עיצוב מהמם, אלגנטיות לשמה ושלווה אלוהית נזקפים בהחלט לזכותה של מסעדת "דה נורמן", לעומת תפריט בינוני, אך יקר להחריד. אלה פניה של המסעדה שזה מקרוב נפתחה והממוקמת בקומת הקרקע של מלון הבוטיק היפהפה, הנושא את אותו השם בדיוק, ברחוב נחמני 25 שבמרכז תל אביב. במידה רבה מזכיר המקום את פאר האדריכלות של שנות ה-20 מן המאה החולפת.
ל"דה נורמן" הסולידית הגענו בסוף השבוע לסעודת-צהריים. גדוד-מלצרים, שעט לעברנו,קידם את פנינו עם תפריט שהבטיח ממש גדולות ונצורות. למנה ראשונה הזמנו סלט-סלק עם גבינת המאירי. הייתה זו מנה גדושת- בריאות, אך בטעם של דיאטה תפלה למדי. בת הזוג, לעומת זאת, נהנתה יותר מסלט של תמנון, שהיה לדבריה עשוי לעניין. בצד שתי המנות הוגש לנו לחם שחור, תוצרת ביתית, ובקבוק גדול של סודה צוננת.
מבין המנות העיקריות נפל הפור על עופיון בגריל, שגדש את הצלחת, ללא שום תוספת. אלא שממש כמו במנה הראשונה שבאה לקרבנו - הותיר אחריו גם העופיון טעם של דיאטה, חסרת כל מעוף קולינארי לשמו.
סכום שערורייתי מאוכזבת פי כמה הייתה בת הזוג. מנת השרימפס בגריל, שהוגשה לה, ממש עוררה רחמים, כאילו נגזרה עליה על-ידי השף כדיאטה של כאסח. ואם לא די ב"ברוך" הזה, הרי שעל המנה הפצפונת, שכללה חמישה שרימפסים אומללים בקליפתם (!), נגבה, כאילו ממש להכעיס, סכום שערורייתי של 158 שקל, טבין ותקילין(!).
אבל הקינוח איכזב לא פחות. הבאבא או-רום - מה שהייתה אמורה להיות עוגה עסיסית, טבולה בסברינה ותותים, נעדרה משום מה את טעם הרום המובטח. בסופו של דבר השיב את רוחנו הסוערת רק אספרסו כפול, שהיה בהחלט על הגובה.
הסכום לתשלום עמד על 427 שקל לשניים, והוספנו עליו תשר של 10% לשרות קשוב ואדיב. את "דה נורמן" זיכינו ב-7 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינארי שלנו. אלא ששף מנוסה, נוסח ברק אהרוני, האמון על המסעדה, יכול בהחלט להגיע ליותר מזה.
