בואו של החורף מביא עימו עליה ניכרת בתחלואה בציבור הרחב, הן במבוגרים והן בילדים. עיקר התחלואה היא בדרכי הנשימה העליונות, המתבטאת בהצטננות, נזלת, התעטשויות, שיעול, כאבי גרון ואף חום וכאבי שרירים.
רוב מחלות החורף נגרמות על-ידי וירוסים התוקפים את דרכי הנשימה העליונות (האף, הלוע, הפה, הגרון) והם מועברים על-ידי הדבקה טיפתית, דהיינו הדבקה על-ידי פיזור חלקיקי רוק מזעריים המכילים את הנגיף - אם בעת שיעול, התעטשות, ואפילו בעת דיבור. ההדבקה מחמירה בחורף עקב השהיה במקומות סגורים ובלתי מאווררים ובקרבה עם ילדים או בוגרים חולים בסביבה.
התקררות ונזלת הם התסמינים השכיחים ביותר ולרוב יתבטאו בנזלת, חסימת האף, שיעול וכאבי גרון. מחלות אלה נגרמות לרוב על-ידי נגיפים, לרוב מקבוצת הרינו-וירוס, אך לא רק הם, והן מוגבלות בזמן.
השפעת שכיחה מאוד בחורף, ואף היא מועברת על-ידי נגיף, אך זו מלווה בתסמינים קשים יותר ומלווה בחום, כאבי שרירים, כאבי גרון וכאבי ראש.
ברוב המקרים המחלות הויראליות הן מוגבלות בזמן ואינן מגיבות לטיפול אנטיביוטי. אולם בחלק מהחולים, הדלקת והבצקת בדרכי הנשימה העליונים, יחד עם ירידת התנגודת בגוף, יכולים לגרום לסיבוכים משניים ולהופעת מחלות אחרות הקשורות לדרכי הנשימה העליונות, כמו: דלקות אוזניים (שכיח יותר בילדים), דלקות בסינוסים, ברונכיטיס, לרינגיטיס ואף דלקת ריאות.
דלקות אוזניים לרוב יגרמו מזיהום של האוזן התיכונה הנגרמת כתוצאה מחסימת חצוצרת האוזן. יש לציין, כי באופן רגיל, האוזן התיכונה מלאה באוויר אשר נשמר בה כל עוד חצוצרת האוזן פתוחה. חצוצרת האוזן נפתחת אל לוע האף, ובאופן נורמלי נפתחת כל פעם שאנחנו בולעים או מפהקים לדוגמא. במידה ולוע האף מודלק על-ידי תהליך ויראלי, חצוצרת האוזן תחסם, האוזן התיכונה אינה מתאווררת והיא מזדהמת בזיהום משני לרוב על-ידי חיידקים הנמצאים בחלל הפה והלוע.
דלקות אוזניים שכיחות יותר בילדים והן יתבטאו בכאבים עזים באוזניים, חום גבוה, ולעיתים הפרשה מהאוזן. ילדים קטנים שאינם יכולים לבטא את כאבם, "ימשכו באוזניים" או ישפשפו אותם תוך כדי בכי, ועלולים להראות חולים מאוד, עם חום גבוה, אדישות, וירידה בתאבון.
הטיפול יכלול משככי כאבים, טיפול להורדת חום וטיפול אנטיביוטי. במיעוט הילדים יש אף צורך בניקור עור התוף וניקוז המוגלה מהאוזן התיכונה.
באופן דומה עלולה להיווצר חסימה של ניקוז הסינוסים אשר נמצאים משני צידי האף. הסינוסים, המלאים באוויר, מתנקזים אל האף עצמו דרך מספר פתחי אוורור. במידה ותהליך כלשהו יחסום את פתחי הסינוסים, יכולה להתפתח דלקת חריפה של הסינוסים, המתבטאת בכאבים עזים בראש, כאבים באזור השיניים העליונות, כאבים מסביב לעיניים, כאבים בעת הנעת הראש, חסימת האף ושיעול ניכר. במקרים אלה, יש מקום לטיפול מקומי באף, על-ידי טיפות אף (אנחנו מגבילים את השימוש בהם לימים ספורים בלבד, שלושה-חמישה ימים בלבד), טיפול על-ידי משאפים סטרואידליים לאף, וכן טיפול אנטיביוטי.
סיבוכים אחרים של דלקות חריפות בדרכי הנשימה העליונות, יכללו דלקת של מיתרי הקול (לרינגיטיס), דלקת של הקנה והסימפונות ( ברונכיטיס) ובמקרים קשים יותר גם דלקת ריאות. אנשים מבוגרים וחולים במחלות כרוניות ומדוכאי חיסון, הם החשופים ביותר לזיהומים משניים ולדלקות ריאה. דלקות אלה יכולות להיגרם ישירות על-ידי זיהום ויראלי, זיהום על-ידי חיידקים או לעיתים זיהום חיידקי משני לזיהום ויראלי. דלקות אלה הן לרוב קשות, והן ילוו בקוצר נשימה, סטרידור, חום גבוה ושיעול.
חשוב מאוד לאבחן את הסימנים מוקדם ולהתחיל טיפול תוך 48-24 שעות, אז הטיפול יעיל יותר וקצר יותר. למרות הטיפול היעיל, מדי שנה אנחנו נחשפים גם למקרי מוות כתוצאה מסיבוכי שפעת, בעיקר באוכלוסיות חולים מדוכאי חיסון. לפיכך, קיימת חשיבות מכרעת למניעת הדבקות ובראש ובראשונה חיסון אוכלוסיות בעלות סיכון גבוה להדבקות וסיכון גבוה לסיבוכים.
