חשוב לציין ולהדגיש בהקשר לכך שני דברים: האחד, לא מדובר בקרע קטן ולא בולט אלא בקרעים גדולים בולטים היוצרים חזות מכוערת ולא מכובדת לחדר קריאת העיתונים . דבר שני, הקרעים קיימים כבר למעלה משנה ויותר. למה אין איש טורח לתקנם במשך תקופה כה ארוכה?
אני מניח כי הנהלת הספרייה לא הייתה מאפשרת שבחדר הנהלת הספרייה יהין ספות קרועות. בחדר העיתונות בקומה השנייה בספרייה יושבים לרוב אנשים מבוגרים. יש בהם לא מעט אנשים קשיי יום, המבקשים לצאת מעט מביתם ולקרא עיתונים להנאתם הם לא מהאנשים שיתלוננו על הספות הקרועות. למה לזלזל בהם ולא לכבדם?
מנהלת הספרייה העירונית הראשית "חיבת ציון" ברמת גן מאשרת בשיחה איתי כי אכן היא מודעת לתופעה. אבל מודה בגילוי לב כי אין לה תקציב לעניין. אבל מבטיחה לטפל בעניין ולבדוק מה ניתן לעשות.
ואני מבקש לשאול את עירית רמת גן שהיא עיר עשירה יחסית בעלת הכנסות נאות למדי מתשלומי ארנונה של משרדים בגורדי השחקים שבתחומה ועוד. האין היא יכולה להרשות לעצמה לתקן או להחליף את המושבים הבלויים לקוראים בספריה העירונית? כסף משכורות מנופחות לעובדיה הבכירים לכל מיני יועצים כמו יועצי תקשורת ובעלי משרות שאין חולק שהן מיותרות לזה יש לעריית רמת גן תקציב ואילו לתקן הספות הקרועות בכמה גרושים אינה יכולה? זה מה שנקרא סדרי עדיפויות. אני מזמין את ראש העיר או את מחליפו או נציגיו לרדת לכמה דקות ממכוניתם הנאה להגיע לספריה ולראות במו עיניהם את החרפה אנחנו נעקוב ונדווח.