מחזהו של סם שפרד, המחזאי, תסריטאי, במאי והשחקן האמריקני "שקר בנפשנו" עוסק באלימות במשפחה וזוהי הפקה נוקבת וכואבת, מרגשת וטעונה. הבמאי דב רייזר הצליח לצקת בהצגה העולה בבית צבי ברמת גן את נפתולי האירועים הקשים והכואבים של שתי משפחות אמריקניות ולהאיר את הסוגיה של אלימות במשפחה באור נוקב וחד, בזכות להקת השחקנים המוכשרת.
שפרד, שזכה בפרס פוליצר על מחזהו "קבורת ילד" בשנת 1978, כתב את "שקר בנפשנו" בשנת 1985, ביים והעלה אותו באוף-ברודווי עם הרווי קייטל בתפקיד מרכזי. שפרד נחשב למחזאי ויוצר בולט, אך גם זכור כמי שהתחמק מגיוס למלחמת ויטנאם בנימוק שהוא מכור להרואין ולסמים נוספים.
המחזה עוסק בשתי משפחות. ג'ייק הוא בעלה האלים של בס שערב אחד הוא מפליא בה את זעמו ונמלט כיוון שהוא סבור שרצח אותה. הוא מספר על כך לאחיו פרנקי. התברר כי האישה, בס, נפגעה קשות ולקתה בנזק מוחי והיא עוברת להתגורר בבית הוריה, ביילור ומגי. ביילור הוא רודן משפחתי בפני עצמו ומתנהג בגסות כלפי הסובבים אותו ובמיוחד כלפי אשתו הממהרת לרצות את שיגיונותיו עד לרגע שבו היא זוקפת ראש וגם זוכה לנשיקה הראשונה שלה מידי בעלה העריץ.
תאווה ואלימות במחזה אנו פוגשים גם את אמו של ג'ייק, לוריין ואת אחותו, סאלי, הנאבקים על גחלת ההישרדות בבית המט ליפול מבחינת האווירה והתנהגותו של ג'ייק, שיש לו כנראה יד גם בסופו הטרגי של אב המשפחה. סודות ושקרים, תאוות ואלימות, הכול מתערבב באירועים הפוקדים את המשפחות הללו שהם בעצם בבואה של המתחולל בהמון בתים ומשפחות ברחבי תבל.
יהב קדוש מגלם את ג'ייק, בעל אלים שנראה שנפשו רופפת. יהב משחק באורח נפלא ומרגש, הוא מעצב את התפקיד באורח אמין ואין ספק שיש לו פוטנציאל נהדר.
שחר פולאק מגלם את ביילור, אביה של בס והוא מפגין משחק מעולה כעריץ משפחתי הסבור שעל פיו יישק דבר. שחר הוא בעל יכולת תיאטרלית משובחת.
מגי, אשתו, מגולמת בידי קסניה מרקוזה שמשחקת את האישה המשועבדת והכנועה באורח מצוין והיא ראויה לתשואות כף מיוחדות.
סיון רוזנברג מגלמת את בס, האישה המוכה שחוזרת לבית הוריה לאחר שלקתה בנזק מוחי. היא מצליחה להרשים את הקהל בזכות משחק דרמטי מרגש ונוקב. יש לה יכולת תיאטרלית בולטת.
מייק, אחיה, הוא דין עובדיה המוצלח שמגיש משחק אמין וראוי לשבח.
מאי אזולאי היא אימו של ג'ייק והיא משחקת באורח ראוי לציון ויש לה יכולות דרמטיות טובות מאוד. מאי היא שחקנית נהדרת.
שרון רוזנבאום מגלמת את אחותו סאלי ומשחקה הוא משובח, אמין ובהחלט מרגש.
עמית גיל מגלם את פרנקי ומשחקו הוא משובח, קולח וראוי לתשבחות מיוחדות.
המחזה מועלה לראשונה בישראל והתרגום של שלומי מושקוביץ הוא עכשווי ומוצלח. אבי שכוי עיצב תפאורה ראוייה. דנה ברלינר-קרן אחראית לתלבושות היפות. אורי מורג עיצב תאורה נאותה. דב רייזר ביים את המחזה באורח מצוין והוא גם אחראי לעריכה המוזיקלית.
