קיבוץ רמת יוחנן השוכן בעמק זבולון סמוך לקריית- אתא, הצמיח משורותיו כמה אמנים ויוצרי תרבות נחשבים ובעלי השפעה ובניהם מפורסמים וידועים, כמו המלחין והמשורר מתתיהו שלם והכוריאוגרפית והיוצרת לאה ברגשטיין, שהיו ממעצבי תרבות החגים הקיבוצית. בצל "ענקי תרבות" כמו שלם וברגשטיין פעל ויצר בקיבוץ רמת יוחנן, אמן נוסף, אף הוא חבר הקיבוץ, המאייר, הצייר ואמן הקרמיקה אליעזר הלבני שכונה בפי מכריו "לוזר" (קיצור של השם אליעזר). בניגוד למתתיהו שלם ולאה ברגשטיין שמו ופעלו של אליעזר הלבני כמעט ואינו ידוע לציבור הרחב ומבקש אני לספר את סיפור חיו ופעלו של אמן חשוב ולא ידוע זה.
אליעזר הלבני נולד בשנת 1901 בעיירה טורקו שבחבל גליציה. בשנת 1920 עלה לארץ ישראל כחלוץ במסגרת תנועת 'השומר הצעיר' והצטרף לקיבוץ בית אלפא. כחלוצים רבים עבודתו הראשונה בארץ באותה תקופה הייתה בסלילת כבישים. במהלך הנחת קו מים לקיבוץ גבע נפצע קשות מפיצוץ סלעים על-ידי חומר נפץ והתעוור בעינו השמאלית.
בשנות ה-30 צייר בבית אלפא קריקטורות שהוצגו בעיתון הקיר "ברחש". כשרונו של הלבני בציור ואיור התגלה כבר בשנותיו הראשונות בארץ. בבית אלפא עסק בציור קריקטורות המתעדות באופן הומוריסטי אישים וסיטואציות פנים קיבוציות. הקריקטורות הוצגו במסגרת עיתון הקיר הקיבוצי, שנשא את השם "ברחש". היו אלה קריקטורות, ששלחו חצי הביקורת הומוריסטיים כלפיי מנהיגי הקיבוץ ודמויות ופרשיות שקשורות בחיי היום יום בקיבוץ באותה תקופה .אם תרצו סוג של סטירה. כמה קריקטורות וציוריו של הלבני שמורות עד היום בארכיון קיבוץ בית אלפא.
בשנת 1940 כאשר חל פילוג אידיאולוגי בקיבוץ בית אלפא פרש הלבני עם קבוצת חברים ובניהם מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין מקיבוץ בית אלפא ועברו לקיבוץ רמת יוחנן שעלה על הקרקע בתחילת שנות ה-30.
ברמת יוחנן עסק הלבני בקישוטי חג הפסח ועיצוב הגדת הפסח של רמת יוחנן. בשלב מאוחר יותר התמחה ועסק בפיסול ועיצוב קרמיקה אמנותית. בתחום זה, אומרים יודעי דבר, הגיע לרמה גבוהה ביותר. הלבני יצר כלי קרמיקה כמו קערות, כוסות, גביעים וכיוצא בזה ועיטרם בציורי יד של דמויות מהווי ארץ ישראל, כמו רוכבים ערבים על סוסים ועוד. על רבים מהיצירות חתם את שמו א. הלבני רמת יוחנן ישראל. כלי קרמיקה אלה נמצאים באוספים של אספני אמנות שונים בגלריות אמנותיות ומוצעים למכירה במכירות פומביות של חפצי אמנות.
יוחנן קרוא, חבר קיבוץ רמת יוחנן ממכריו של אליעזר הלבני מספר לי כי הלבני עסק במו ידיו בכל שלבי יצירת כלי הקרמיקה החל מהבאת החומרים ליצור כלי הקרמיקה, לישת וערבול הטיט הכנסת החומרים לתנור וצביעתם. הוא הקדיש את כל כולו וזמנו לעבודת אמנות זו. הוא היה אמן משכמו ומעלה, אומר יוחנן קרוא.
קרוא אומר כי ככל הידוע לו הלבני היה רווק כל ימי חיו ומעולם לא נשא אישה. קרוא מדגיש, כי הלבני צייר גם על נייר ולא רק על קרמיקה ואילו היה יודע לשווק עצמו כמו הצגת יצירותיו בתערוכות ולהפעיל יחצ"נות וכיוצא בזה, היה מגיע רחוק יותר.
ממחקר שערכתי עולה כי הלבני הציג בשנות ה-40 וה-50 את ציוריו ואיוריו בכמה תערוכות. עיתון "דבר" המיתולוגי מהתאריך 6 במרס 1945 מדווח כי נפתחה תערוכת ציור של אליעזר הלבני באולם חוג "הבימה" ואילו עיתון "הצפה" מהתאריך 16 במרס 1953 מספר לקוראיו: "במעמד קהל מוזמנים נפתח על-ידי ראש העיר במוזאון העירוני בחיפה תערוכה של הצייר אליעזר הלבני (רמת יוחנן) ושל אודרי ויוסל ברגנר (צפת). בתערוכה תמונות נוף מחיפה ומצפת ודיוקנאים בצבעי שמן ומים".
יצר וצייר ציורי הקיר בחדר האוכל בשנת 1973 בעיצומם של ימי מלחמת יום כיפור, הושלם ונפתח האגף החדש של חדר האוכל בקיבוץ רמת יוחנן. חשבו קברניטי הקיבוץ כיצד מקשטים ומאדירים את חדר האוכל החדש שמלבד חדר אוכל כמקובל בקיבוצים הוא משמש לעיתים גם כמקום התכנסות לאירועים ומפגשים חברתיים. אליעזר הלבני נקרא גם הפעם לסייע במשימת הקישוט. בשקדנות ובכישרון עיטר את קירות חדר האוכל.
סיירתי לפני מספר שבועות בסיור של המועצה לשימור אתרי מורשת בקיבוץ רמת יוחנן ואתריו ובן השאר ביקרנו בחדר האוכל של הקיבוץ. ואכן התוצאה מרשימה. את קירותיו הפנימיים של חדר האוכל מעטרים ציורי קרמיקה בשלל צבעים מרשימים, בעלי נוכחות פרי יצירתו של אליעזר הלבני. מדריכת הסיור מירי פיינשטיין, דמות מרכזית בחיי התרבות בקיבוץ רמת יוחנן, מספרת למשתתפי הסיור כי בציורים שבחדר האוכל מתוארות דמויות תנכיות בעליה לרגל לירושלים ודמויות העוסקות בחקלאות בארץ בימי קדם.
מירי מסבירה כי ברבות מיצירותיו של הלבני כולל אלה שעל קיר חדר אוכל הוא מרבה לצייר בני צאן ורועי בני צאן. מירי פיינשטיין מספרת ומעריכה כי בתקופת היותו של הלבני בבית אלפא נחשף אל עדרי הצאן והווי החיים של הבדויים בעמק בית שאן וכן לאיורים הביזנטיים (המאה השישית לספירה), ביניהם ריצפת הפסיפס ובו גלגל המזלות, שהתגלו בבית הכנסת העתיק שליד קיבוץ בית אלפא בסוף שנות ה-20 ואלה השפיעו עליו ככל הנראה בצורה עמוקה והדבר בא לידי ביטוי בציוריו.
פרט מעניין שמספרת לנו מירי פיינשטיין היא שאפשר לזהות בציורים של הלבני בחדר האוכל, שלכל דמויותיו, ישנה רק עין אחת. האם העובדה קשורה לכך שאיבד את אחת מעיניו עוד בצעירותו?
ב-16 באוקטובר 1984 הלך אליעזר הלבני לעולמו בגיל 83 היה במותו. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוצו רמת יוחנן.
