטרים. עובדה זו שיקפה את הרצון העז יותר להפיץ מידע המבוסס על קונספירציה מאשר מידע מהמיינסטרים.
מעקב אחר הדרך בה הקוראים צרכו את הפוסטים השונים, הביא להבנה גם של אופי הקוראים עצמם - אלו שצרכו בעיקר חדשות קונספירציה ואלו שצרכו בעיקר חדשות מדעיות מהמיינסטרים. החוקרים התעניינו במיוחד בדרך בה הגיבו הקוראים לחדשות של ה"צד השני".
התברר, שהקוראים שהתמקדו בחדשות קנוניה נטו שלא להיות מעורבים באתרים של הזרם המרכזי, אלא במקום זאת הקדישו את האנרגיה שלהם בהפצת התיאוריות. לעומת זאת, הקוראים שהתמקדו בחדשות מדעיות נטו יותר להגיב על הדפים בהם פורסמו הקנוניות. אחד ההסברים האפשריים הוא שהראשונים רצו להפיץ את מה שננטש על-ידי החשיבה המיינסטרימית, בעוד שהאחרונים רצו לדכא את התפשטות חדשות הקונספירציה. יתרה מכך, שני סוגי הקוראים נטו יותר לתקשר עם אנשים מ"אותו צד". הקבוצות נטו שלא לחפוף בינהן.
במילים אחרות, אם האמנתם בקנוניות בעבר, רוב הסיכויים שתאמינו בהן גם בעתיד. ואם אתם קוראים על בסיס קבוע חדשות מדעיות ממקורות מהמיינסטרים, כנראה תמשיכו בכך גם מחר.
