X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מדעני מכון ויצמן למדע חישבו את המשאבים הסביבתיים הנדרשים לייצור מוצרי חלב, ביצים, בשר בקר, עוף, ועוד. כך התברר שהעלות הסביבתית של בשר הבקר גבוהה פי 10...
▪  ▪  ▪
המחיר שווה? [צילום: AP]
מימין: אלון שפון, ד"ר רון מילוא ותמר מקוב [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]

פרה לא-יעילה
מתברר, שחוסר היעילות של הפָּרות, בהשוואה לחיות משק אחרות, מעלה את המחיר הסביבתי של מוצרי החלב במידה משמעותית, כך שלמעשה הוא דומה למחירו הסביבתי של בשר עוף

   רשימות קודמות
  במוחם של יונקים קיים "מצפן" תלת-ממדי
  שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים
  טובים השניים מן האחד
  הפיסיקה שמעבר לפינה
  תנועת השחרור

כיצד משפיע גידול בקר למאכל על הסביבה? מה ההבדל, מבחינת הסביבה, בין גידול בקר לגידול בעלי-חיים אחרים המיועדים למאכל אדם? ד"ר רון מילוא, ותלמידי המחקר אלון שפון ותמר מקוב (כיום באוניברסיטת ייל בארצות הברית), מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם ד"ר גדעון אשל, חוקר מניו-יורק, שאלו בדיוק את השאלה הזאת, שנודעה בציבור כשאלת "המחיר הסביבתי של הסטייק". ממצאי מחקרם רחב-היריעה, הראשון מסוגו בהיקפו, התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים" (PNAS).
בעבר עסקו מחקרים רבים בנושא זה בדרך זו או אחרת, אולם עד כה לא בוצע מחקר בקנה-מידה גדול, המציג תמונה רחבת-יריעה של ההשלכות הסביבתיות של גידול בעלי-חיים למאכל. קבוצת המחקר התמקדה בחמישה מקורות המזון העיקריים בתפריטם של האמריקנים: מוצרי חלב, בשר בקר, עוף, בשר חזיר וביצים. המדענים חישבו את המשאבים הסביבתיים הדרושים לכל יחידה תזונתית שנצרכה - ביחידות של קלוריה או של חלבון.
האתגר שעמד בפניהם היה לזהות את הערכים שייצגו את היחס בנאמנות, ויעמדו בבדיקות המדוקדקות ביותר. לדוגמה, רעיית בקר באדמה צחיחה במערב ארצות הברית מחייבת כמות עצומה של שטח, אבל מעט השקיה. לעומת זאת, בקר המרוכז במתחמי האכלה ניזון מתירס, אשר גידולו דורש שטח קטן יותר, אבל כמויות גדולות יותר של מי השקיה ודשן חנקני. המדענים נאלצו להתמודד עם הבדלים אלה, לאסוף את הנתונים אשר משקפים כהלכה את שיטות העבודה העכשוויות, ובאמצעותם לאמוד את "העלות הסביבתית" של כל סוג מזון.
המדענים השתמשו בנתונים שמקורם במשרד החקלאות האמריקני ובמספר גופים וארגונים נוספים. ד"ר מילוא אומר, שמיקום המחקר בארצות הברית היה אידיאלי, מפני שרוב המידע היה מקיף ושלם, ומכיוון שמדינה זו פועלת, פחות או יותר, כ"מערכת סגורה": מההאכלה ועד האכילה, התהליך מתרחש ברובו בגבולות הארץ.
למרות זאת, הובאו בחשבון גם נתוני הייבוא והייצוא. בחישוב האנרגיה הסביבתית הדרושה לגידול המזון התייחסו המדענים לגודל השטח, להשקיה, לדשן החנקני, ולכמויות גזי החממה אשר שוחררו לאטמוספרה. כל אחד מאלה מייצג עלות סביבתית מורכבת. לדוגמה, השימוש בפיסת אדמה כרוך באובדן המגוון הביולוגי במָקום, ובחוסר היכולת להשתמש בשטח למטרות אחרות, בעוד שהשימוש בדשן חנקני גורם לזיהום מקורות המים.
המחיר הסביבתי הגבוה ביותר
לאחר שהצליחו לאסוף ולעבד את הנתונים, כולל חישוב העלויות הסביבתיות של שיטות ההאכלה השונות (מרעה, חציר, תירס או סוגי דגן אחרים), פיתחו המדענים משוואות שהניבו תוצאות המשקפות את העלות הסביבתית לכל קלוריה ולכל חלבון, לגבי כל סוג מזון.
החישובים הראו, שהמזון שמחירו הסביבתי הוא הגבוה ביותר הוא בשר הבקר. ההפתעה הגיעה בדמות הפער העצום: בסיכום הכולל, העלות הסביבתית של אכילת בשר בקר גדולה בערך פי עשרה מזו של כל מזון אחר המבוסס על בעלי-חיים, כמו עוף או בשר חזיר. גידול בקר מחייב, בממוצע, כמות שטח גדולה פי 28 לשם ייצור המספוא, וכמות השקיה גדולה פי 11 מזו הנדרשת לייצור ביצים או עוף. מעבר לכך, גידול בקר משחרר כמות גדולה פי חמישה של גזי חממה, וצריכת החנקן שלו גדולה גם היא פי חמישה.
דירוגם של בשר העוף, החזיר, הביצים ומוצרי החלב היה דומה. מתברר, שחוסר היעילות של הפָּרות, בהשוואה לחיות משק אחרות, מעלה את המחיר הסביבתי של מוצרי החלב במידה משמעותית, כך שלמעשה הוא דומה למחירו הסביבתי של בשר עוף.
בהשוואה ראשונית למוצרי מזון מן הצומח (נכללו במחקר אורז, חיטה ותפוחי אדמה) נמצא, שהם יעילים יותר בשימוש במשאבי הטבע ביחס שבין פי 10 לפי 100 לעומת בקר, ופי שניים עד שישה לעומת עוף ומוצרי חלב.
ד"ר מילוא סבור, שלמחקר זה עשויות להיות מספר השלכות. ראשית, הוא עשוי לסייע לאנשים פרטיים המעוניינים לקבל החלטות תזונתיות שמתחשבות בהיבטים סביבתיים. בנוסף, הנתונים העולים ממנו עשויים להשפיע על תהליכי קביעת מדיניות בתחומי החקלאות. את הכלים שפותחו במחקר זה אפשר יהיה להרחיב ולשכלל, למשל, כדי להבין את העלות היחסית של תזונה המבוססת על צמחים, או את הבחירות התזונתיות המקובלות במדינות ובתרבויות שונות. בנוסף, מודלים המבוססים על מחקר זה עשויים לסייע לקובעי מדיניות לפעול למען השגת ביטחון תזונתי, תוך שימוש במשאבי הטבע באופן בר-קיימא.

פורסם במקור: מכון ויצמן למדע, מסע הקסם המדעי
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  09/12/2014   |   עודכן:  09/12/2014
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מחיר הסטייק
הודעות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב הודעה 
1
יש פתרון זול ולא מלכלך -
שמ  |  9/12/14 09:35
 
- אם החיסכון הוא המטרה הנעלה אז
צינור בן הפה לתחת  |  9/12/14 14:24
2
כן
עלמה  |  9/12/14 21:24
 
פורום: מכון ויצמן
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתמר לוין
ניר נחשון מפגין סבלנות ויעילות בטיפולו בתביעות קטנות, אם כי יש מקום לשיפור - בעיקר לא לתת לצדדים לנצל לרעה את אורך הרוח שלו. גישתו פרו-צרכנית אבל הוא לא נותן לצרכנים להגזים
אילון פרת
פרופ' אריה מהרשק, נשיא מכללת אורט בראודה, בכנס תעשיה-אקדמיה החמישי, שעסק בהעסקה רב-גונית של האוכלוסייה בישראל: "נותר רק לשאול: האם אנחנו בשלים לקבל את השונה ולא לשפוט אותו?"
אלי אלון
סיפורו של קיבוץ ההכשרה קלוסובה או בשמו הרשמי קיבוץ חוצבי אבנים "קלוסובה" ע"ש יוסף טרומפלדור,שהוקם לפני כ-90 שנה בעיירה קלוסובה שבחבל ווהלין במזרח פולין כמקום הכשרה לחלוצים לקראת עליתם לארץ, הוא סיפור היסטורי מרתק ופרק חשוב ומיוחד בתולדות הציונות והקמת מדינת ישראל. קיבוץ הכשרה חלוצי זה שפעל במשך 13 שנה הפך למיתוס עוד בחייו, אך עם השנים נמוגה משהו הילתו ודומה כי כיום רק מעטים יודעים ומכירים את סיפורו של קיבוץ הכשרה זה
מגזין הטכניון
סיפורו של רולנד וייל, שוויתר על קידום לתפקיד 'גנרל' לטובת עלייה לישראל והצטרפות לסגל הטכניון, והיה לאחד מחלוצי הרובוטיקה בארץ
איתמר לוין
השופט מנחם פינקלשטיין, שדן במחצית מתיקי הזיכרון המודחק, מדבר על דרכי הבדיקה והפסיקה, יוצא נגד גילוי הדעת של 47 המומחים, ויש לו גם ביקורת על אחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון
רשימות נוספות
שערים לוגיים, מחשבים ביולוגיים  /  מכון ויצמן למדע
טובים השניים מן האחד  /  מכון ויצמן למדע
פיצוץ קטן, פיצוץ גדול  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il