אין זאת כי אם המזל הוא זה שמשחק כבר שנים ארוכות למסעדת "דרבי בר" שבמרינה של הרצליה, ולפתחה שוחר, חדשים לבקרים, קהל מגוון. סתיו ואביב, קיץ וחורף - ו"דרבי בר" תמיד מלאה. מסעדת הדגים ופירות הים, שהתמחתה גם בתפריט של בשרים וסלטים, היא יעד קבוע לשוחרי ארוחה איכותית וטרייה. ושהדי במרומים שבעשרות הפעמים שפקדנו אותה - לא נחלנו בה מעולם אכזבה.
הפעם היינו ארבעה במניין, כשאת שולחננו מילא שפע-סלטים מכל הסוגים. אלה מוגשים ב"דרבי בר" על חשבון הבית, בתנאי שתוזמן מנה עיקרית. את הסלטים ליוו לחם הבית ובקבוק גדול של סודה צוננת.
שני חובבי הדגים שבינינו בחרו למנה עיקרית בפילה של דניס, שהיה, מסתבר, עמוס-עצמות, מה שהקשה לא במעט על אכילה רגועה. שני בני הזוג, שבחרו במנה, ממש נאבקו בה עד כלות, ומן הזיעה שניגרה ממצחם - ניכר על פניהם שממש תש כוחם.
ללא קדאיף סולידית יותר הייתה מנת השרימפס-טמפורה, שבה בחרה בת-זוגי. לזכותה ייאמר שחוסלה ללא קושי ולא גררה בעקבותיה תלונות.
עבדכם הנאמן בחר בשיפודים של פרגית, שהוגשו עם תפודים אפויים בתנור. השיפודים היו מעט יבשים וניכר שהוצאו לא בזמן מן האש.
רצינו לקנח במעדן-קדאיף, ש"דרבי" משקיעה בו, בדרך כלל, את אונה ומרצה, אבל, אללי, התבשרנו להוותנו כי המעדן אזל מן המטבח.
שילמנו 431 שקל לארבעה אנשים והוספנו תשר של 10% לשרות בינוני. את "דרבי בר" זיכינו ב-6 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.
