X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
האם אפשר ליצור מודל מלאכותי של תא חי וללמוד באמצעותו על תהליכים בסיסיים בתא?
▪  ▪  ▪
מימין: פרופ' רועי בר-זיו, אלכסנדרה טייר ואייל קרצברון. תאים מלאכותיים [צילום: רואיה מידן וצלמי מכון ויצמן למדע]

הסופר האנגלי צ'רלס קיילב קולטון אמר פעם: "חיקוי הוא הצורה הכנה ביותר של מחמאה". עם זאת, אין זה אומר כי מדובר בפעולה פשוטה, בייחוד כאשר מדובר בהעתקת הרשתות התאיות ויחסי הגומלין המולקולריים המתחוללים בתא חי.
במחקר שהתפרסם בכתב-העת המדעי Science מראים מדעני מכון ויצמן למדע כיצד יצרו מערכת תאית מלאכותית, המסוגלת לחקות את התהליך הטבעי של בניית חלבונים. הישג זה עשוי להעמיק את הבנתנו לגבי תהליכים ביולוגיים פשוטים בקנה-מידה גדול יותר, וייתכן שבעתיד אף יסלול את הדרך לשליטה בתהליך הבנייה של חלבונים טבעיים וחלבונים סינתטיים.

צילום פלורסנטי של הדנ"א (הריבועים הלבנים) בתוך התאים המלאכותיים, שמחוברים בצינורים דקים לתעלת הזרימה המרכזית. צולם בפילטר אדום. קוטר כל עיגול: 100 מיקרון [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
▪  ▪  ▪

תלמידי המחקר אייל קרצברון ואלכסנדרה טייר, ממעבדתו של פרופ' רועי בר-זיו מהמחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע, בשיתוף עם פרופ' וינסנט נוארו מאוניברסיטת מינסוטה, תיכננו את המערכת, אשר מורכבת ממספר רב של תאים קטנים. תאים אלה - כל אחד מהם בעומק של מיליונית המטר - "נחצבו" בסיליקון, ולמעשה יוצרים מעין התקן ביולוגי. התאים מחוברים באמצעות צינורות דקים לתעלת זרימה מרכזית. בכל תא מקובעים לרצפת התא גדילי דנ"א צפופים. זהות המקטעים הגנטיים האלה נקבעה על-ידי המדענים.
כדי "לתרגם" את הגנים האלה לחלבונים, המדענים מעבירים את השליטה למערכת ייצור החלבונים של חיידקי האי-קולי. באמצעות מילוי התאים המלאכותיים בתמצית תאי אי-קולי, שהיא תמיסה המכילה את כל המנגנון החיידקי אשר אחראי על תרגום חלבונים (ובהם ריבוזומים), יכולים המדענים "לקחת צעד לאחור", ולחזות בתהליך הבנייה של החלבונים המתרחש ללא כל התערבות מצידם.
באמצעות קידוד שני גנים של בקרה לתוך הדנ"א צפו המדענים בביטוי חלבונים מחזורי, אשר עבר בין מצב "מופעל" למצב "כבוי" (לפי הוראות חלבוני הבקרה). תקופת הזמן שבה פעל התהליך בכל אחד מהמצבים האלה נקבעה באמצעות המבנה הגאומטרי של התאים.
התנהגות מחזורית זו, אליה אפשר להתייחס כאל מעין גירסה בסיסית של פעילות מחזור התא, התאפשרה רק בזכות העובדה שהחלבונים אשר הורכבו יכלו לצאת מהתאים, ולהתפזר דרך הפתחים הקטנים והצינורות הדקים. בכך הם למעשה חיקו את תחלופת החלבונים הטבעית, כפי שהיא מתבצעת בתאים חיים. באותו הזמן, מתפזרים חומרי מזון - שהמלאי שלהם מתחדש באופן קבוע - לתוך התא המלאכותי, ובכך מאפשרים לתהליך בניית החלבונים להימשך ללא הגבלת זמן.

איור של מערכת התא המלאכותי. מולקולות דנ"א מסודרות בתאים מעגליים, שנחצבו בסיליקון, ומחוברים לתעלת הזרימה באמצעות צינורות דקים. תמצית התא זורמת באותם צינורות דרך התעלה הראשית ובאמצעות פיזור בלבד, בעוד החלבונים, המבוטאים על-פי המידע האצור בדנ"א, משוחררים אל תעלת הזרימה [צילום: באדיבות דוברות מכון ויצמן למדע]
▪  ▪  ▪

"מערכת התא המלאכותי, בה אנחנו יכולים לשלוט בתוכן הגנטי ובזמני פעילות החלבונים, מאפשרת לנו ללמוד על הקשר שבין רשת הגנים לבין תהליכי היווצרות החלבונים - פעולה שקשה יותר לבצע במערכת חיה", אומר קרצברון. "התבנית שתכננו, המבוססת על קידודם של שני גנים, מהווה דוגמה פשוטה לרשת תאית. אבל אחרי שהצלחנו להוכיח את היתכנות העיקרון, אנו מתכננים להכניס רשתות גנטיות מורכבות יותר לתאים המלאכותיים שלנו, כמו הרשתות אשר מצויות ופועלות בחיידקים".
"בהמשך", אומרת טייר, "רצינו לבדוק האם התאים המלאכותיים אכן 'מתקשרים' זה עם זה כמו תאים אמיתיים. כדי לעשות זאת יצרנו שורה של תאים. הכנסנו גן מסוים לתא הראשון בשורה, וגילינו כי החלבונים שהורכבו בתא הזה התפזרו במערך התאים, כשכמותם וריכוזם פוחתים בהדרגה, בהתאם למרחקם של התאים מהתא שבו יוּצַר החלבון. בימים אלה אנחנו עובדים על הרחבת המערכת, באמצעות תכנון רשתות גנטיות אשר מסוגלות לפעול בתבניות מרחביות של תאים. מדובר בתבניות אשר מחקות מבנים ותהליכים ביולוגיים ידועים, כגון אלה שפעילים בשלבים הראשוניים של התפתחות עוברית".
"מעבר ליכולתה לחקות תהליכים ביולוגיים וללמוד כיצד תאים מלאכותיים מתקשרים אחד עם השני", אומר פרופ' בר-זיו, "היבט נוסף של המערכת, הוא שאיפשר, באופן עקרוני, לקודד לתוכה חלבונים אשר מעורבים בתהליכים שונים: גנים הם כמו לבני לגו - אפשר להחליף ולהתאים רכיבים שונים, שמספקים תוצאות שונות. אפשר, למשל, לקחת רכיבי בקרה מחיידקי אי-קולי ששולטים באופן טבעי בגן מסוים, ובכך לייצר חלבון מסוים; אפשר לחבר אותו רכיב בקרה לגן אחר, וכך ליצור תכונות שונות שאינן קיימות בטבע. מחקר זה עשוי להוביל בעתיד לקידום בנייה של חומרים כמו דלק, תרופות, וכן לפתח אנזימים לשימוש תעשייתי".

פורסם במקור: מגזין 'המכון' - מדע ותרבות בשפה ידידותית
השתתפו ביצירת הכתבה חברי צוות המחלקה לתקשורת, מכון ויצמן למדע.
תאריך:  14/01/2015   |   עודכן:  14/01/2015
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
שירה כהן
לכבוד יום הולדתו ה-17 של גיל-עד שער הי"ד, שחל בשבת האחרונה - החליטה משפחתו להנציח את זכרו בצורת פרויקט ייחודי: 'המטבח של גיל-עד'. בראיון מיוחד לאתר הידברות מספרת אמו בת גלים שער כיצד נולד הרעיון, מהי מטרתו וכיצד הוא עוזר בהתמודדות עם הכאב המפלח
רון קסלר
הקבוצה הכי חמה בימים אלה בווטסאפ היא "החלוצות של הפלוג" של הבלוגרית טל שניידר    רון קסלר צלל לתוכה והבין מה באמת קורה במערכת הבחירות, בלי האינטרסים של אמצעי התקשורת הממוסדים
יוסי ברנע
כבד-משקל, מעורר מחשבה, אבל עדיין לוקה פוליטית    ביקורת ראשונה על ספרם של דני סטטמן וגדעון ספיר - 'דת ומדינה בישראל / עיון פילוסופי משפטי', ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 395 עמ'
אלי אלון
האם מצבה הכלכלי של עיריית רמת גן כה קשה שאינה יכולה להרשות לעצמה לתקן או להחליף במשך למעלה משנה ויותר ספות קרועות הנמצאות בחדר העיתונות בספרייה הראשית ברחוב חיבת ציון בעיר שעליהן יושבים הקוראים. למה הקוראים צריכים לשבת על ספות קרועות?
ד"ר מיכאל ויינפאס
ממחקר שערכו חוקרי קליבלנד קליניק עולה, כי תזונה היא הגורם החשוב ביותר בקיומה או העדרה של תחלואה במחלת לב, וטיפול תרופתי קונבנציונלי לבדו נכשל בלספק הגנה מפניה
רשימות נוספות
המעט שמותר לספר  /  מכון ויצמן למדע
בקרה סביבתית  /  מכון ויצמן למדע
רעבה לידע  /  מכון ויצמן למדע
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il