אין חולק על רמתה הגבוהה של המטרופולין-אופרה בניו-יורק. מזה שנים ארוכות היא משמשת דוגמה ומופת לאיכות מוסיקלית מאין כמותה, ובתור שכזו אך טבעי הדבר שהיא גם מתנהלת על מי-מנוחות.
דווקא משום כך, ובאורח חריג, מעוררת עכשיו הצגתה העכשווית מהומת-אלוהים. הכל בשל "מותו של ליאון קלינגהופר" - אופרה של המלחין האמריקני, ג'ון אדמס, הנסובה סביב דמותו הטראגית של נכה יהודי-אמריקני, שמצא את מותו במימי הם התיכון, באוקטובר 1985, בעת הפלגתה של אניית הנוסעים האיטלקית "אכילה לאורו" מפורט סעיד לאלכסנדריה.
המקרה המצמרר אירע כאשר ארבעה טרוריסטים, חברי "החזית העממית לשחרור פלשתין", השתלטו על הספינה והשליכו את גופתו של קלינגהופר לים, רק משום היותו יהודי, בעת שהיה ישוב על כסא הגלגלים שלו.
מהומת אלוהים גד נחשון, עורך ה"ג'ואיש פוסט" בניו-יורק, שצפה באופרה בעיניים כלות, מספר כי מייד לאחר הצגתה השערורייתית פרצה מהומת-אלוהים באולם המופע - לא רק בקרב הצופים ההמומים, אלא גם בקרב המבקרים המקצועיים, כמו אף בקרב מנהיגים יהודיים ואמריקניים כאחד. כל אלה מתחו ביקורת נוקבת על ההצגה המעוותת והמסולפת של הסיפור האמיתי העומד מאחורי האופרה, שבה נחלקים לא פחות משבחים גלויים לטרוריסטים הפלשתינים. האופרה הזו - מעיד נחשון - מציגה רוצחים בדם קר כגיבורי-תהילה וכחלוצי-נקמה על היותם, כביכול, "קורבנות של הדיכוי הפלשתיני על-ידי ישראל".
הביקורת כינתה את האופרה הזו, פה אחד, כ "מסע אנטישמי-מובהק" ו"מופע מוסיקלי צורם, שהדעת איננה סובלת". מעל לכל יצא הקצף על שהמופע פשוט מהלל את הרוצחים-הטרוריסטים, כאילו יש במעשה שעשו הצדקה ותגובה הולמת ליחסה העויין של ישראל כלפי הפלשתינים.
עידוד לטרור הזעם גדול במיוחד על שדמותו של קלינגהופר, כפי שהיא מוצגת באופרה, היה בזמנו לוחם בוייטנאם,איש תמים וישר, שלא היה לו כל קשר למדינת ישראל.
"בושה" ו"רעל חריף לעולם המוזיקה" - היו, לדברי גד נחשון, אחדות מן התגובות הנזעמות בארה"ב למופע האופרה מעורר הפלצות. אבל מלבד המחאה המילולית, הייתה גם הייתה מחאה מעשית. זו התבטאה בהפגנה רבת-משתתפים ב"לינקולן-סנטר" - מקום-מושבו של בית האופרה במנהטן. משתתפי ההפגנה האשימו את האופרה המטרופוליטאנית על שהיא "ממזגת טנורים עם טרוריסטים", ועל שהיא "תוקעת סכין בגבו של הרחוב היהודי" ובכך גם נותנת זריקת-עידוד לטרור.
