בדיקה רפואית שנערכה לפני שמונה שנים לחבר הכנסת לשעבר וההיסטוריון ד"ר מאיר פעיל, העלתה כי הוא מתחיל לאבד זכרונו. בעקבות כך, החליטה רעייתו חסידה, בשיתוף בני משפחה וחברים, "לשמר את הנותר" ולדובבו להקליט את זיכרונותיו לפני שיאבד זכרונו לגמרי. במקביל, אספו וריכזו רעייתו ומספר אנשים שעזרו לה, אלפי מסמכים הנוגעים למאירקה וכן את הכתבות והמאמרים הרבים שפרסם בעיתונות ובכתבי עת שונים; והתוצאה: ספר ביוגרפי, "מאירקה", הסוקר את תולדות חייו, דעותיו, רעיונותיו ופעליו של איש אמיץ ומיוחד זה.
הספר יצא לאור לא מכבר, ובסוף השבוע (24.10.14) נערך בבית הפלמ"ח בתל אביב אירוע השקת הספר, שהיה למעשה גם אירוע הצדעה והוקרה למאיר פעיל על מפעל חייו. בין המשתתפים באירוע:
אורי אבנרי, יאיר צבן, רן כהן, אנשים ששירתו עמו בפלמ"ח ובצה"ל, מכריו ומוקיריו, וכמובן בני משפחתו, הרעיה חסידה, הילדים - עופר, איש הייטק המתגורר בחו"ל, נועם, יזם ומוסיקאי, תמר, סיגל, משפטנית, והנכדים.
מנחה האירוע (בהתנדבות)
רזי ברקאי סיפר כי הכיר את מאיר פעיל דווקא בנסיבות מצערות: "אחי צחי נהרג כתוצאה מ'טעות בזווית ירי' במהלך אימונים בהיותו צוער בבית הספר המרכזי לקצינים בבה"ד 1 ששכן אז במחנה סירקין בתקופה שמאיר פעיל פיקד על בה"ד 1. באופן פלאי החלה ידידות מופלאה בן הוריי שחיבקו אותו ואהבו אותו מהרגע הראשון".
אבנר שלו, כיום יו"ר "יד ושם", שהיה מדריך בבית הספר לקצינים בבה"ד 1 ולימים קצין חינוך ראשי בצה"ל, סיפר כי מאיר פעיל, בהיותו מפקד בית הספר לקצינים, דרש ועודד קצינים שהוכשרו לקצונה בבית הספר להיות דעתנים, בעלי חשיבה עצמאית, יוזמים בעלי "ראש גדול" ולא בהכרח תמיד להיות צייתנים באופן אוטומטי. לא הכל הסכימו לשיטת הכשרת קצינים זו. היה לפעיל ויכוח עם האלוף ישראל טל (טליק), שהיה אז מפקד השריון שהתנגד לשיטה וטען כי בצבא טכנולוגי כמו צה"ל, צריכים להיות סטנדרטים גבוהים של תרגול משמעת וצייתנות כמעט עיוורת. טליק טען ש"אי-אפשר לעשות נאום מוטיבציה לטנק ללא דלק. הוא פשוט לא ייסע". הגיעו הדברים לידי כך שהנושא הובא בפני הרמטכ"ל דאז
יצחק רבין ונשמעו תלונות וביקורת על חוסר משמעת בבית הספר לקצינים. אף נשלחו אנשים לבה"ד 1 לבדוק את הנושא מקרוב. לבסוף הכריע הרמטכ"ל רבין לטובת מאיר פעיל.
"מנהיג מבוזבז של החברה הישראלית" חבר הכנסת לשעבר רן כהן, שהיה שותף פוליטי של פעיל במפלגות מוקד ואחר כך בשל"י, אמר כי מאיר פעיל היה מנהיג מבוזבז של החברה הישראלית שלא השכילה לקבל אותו כמנהיגה. עתידה של המדינה היה טוב יותר לו היה מאיר פעיל מנהיגה, אמר כהן.
במהלך האירוע לכבודו של מאיר פעיל הוקרנו סרטי וידאו ובהם ראיונות עם מאיר פעיל שבהם הוא מספר על בית הוריו, ילדותו, תקופתו בפלמ"ח, שירותו בצה"ל ובחיים הפוליטיים, משנתו המדינית והחברתית, ועוד.
בסרט מספר מאיר פעיל על ילדותו: "נולדתי בירושלים בשנת 1926. אם לא עבדה. אבא נחום פילבסקי עבד במפעלי האשלג בים המלח והגיע פעם בשבועיים הביתה. אימא הייתה אישה קשת-יום וממנה למדתי ונטמעה בי היכולת לעבוד בתנאים קשים ולא לקטר. מאבא שלי למדתי הרבה השכלה ואהבה לספר ולידע. תערובת מצוינת זו עזרה לי אחר כך בחיים".
עוד מספר פעיל בסרטון: "שלוש שנים הייתי בגן הילדים של חסייה סוקניק בעין כרם, אימא של יגאל ידין. בהגיעי לכיתה א' למדתי בבית הספר הדתי 'תחכמוני'. היינו ועדיין אנחנו משפחה אתאיסטית, אבל גרנו אז ברחוב תחכמוני מול בית הספר והוריי החליטו לשלוח אותי לבית ספר זה. למדתי בתחכמוני עד כיתה ד'-ה'", מספר פעיל.
במאורעות 1936 עברה משפחת פילבסקי לשכונת קריית עבודה, שלימים תהפוך לאחת משכונותיה של חולון. פעיל זוכר היטב איך העמיסו את הרהיטים בשעת לילה על משאית וכל המשפחה, הוריו ואחיו עודד (לימים פעיל שמאל ידוע) עלו על המשאית ונסעו לביתם החדש בקריית עבודה. פעיל סיים לימודיו היסודיים בבית החינוך לילדי עובדים בחולון. מאחר שלא היה קיים בית ספר תיכון בקריית עבודה, למד בגימנסיה הריאלית "בלפור" בתל אביב. פעיל מספר כי שימש בין הכיתות שישית-שמינית מורה פרטי לתלמידים שהתקשו בלימודים בבית הספר במגוון של מקצועות וסייע כלכלית להוריו בכסף שקיבל עבור כך.
לאחר שסיים את לימודיו והוא בן 17, התגייס בחודש יולי 1943 לפלמ"ח ושירת בפלוגה ד'. בשנים 1948-1943 שירת בפלמ"ח, ושימש בשורה של תפקידי פיקוד, בין היתר כמפקד כיתה, מפקד מחלקה ומפקד מחלקת סיירים. הוא השתתף בהברחת עולים מלבנון ומסוריה, בהתקפה על משטרת הר כנען, ב"סזון" נגד האצ"ל בירושלים, בליל הגשרים בפיצוץ גשר בנות יעקב ועוד. במלחמת העצמאות היה סגן מפקד גדוד בחטיבת הנגב, ואחר כך מונה לקצין אגף המבצעים של החטיבה. הוא השתתף בקרב על משטרת עירק סואידן, בכיבוש באר שבע, במבצע חורב לסילוק המצרים מהנגב, במבצע לוט לפריצת הסגר על סדום מידי ירדן, במבצע עובדה לכיבוש הנגב הדרומי ואילת ועוד.
לאחר פירוק הפלמ"ח והקמת המדינה שירת בצה"ל בקבע בשורה של תפקידי פיקוד והדרכה. במבצע קדש היה מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני ולחם בקרב על צומת רפיח. הוא היה מפקד חטיבה 11. בשנים 1966-1964 היה מפקד בית הספר לקצינים, ואחר כך שימש ראש מחלקת תורת הלחימה במטכ"ל. במלחמת ששת הימים היה עוזר מפקד אוגדת השריון של ישראל טל. בשנת 1971 פרש מצה"ל בדרגת אלוף משנה.
תכננו לחטוף את בגין בין השאר חושף פעיל בסרט וידאו שהוקרן באירוע כי בתקופת שירותו כמפקד יחידה לתפקידים מיוחדים מטעם ארגון "ההגנה" בירושלים, שפעל בין השאר נגד הארגונים הפורשים (האצ"ל והלח"י), היה מעורב והשתתף בתוכנית לנסות לחטוף את מנחם בגין ולכולאו בכלא של ארגון "ההגנה", "אך לצערי המבצע לא הצליח". בגין לא היה באותו זמן במקום בו חשבו לחוטפו. לימים, כששניהם היו חברי כנסת, פעיל סיפר על כך למנחם בגין וזה האחרון שאל אותו באיזה מקום חשבו לחטוף אותו. פעיל אמר לו את שם המקום ולדבריו בגין נזעק ואמר: "לא נכון, לא הייתי שם באותו זמן". אמר לו פעיל: "אתה מספר לי, לו היית שם, הייתי חוטף אותך". פעיל מספר כי בגין קיבל את העניין בהומור וצחק וקיבל את העניין ברוח טובה.
פרשת דיר יאסין באירוע הוקרן סרטון נוסף בו מספר פעיל כי כמפקד בירושלים היה עד למעשי הרג תושבים ערבים בכפר דיר יאסין. "נכנסתי לכפר וחשכו עיניי. מצאנו שם עשרות תושבים כפריים הרוגים, משפחות שלמות. זה היה כפר שקט. זהו מעשה הנבלה הכי גדול מאז תחילת הציונות. אין לי מילה יותר טובה לכך. אני לא בטוח שנעשה החשבון המלא בפרשה זו עם גורמי הימין, האצ"ל והלחי", אומר מאיר פעיל.
המצפן של מאירקה הוחזר כעבור 60 שנה רגע מרגש במיוחד באירוע לכבודו של פעיל בבית הפלמ"ח, היה כאשר עלה על הבמה אדם מבוגר שהזדהה בשם אברהם וסיפר כי כאשר שירת עם פעיל בנגב השאיל/נתן לו מאיר פעיל שהיה מפקד בשטח, מצפן להכוונת תרגיל צבאי או משהו בסגנון, אולם הוא, אברהם, לא החזיר לו את המצפן. אברהם סיפר כי הדבר העיק על מצפונו במשך שנים רבות. "עברו מאז 60 שנה והחלטתי שהגיע הזמן להחזיר את המצפן בחזרה למאיר פעיל", סיפר אברהם בהתרגשות. הוא שלף את המצפן מכיס מכנסיו והושיטו לרעייתו של מאיר פעיל. זו הודיעה כי תעביר את המצפן לבית הפלמ"ח, שם ישכון קבע.
מאיר פעיל הובא לאירוע ישוב על כיסא גלגלים אך לא עלה לבמה בשל מצב בריאותו.
