בלב תל אביב פועלת כבר למעלה משנה מסעדה המתיימרת להיות בית-אוכל בווארי, ראשון מסוגו בארץ הקודש. ואומנם "ביירן" (רחוב פרישמן 22-פינת רחוב סירקין) היא בית-יוצר קולינרי, יוצא דופן בארץ, פרי-יוזמתו של שף ישראלי צעיר שהתמחה במשך שנים אחדות בגסטרונומיה של מינכן ושגמר אומר לייצג אותה, לראשונה, גם כאן בארץ, כשאת ההשראה הקולינרית שלו קיבל, מן הסתם, מן ה"ביר-גארטן" הבווארי.
התפריט של "ביירן" מביח לסועדיו הרים וגבעות, אבל למעשה הוא יותר משחק ב"נדמה לי". שמות המאכלים הכלולים בו הם אכן אותנטיים ואמורים לייצג את המטבח הבווארי הטיפוסי, אלא שהנייר, מסתבר, סובל את הכל.
מינוס בינוני נחתנו ב"ביירן" ארבעה סועדים. כספתח הגיעה לשולחננו, כמיטב המסורת הבווארית, סלסלה עמוסת-כעכים (ברטצלים), עם מטבלים של גבינה. בצידה הוגשה גם סודה צוננת. מתפריט המנות הראשונות דגמנו קזה-שפצלה - מאפה פטריות מקורה בגבינה, שהוגש כעיסה מולטי-דביקה, ושזכה על-ידינו לציון מאכזב של מינוס-בינוני.
המנות העיקריות היו כולן על טהרת הבשר. שניצל היער השחור, מבשר-עגל, ושניצל פרוס של חזה עוף, לא הותירו אחריהם חוויה מרנינה. הם היו תפלים למדי וחסרו את מידת העסיסיות הדרושה עבורם. גם מחית תפוחי האדמה וסלט החסה, שהוגשו בצידם, לא הצליחו להתעלות על עצמם וליצור על-ידי כך אפליה מתקנת.
הרבה מעבר כבד העגל, לעומת זאת, בתוספת סלט תפוחי-אדמה "ייקי" למהדרין, היה בהחלט עשוי כהלכה, נימוח בפה וטעים ביותר. רק חבל ששאר המנות כה צלעו.
לקינוח הזמנו קייזרמשארן, שאינם אלא עוגת-מחבת בווארית טיפוסית. בפועל הוגש לנו מאפה קמחי מוצק ויבש, במקום קציפה, שבמקור אמורה הייתה להכיל צימוקים ואגוזים, אלא שאלה חסרו משום מה בהרכב. האספרסו הכפול היה על הגובה וכך גם התה עם הנענע.
החשבון הסופי לארבעה סועדים הסתכם ב-398 שקל והוספנו עליו תשר של 50 שקלים לשרות סבלני ומהיר למדי. את "ביירן" זיכינו ב-7 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי. ראוי לציין שעם קמצוץ תשומת-לב ניתן היה, מן הסתם, להפיק מהמסעדה הנחשונית הזאת הרבה יותר מעבר לזה.
