במעלה כביש התענכים, אל מול אתר-סקי, כשעמק יזרעאל פרוס מתחתיו כמניפה, ממוקם הביסטרו "קימל בגלבוע" - אחת מארבע מסעדותיו של שף הצמרת שאול בן אדרת.
עם תפאורה מרהיבה שכזו, ובאווירת פסטורליה מושלמת של נופים מוריקים, הסבנו בשניים לארוחת-צהריים "עסקית מפנקת", כפי שהוצהר על גבי התפריט.
לספתח הזמנו סלט-סלק קצוץ, שהיה טבול בעיסה טעימה, שובלעדיה היה ממש מאבד כל טעם פיקנטי.
מן העיקריות החלטנו לנסות את קבב הטלה ובקר, שלצידו נחו בנחת קציצות של בטטה, על מצע של טחינה גולמית - צרוף שהיה בהחלט מעניין וטעים.
חטא כפול בת הזוג, לעומת זאת, לא רוותה נחת רבה ממנת הניוקי בתערובת-בשר שהוצעה לה. על המנה רבץ חטא כפול: היא הייתה תפלה למדי, ויחד עם זה גם הוגשה במשורה, כאילו שפסטה היא מצרך יקר-ערך.
לכל הכבודה, שבאה אל פינו, נוספו גם לחם מוצלח של הבית, עטור-אגוזים, ובקבוק גדול של סודה צוננת, שהשיב את נפשנו בשלהי קייץ לוהט.
על האספרסו הכפול, שהוגש כסיומת, אפשר היה לזמר שיר-הלל. ניכר שהוכן כקפידה יתרה, לעומת האספרסו הבלתי-מוצלח שלגמנו במסעדות אחרות של הרשת.
החשבון לשניים הסתכם ב-280 שקל, טבין ותקילין, והוספנו עליו תשר של 40 שקלים לשרות סבלני וקשוב עד מאוד. את "קימל בגלבוע" זיכינו ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו, ועם מעט יותר מאמץ - אין ספק של"קימל בגלבוע" עוד נתכנו עתידות מזהירים.
