שמעה של חוות התבלינים בגלבוע כמסעדת-גורמה אקסקלוסיבית, הגיע אומנם כבר מזמן לאוזנינו, אלא שרק זה עתה עלה בידינו לעמוד מקרוב על טיבה.
בסיור קולינרי שערכנו בעצם הימים האלה בעמק יזרעאל, יצא לנו לפקוד שלוש מסעדות, שכל אחת מהן הצליחה לעבור בהצלחה את משוכות הביקורת - מי יותר, מי פחות - אבל הטובה משלושתן בעינינו היא מסעדת חוות התבלינים בגלבוע.
המסעדה, המומלצת ממש לכל פה, ממוקמת במבנה כפרי, מוקף-ערוגות של עשבי-תבלין, על מורדותיו המערביים של הר הגלבוע. מזה עשרים שנה היא נטועה בליבה של צמחיה ירוקה, ולאורחיה ניתן ממנה מבט על נוף מרהיב של העמק.
בניחוח פרובנס חוות התבלינים בגלבוע מעוצבת עיצוב שובה-לב, המותאם לאסתטיקה הסביבתית ולרוגע הכפרי האופף את האיזור. היא מתמקדת בתפריט ישראלי-ים תיכוני, בניחוח פרובנס. כשהגענו אליה, לעת ערב, הוצע לנו בה תפריט מגרה. משפע המנות הראשונות טעמנו חציל, צלוי על הגריל, עם ממרח-אגוזים ורוקט, גבינת רוקפור ולב-עגבנייה על פסטו-בזיל. ליקקנו שפתיים. לצידו הוגש סלט החווה, שהורכב מעלי-חסה, תפוחי גרנד-סמיט, אגוזי-פקאן וקשיו קלויים, תפוח-עץ מיובש בויניגרט וחומץ של פטל, תוצרת עצמית - מעדן שראוי לכל השבחים. והיה גם פטה מהמם של כבדים לממרח על טוסטונים, עם חזה של אווז מעושן, בריבת-שרי והל וריבת-תפוזים. לרוויה הוגש לנו קנקן של לימונדה צוננת.
מעל ומעבר מן המנות העיקריות בחרנו בנתחים של פרגית, בנוסח מקומי, על מצע של מחית תפוחי-אדמה,עם שקדים ורוטב-טריאקי - מנה שהייתה ממש לדוגמה. והיו גם ניוקי, תוצרת הבית, עם פטריות מוקפצות במחבת, בצל מקורמל, ערמונים טריים ותרד-בר, שהיו אף הם מעל ומעבר.
גם הקינוחים היו חגיגה: טפיוקה של פרי, בשכבות של קרם-פטיספלורה, עם עוגת-שוקולד נימוחה, בקרם-אגוזים וקפה, שהוגשה לשולחן עם עלה-שוקולד. לסיומת לגמנו אספרסו כפול, מהביל וניחוח.
החשבון לשניים הסתכם ב-347 שקל והוספנו עליו תשר של 15% לשרות מעולה."חוות התבלינים בגלבוע" זכתה אצלנו למלוא 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו, ואילו רק יכולנו - היינו מוסיפים לה עוד נקודות-זכות, כהנה וכהנה.
