הישר, הטוב והמומחה

העיקרון התורני-הלכתי "ועשית הישר והטוב" הביא את שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין, למנות מומחה רפואי למרות שבא-כוח התובעת לא ביקש זאת מיוזמתו. לואיזה גבאי, בת 82, נפגעה בשתי תאונות דרכים והפכה לנכה מלאה. במהלך קדם-המשפט בעקבות התאונות, שהתנהל בפני הרשם אבי כהן, מונה מומחה רק בתחום האורתופדיה וכהן סירב למנות מומחים בתחומי הנוירולוגיה והגריאטריה. בא-כוחה של גבאי לא חזר על בקשה זו בהמשך ההליכים בפני רשמים אחרים וגם לא ערער עליה. למרות זאת אומר קליין (19.10.14), כי מקנן בליבו חשש של ממש לעיוות דין, משום שהפגיעות העיקריות להן טוענת גבאי אינן בתחום האורתופדי. לפיכך החליט, לאחר ששמע את דברי הצדדים, למנות גם מומחה בתחום הפסיכוגריאטריה. לצד זאת, הפנה קליין את הצדדים למרכז הגישור של בית המשפט, והמליץ בפניהם לנצל את פרק הזמן הנוסף כדי להגיע לפשרה. לדברי קליין, אכן בית המשפט אינו אמור "לרדת לזירה" ולהתערב בניהול ההליך ובאסטרטגיה של הצדדים, אך עולה השאלה מה עליו לעשות "כשתחושת הצדק מובילה אותו למסקנה שהאסטרטגיה שנבחרה מוטעית וייתכן שכתוצאה מכך ייגרם עיוות דין קשה?... האם עלינו לפעול כ'ספינקס' ולהימנע מכל התערבות גם במחיר של פספוס האמת וגרימת עיוות דין?". מצד שני, אומר קליין, קיימת סכנה של פריצת גבולות הפרוצדורה ויצירת אי-ודאות בעולם המשפט, האמור להיות יציב ונורמטיבי. להכרעה בסוגיה זו, פנה קליין למקורות המשפט העברי והגיע למסקנה, כי חובתו של השופט לפעול לעיתים לפנים משורת הדין. המקור לפסיקה גמישה זו הוא הציווי המקראי "ועשית הישר והטוב בעיני ה' אלקיך". עוד מזכיר קליין את אמרת התלמוד הידועה, לפיה חרבה ירושלים "על שדנו בה דין תורה" ואת הסברו של האמורא ר' יוחנן: "שהעמידו דבריהם על דין תורה ולא עבדו [=עשו] לפנים משורת הדין". קליין מסתמך גם על דברי הרמב"ם, ר' משה קורדובירו והראי"ה קוק ומסיק: "תחושתי היא שאיני יכול (או רשאי) לשבת כיום לכתוב פסק דין כשחלק מהותי מה'תשבץ' שאמור לצייר בפני תמונה מלאה, חסר... בנסיבות אלו, סבורני ששיקולי יציבות או יעילות, נדחים בפני הגעה לחקר האמת".