ביום ראשון (28.9.14) נציין את יום בריאות הלב הבינלאומי ברחבי העולם. בישראל, סיבות התחלואה המובילות הינן מחלות ממאירות ומחלות לב. עם זאת, לא מעט ניתן לעשות על-מנת לצמצם ואף למנוע את הופעת מחלות אלו באמצעות אורח חיים ומחשבה קדימה.
המונח בריאות הלב מגלם בתוכו שני ערכים: - בריאות הלב עצמו כפי שמתבטא בתקינות העורקים המספקים את הדם אל הלב ובהעדר פגמים או מחלות ייחודיות ללב כגון פגמים במסתמים או בשריר הלב. ברוב המקרים מצב זה מערב טיפול תרופתי או התערבותי באמצעות צנתור או ניתוח;
- בריאות כללית המיועדת למנוע מצבי מחלות בגוף הקשורים במערכת הלב וכלי הדם. מחלות אלו כוללות בין השאר עודף משקל, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם, סוכרת ועוד המשפיעים על הלב ותקינותו.
שני האמצעים העיקרים העומדים לרשותנו על-מנת שנוכל לשמור על עיקרון בריאות הלב, הינם התזונה והפעילות הגופנית. שניהם מהווים את העיקר בעיקרון הידוע כאורח חיים פעיל ובריא. הפעילות הגופנית הינה תרופת המניעה הטובה ביותר, אך מכריחה אותנו לנוע מעבר לסף הגירוי הגורם לתופעות אימון ושיפור מצבו של הגוף, אך גם כל צורת הנעה של הגוף תורמת לתופעות בריאות.
אימון השרירים מתבצע גם בשריר הלב עצמו ומשפר את יעילות פעולתו - פחות אנרגיה לפעילות ופחות בלאי יחד עם יצירת הסתעפויות חדשות לעורקי הלב. התפתחות זו יוצרת הגנה מפני נזק ללב. העלייה ביעילות אינה פוסחת על השרירים ההיקפים ופתיחת הסתעפויות כלי דם חדשות יוצרת ירידה בלחץ הדם המרכזי ותורמת לשליטה על מחלה קשה זו האחראית במידה ניכרת על התפתחות מחלת לב. בנוסף, תורמת העלייה בכושר הגופני לשיפור תגובת התאים לאינסולין וירידה ברמת הסוכר בדם.
הורדת גורם סיכון זה למחלת לב הינה הכרחית והפעילות הגופנית הינה נדבך עיקרי במאבק. הפעילות הגופנית גורמת להשפעה ישירה על מערך שומני הדם - הורדת הכולסטרול ובעיקר העלאת ה-HDL שהינו הכולסטרול הטוב המגן מפני ההשפעה השלילית של השומנים על עורקי הלב. בנוסף, הפעילות הגופנית הסדירה מאפשרת שליטה על הורמוני הסטרס ובכך מונעת התבטאות של מחלות.
התזונה מהווה גורם מכריע בשליטה על משקל עודף ועל מערך השומנים בדם. העלייה במשקל מהווה בתקופה זו את המחלה המסוכנת ביותר לבריאות הציבור. מחלה זו אינה פוסחת על-אף מדינה ונובעת יותר מכל משינוי בהרגלי האכילה, בזמינות המזון ובטיבו ובשינוי הרגלי התנועה של ילדים ומבוגרים כאחד.
התזונה האנושית מחפשת מוצא וריבוי התיאוריות בשטח מעיד על חוסר אחידות ועל היעדר פתרון אחד. בשמירה על הבריאות הכללית ועל המשקל נהוג לדבוק בעיקרון שחשיבות התזונה הינה בעיקר ביחס לפעילות הגופנית, אך שניהם חייבים לבוא ביחד על-מנת להגיע ליעילות מרבית של ההצלחה בתוכנית המניעה.
עיקרון התזונה ההגיונית נשען על כמויות ומרכיבים של הארוחות. אכילה לא סדירה ומרווחים גדולים בין הארוחות, גורם לתגובות סותרות של הגוף ועל קושי בשליטה במאבק בין ההוצאה והאגירה הקלורית. בנוסף, כמות אוכל גדולה בארוחה אחת יגרום לשמירה על הכמות העודפת של המזון והמיקום המקובל על הגוף הינו ברקמת השומן. לפיכך, ההמלצה המקובלת כיום הינה ריבוי ארוחות, בין 6-4, במרווחים קבועים ובכמות מזון המכילה עד כ-500 קלוריות לארוחה מרכזית ופחות מכך לארוחות ביניים.
מרכיבי המזון חשובים גם הם והכמות היחסית לארוחה של ויטמינים, מינרלים, חלבונים, פחמימות, שומנים וסיבים תזונתיים, עדיף שתהיה מחולקת באופן שקול בין הארוחות.
מכיוון שבעולם המערבי אנו מעוניינים לצמצם את האפשרות לאגירה, רצוי לצמצם את כמות הפחמימות הזמינה ובעיקר את הפחמימות המהירות, אלו בעלי אינדקס גליקמי גבוה, הנספגות במהירות וזמינות לעבור למאגרים. לאור זאת, המלצה על חלוקת התזונה ל-40% פחמימות, עד 30% שומן ועד 30% חלבון הינה הגיונית ומעשית, יחד עם תוספת של מרכיבי התזונה האחרים וכמובן נוזלים.
שמירה על בריאות הלב מתחילה בראש ובראשונה במניעה והיא מתבססת אם כך על צמצום אגירת המזון יחד עם אספקת כל המרכיבים החיוניים לתפקוד תקין של הגוף (תזונה בריאה) ופעילות גופנית סדירה כמעט כל ימות השבוע עם הוצאה קלורית של לפחות 1,500 קלוריות בשבוע וכמובן אימון התנגדות כנגד משקולות חיצונית או כנגד משקל הגוף מספר פעמים בשבוע.
שילוב זה הינו המפתח לשמירה על בריאות הלב ומהווה מניעה להופעת מחלות המסכנות את משאבת הדם היחידה וההכרחית לקיומנו ואף טיפול הכרחי במידה והופיעה פגיעה בלב.
