נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דבורה ברלינר סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא מועמדים לבית המשפט העליון לכאורה, זו לא חוכמה גדולה: דבורה ברלינר וג'ורג' קרא יושבים בהרכב הערעורים הפליליים הבכיר של בית המשפט המחוזי בתל אביב (יחד עם
מרים סוקולוב). ערעורים על פסקי דינם מגיעים לבית המשפט העליון בגלגול שלישי, ולאור ההלכה המצמצמת מאוד דיונים שכאלו - מה הפלא שהערעורים נדחים? אבל זה רק לכאורה.
77 ערעורים על ההרכבים בראשות ברלינר הגיעו בשנתיים האחרונות לעליון, 65 מתוכם - על הרכבים בהם השתתף גם קרא. כולם נדחו. ב-76 מקרים אכן היה זה גלגול שלישי. אבל בחלק ניכר מן התיקים, לא הסתפקו שופטי בית המשפט העליון בהחלטה טכנית, אלא נכנסו גם לנימוקי הערעורים ודחו אותם לגופם. זה נעשה ב-40 מן התיקים (מה שמלמד בדרך אגב גם שהעליון מתייחס לערעורים הללו בצורה עניינית). המקרה האחד שנדון לא בגלגול שלישי נגע ליישום חוק נפגעי עבירה, וגם בו קיבלו ברלינר וקרא גיבוי מהעליון.
עוד חשוב לציין, כי בארבעה תיקים דן בית המשפט העליון בערעורים לגופם, גם אם לא אישר פורמלית את הפכת בקשת רשות הערעור לערעור. היו אלו שני ערעורים על הרשעה בגין עבירות מין באינטרנט (שנתגלו בתחקיר ערוץ 10), בתיק מיסים בו התערב המחוזי בממצאי עובדה של בית משפט השלום והרשיע את המערער (העליון נתן גיבוי להתערבות הנדירה הזו) ובשאלה האם ניתן להעמיד לדין מי שהסיע שוהה בלתי חוקי לאור הנחיה בנושא של היועץ המשפטי לממשלה.
באחד המקרים מצא לנכון השופט
סלים ג'ובראן להחמיא להרכב של ברלינר וקרא: "פסק דין מנומק... מתקשה אני לראות כיצד אפשר לטעון אחרת". לעומת זאת, במקרה אחר הוא הודה שדחה את בקשת רשות הערעור רק לאחר התלבטות, לאחר שבחן האם שיקולי צדק (אחידות הענישה של מעורבים אחרים באותה פרשה) אינם מצדיקים התערבות בהחלטת המחוזי.
מגוון בלתי מוגבל מגוון הנושאים בהם דנים ברלינר וקרא הוא כמעט בלתי מוגבל. כאשר מצרפים לכך את העובדה שכאמור בית המשפט העליון לא הפך אפילו פעם אחת בשנתיים האחרונות פסק דין שלהם, מקבלים תמונה של מקצוענות ברמה הגבוהה ביותר. הנה כמה מן הנושאים בהם עסקו הערעורים: סכין, עבירות מין לסוגיהן, איומים, עבירות אלימות שונות, שוטר שביצע עבירות אלימות, ביטול צו מבחן, תעבורה, התפרצות, שוחד, הימורים, מרמה, חזרה מהודאה, סחיטה, סמים, מיסים, זילות בית המשפט, שבועת שקר, התפרצות למקום תפילה, תקיפת עובד ציבור, לשון הרע, עבריינות נוער, תקיפת קטין, תקיפת בת זוג ושהייה בלתי חוקית.
עוד בולטת היעילות הגבוהה של ההרכב בראשותה של ברלינר. רוב פסקי הדין שלהם ניתנים בטווח של עד חצי שנה מהגשת הערעור, לעיתים - בתוך חודש-שלושה. במקרים נדירים ובודדים נזקק ההרכב לזמן רב יותר, ורק במקרה אחד חלפה יותר משנה. לנוכח העובדה שמדובר במאות פסקי דין שנותן ההרכב מדי שנה, ואשר כולם - לפחות לפי השנתיים האחרונות - עומדים במבחן בית המשפט העליון, ניכר שהמהירות אינה באה על חשבון ההעמקה.
עוד הערת אגב: לא ברור מדוע סניגורים מנסים לערער לבית המשפט העליון במקרים בהם ברור שלא יקבלו רשות ערעור. הם יוצרים אשליות אצל לקוחותיהם, גוזלים זמן שיפוטי ואולי גם מקבלים שכר טירחה במקום בו כלל אין מקום להליך הנוסף. זכות הגישה לערכאות כמובן מאפשרת זאת, אך יש מקום לתמוה האם אין עורכי דין המנצלים אותה לטובתם האישית ולרעת לקוחותיהם.
