מהי ועדת הנזילות? לפני תשעה חודשים הגישה ועדת הנזילות או בשמה המלא הוועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה את מסקנותיה. ועדת הנזילות למי שלא מכיר היא הוועדה שהוקמה על-ידי רשות ניירות ערך במטרה להמליץ על דרכים להתמודד עם מגמת הירידה במחזורי המסחר במניות בשנים האחרונות.
בראיון לטור, משתף אותנו יו"ר הוועדה פרופסור משה בן-חורין, ראש הקריה האקדמית קריית אונו ומומחה לשוק ההון, קצת על מאחורי הקלעים של הוועדה.
אבחון הבעיה "בוא נתחיל בשאלת הבסיס",אני פותח. "האם העובדה שהבורסה סובלת בשנים האחרונות ממגמה של ירידה במחזורי המסחר הייתה מקובלת על כל הגורמים הפעילים בשוק ההון בישראל."
"בהחלט" עונה בן-חורין", הירידה במחזורי המסחר שאליה נלווים ירידות בהיקף הגיוסים אינה נתונה במחלוקת. מדובר בנתונים אמפיריים הגלויים לכול. גם העובדה שהמגמה שתיארתי רעה למשק בישראל הייתה מקובלת על כולם. כל בר דעת מבין שבורסה פעילה ומשגשגת חיונית לשגשוג המשק."
דיוני הוועדה "מי הוזמן לדיוני הוועדה", אני שואל?
"כמעט כל גורם המעורב בשוק ההון בישראל התייצב בפני הוועדה והביע את עמדתו." מספר בן-חורין.
"כל אחד והאינטרסים שלו?", אני שואל.
"ברור", עונה בן-חורין. "כמובן שכל המעורבים הם בעלי אינטרסים. וכל אחד חפץ בפתרון שמצד אחד יגדיל את מחזורי המסחר אולם מצד שני לא יקטין את חלקו בנתח העוגה."
"מה עם הבורסה עצמה?", אני שואל. "הגם היא הייתה מעורבת בוועדה שאמורה לחרוץ גורלות עבורה."
בן-חורין מסביר שאין זה סוד שהנהלת הבורסה הקודמת הייתה במחלוקת עם הרשות בנושאים רבים. אבל כיום הבורסה תחת הנהלה חדשה שהמלצות הוועדה מקובלות עליה כמעט במלואן, ואת חלקן היא התחילה כבר ליישם.
מחלוקת ראשונה "ספר לי קצת על המחלוקות שעלו בוועדה", אני מבקש. "המחלוקת הראשונה היא כמובן, מהי הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם המגמה שתוארה. הרי לכל בעיה יש מספר פתרונות וכמספר המעורבים בשוק ההון כך גם מספר הפתרונות שהוצעו." מסביר בן-חורין.
"ובל נשכח שמדובר בשוק הון יהודי." אני מחייך. "אבל, תן לי דוגמה לאחת המחלוקות ." אני מבקש.
בן-חורין מסביר שהיו כאלו שטענו שאין פתרון מעשי לבעיה, היות שמדובר בבעיה כלל עולמית. בעיה המאפיינת את מרבית הבורסות בעולם המערבי. היו כאלו שטענו שהמעבר של ישראל ממדד השווקים המתעוררים למדד השווקים המפותחים הביא לכך שבתי השקעות וסוחרים זרים הפסיקו להתעניין בשוק הישראלי.
"אחרים טענו ועדיין טוענים שעודף הרגולציה הוא האשם במגמה. וחלק מהם מחשיבים את עצמם כבעלי סמכא בשוק ההון" אני ממשיך את דבריו.
"ייתכן" עונה בן-חורין. "אולם מנדט הוועדה היה להתמקד בפעילות הבורסה ולא בפעילות רשות ניירות ערך. נושא עודף הרגולציה מעסיק גורמים רבים בשוק ההון בשנים האחרונות ונדון כמעט בכל פורום אפשרי. הוועדה באה בגישה שיש וצריך לבצע מספר מהלכים בכדי לשנות את המציאות. מהלכים ישימים שסביר שיוכיחו את עצמם כפתרון לבעיה".
מה היו ההמלצות? "המלצות הוועדה היו רבות ומגוונות ובכלל זה: הגדלת מספר חברי הבורסה, הארכת שעות המסחר והתאמתם לחו"ל, שינוי מודל עמלות המסחר, הפחת עמלות המינימום לרכישה ומכירה של ני"ע, הוספת מוצרים פיננסים חדשים ועוד." מספר בן-חורין.
"בנוסף" ממשיך פרופסור בן-חורין בדבריו. "חשוב לציין כי לא מדובר בהמצאת הגלגל או החשמל, אלא בהמלצות שגובשו לאורך השנים על-ידי בורסות רבות בעולם והוכיחו את עצמן כיעילות."
"אפשר בעצם לומר שמרבית ההמלצות נועדו לחתור לכך שהבורסה המקומית תהיה כמה שיותר דומה לבורסות הבינלאומיות? שעות הפעילות, סוגי ניירות הערך (קרנות ותעודות סל), סוגי מדדים, סוגי הפקודות, שיטות המסחר" אני שואל.
"בהחלט, אבל." ממשיך בן-חורין לפני שאני עונה. "כל ההמלצות עמדו בצילה של ההמלצה המרכזית. שינוי מבנה הבעלות על הבורסה."
בן-חורין חוזר ומדגיש פעם נוספת את דבריו ומבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי ההמלצה האמורה, היא המלצת שובר שיווין, נקודת המפתח, פרימת הקשר הגורדי, הפתרון האולטימטיבי או כל מושג מקביל שעולה על דעתי.
שינוי בעלות "חשוב להבין", מסביר בן-חורין. "הבורסה אינה חברה פרטית ובוודאי שלא ציבורית. משום כך היא גם לא נשענת על העיקרון הבסיסי של כל חברה, לפיה תכליתה היא למקסם את הרווח מפעילותה לטובת בעלי מניותיה."
כאן המקום לציין שבניגוד לדעה הרווחת בקרב רבים בציבור, הבורסה אינה בבעלות ממשלתית, אלא היא אגודה שיתופית שחבריה הם הבנקים ובתי השקעות הגדולים במשק.
אז מה הבעיה? אתם שואלים. ובכן בן-חורין מסביר שהבעיה היא שאותם בנקים ובתי השקעות המחזיקים במניות האגודה, הם במקביל גם חברות נסחרות בבורסה, הסוחרים הגדולים בבורסה,מספקי השירותים בבורסה, מנהלי המסלקה ועוד כמה וכמה תפקידים המעמידים אותם בניגוד עניינים בעייתי.
"סליחה." אני שואל." אבל מה שונה 2015 משנת 1985 שפתאום אתה מתעקש על הרעיון הזה ?"
"בשלושים שנים האחרונות הכלכלה העולמית בכלל ועולם המסחר השתנה. קוראים לזה גלובליזציה." מצלצל בן-חורין בפעמון.
בן-חורין מבקש ממני להפנים ששני העשורים האחרונים מאופיינים בשיפורים טכנולוגיים אשר הנגישו את המידע ומאפשרים מעבר חופשי של הון בין מדינות. שיטות המסחר מתכנסות ומתחילות להיות דומות וכל בורסה נדרשת להילחם בשיניים על האטרקטיביות שלה אל מול בורסת מתחרות. וברור מאליו ששכל שבורסה תהיה נזילה יותר, כך היא תהיה אטרקטיבית יותר למשקיעים.
תכלית הרעיון "שים לב. "ממשיך בן-חורין. "לא מדובר כאן ברעיון שהבזיק במוחי באופן פתאומי. בשני העשורים האחרונים מרבית הבורסות בעולם התאגדו כחברה למטרת רווח וחלקן אף הנפיקו את עצמן לציבור. במרבית המקרים המהלך הוכיח את עצמו ופעילות אותן בורסות גדלה."
כן ממשיך בן-חורין ומסביר שברגע שישתנה מבנה הבעלות, תהיה ההנהלה החדשה מחויבת אך ורק לבעלי המניות. חברי הבורסה ( הבנקים ובתי ההשקעות )יהפכו אך ורק למקבלי שירותים. ההנהלה עצמה תיבחן בעיקר באמצעות מדדים אמפרים ברורים ובכלל זה: גובה רווחיות, היקף מחזורים, איכות שירות וכיו"ב. משום כך היא זו שתשב יום יום על המדוכה ותגבש תוכניות עבודה בכדי להפוך את הבורסה לאטרקטיבית."
אני אישית מתנגד להפרטות. כך שאני לא יכול לתמוך במהלך. אני מספר לבן-חורין.
"לא מדובר כאן בהפרטה. אין כאן פגיעה בנכסי הציבור, היות שהבורסה כלל לא שייכת לציבור." קובע בן-חורין בנחרצות.
ובן-חורין מבקש להדגיש פעם נוספת שבישראל הבורסה היא אגודה שיתופית בבעלות חבריה. בכל העולם, ניהול כאמור כבר לא קיים. בכל העולם קיימת הפרדה ורק בישראל לא נעשתה הפרדה והבורסה ממשיכה להתנהל כמו בשנות השבעים והשמונים כאשר הבנקים ובתי ההשקות שולטים בה. המעבר למבנה תאגידי אחר ינתק בין החברים לבעלים, ישנה את התוכנית העסקית ויפעל לטובתה.
תיאורית קונספירציה "אמור לי" אני פונה לבן-חורין. "האם אתה מאמין בתיאוריה לפיה מספר גופים מועט מנתב את שערי המניות בבורסה כרצונו ולתועלתו. אני באופן אישי מכיר רבים הטוענים שמסיבה זו רבים איבדו את האמון בהגינות המסחר בבורסה המקומית והפסיקו לסחור בה."
בן-חורין לא מסכים עם העמדה הזו. לדעתו מדובר בתיאורית קונספירציה ואין שום גוף שמנתב את המדדים ומשחק בהם כמו בובות בתיאטרון בובות. אבל ברור מאליו הוא שכשאין נזילות, כל פעולת קטנה מווסתת את השוק. כך שממבט מרחוק נראה שמישהו מושך בחוקים.
והעתיד ככל הידוע לי, משרד המשפטים יגבש בכנסת הקרובה הצעת חוק שתקדם את המהלך.
בן-חורין מסיים את דבריו בכך שהוא מצפה מהממשלה גם לצעדים נוספים. כי יש גבול למהלכים שהבורסה יכולה לבצע בכדי לפתור את המצוקה. הוא מצפה להגדלת הצע המניות בבורסה. זה יכול להיעשות באמצעות הפרטת חברות ממשלתיות, או באמצעות דרישה ממונופולים פרטיים להנפיק את מניותיהם בבורסה כתנאי לשמירת הזכות שלהם לפעול כמונופול.
