הספר כחול שמגדיר עצמו "50 סיפורים אירוטיים של גדולי הספרות העולמית" בהוצאת אסטרולוג, היה נחשב לפורנוגרפיה לשמה אילו יצא לאור למשל, בשנת 1925 או קודם לכן.
בשנת 1928 יצא לאור, בהוצאה פרטית, באנגליה ספרו שהפך בהמשך לקלסיקה -של דייויד הרברט לורנס: "מאהבה של ליידי צ'טרלי". עד 1960 נאסר על הפצת הספר באנגליה וארה"ב.....לאחר מכן הוא הפך לאחת ההצלחות הספרותיות העולמיות, עם גרסאות קולנועיות רבות . הספר מאהבה של ליידי צ'טרלי מספר על נישואיה של אישה צעירה באנגליה, לאציל בעל אחוזה אמיד שהפך נכה במהלך מלחמת העולם הראשונה.....האישה הצעירה ובעלה מנהלי יחסי נימוס, כאשר היא מטפלת בו יחד עם המשרתים. במהלך טיוליה ביערות המקיפים את בית האחוזה, היא נתקלת בשומר היער, האחראי על העצים, בעלי החיים ותיקונים שונים באחוזה. תשוקה ענקית צומחת לה בפגישות המקריות הראשונות, והופכת לאהבה גדולה, בה, הזוג ממעמדות חברתיים שונים - הופך לזוג שלא יכול להיפרד. תיאורי התשוקה ומימושה, הם מהיפים בספרות והם "ספר חובה" לכל מתבגר ומבוגר.
ספרות פורנוגרפית - אירוטית (גם אמנות) הייתה קיימת בכל התרבויות, בכל הזמנים. וזכורים לטוב המרקיז דה סאד. הרפתקאות קזנובה, קמה סוטרא ועוד, סיפורי קנטרברי של הסופר הבריטי פיטר אקרויד מן המאה ה-14, דקמרון של בוקצ'יו האיטלקי אף הוא מהמאה ה-14. ועוד. בשנות הששים, בישראל יצאה לאור סדרת פורנוגרפיה בשם סטאלאג. בה הגיבורים היו קצינים נאצים במחנות ותושבות המחנות .... אין תרבות או שפה בה המין, לא כיכב כביטוי לחושניות, לשמחת חיים, לחטא, לפשע, לאהבה ומה לא.
אמנות פלסטית הציורים היפניים מתקופות שונות, מתארי המשגלים בין נשים וגברים מרהיבים ביפיים, הפסלים האירוטיים המעטרים את המקדשים בהודו ובמזרח הרחוק, משאירים, תמיד את הצופה פעור פה, מופתע ונרגש. בתרבויות המזרחיות יחסי המין בין גבר אישה הם אמנות המיועדת להעניק לכל אחד מהמשתתפים (לעתים יותר מזוג) עונג מקסימלי. העונג הוא סוג של מצווה, מתת אלים ושמחת חיים ולא מייצג תחושת חטא. כמו בנצרות למשל.
כחול. אוסף של קטעים קלסיים בספר "כחול" רוכזו קטעים מתוך ספרים או קטעי סיפורים של סופרים וסופרות מכול התקופות ומתרבויות שונות בכול הזמנים: קזנובה, אוסקאר ויילד, אדית וורטון, פליקס סלטן, סיי שונגון, ג'ון קליילנד, לי יו, פטרוניוס, אוברי בירדסלי, קתרין מנספילד ועוד.
יש משהו בלתי אירוטי בקריאת קטע ספרות פורנוגרפי המנותק מסיפור מעשה, שאינו חלק מרומן שלם שם אנחנו מתוודעים אל הגיבורים ואל חלומותיהם. הקטעים נותרים "יבשים" על-אף עיסוקים במין ובאירוטיקה. אין את תחושת ההיסחפות שיש לקורא הטובע בתוך הספר שלו, חי את סיפור המעשה ושמח את שמחת גיבוריו או מתעצב עימם.
יוצא מכלל זה הקטעים מהספרות המזרחית, ספרות שמוכרת לי פחות מספרות מערבית. הקורא או הקוראת יופתעו מהערצת האישה כפרטנרית לעונג ועל הטרחה וההשקעה שמשקיע הגבר כדי שבת - הזוג שלו תהיה מסופקת ומאושרת עד אין סוף.
