אנו אנשי העולם המודרני של 2015, חכמים יותר, מתוחכמים יותר ומודעים יותר. חלקנו נמצאים בראש הפרמדה של Maslow ולכן מרשים לעצמנו לעסוק יותר במחשבות על המימוש העצמי שלנו, על הנקודה בה אנחנו נמצאים בחיים וכיצד ניתן להפוך את חיינו לבריאים ואיכותיים יותר, ובצדק.
בשנים האחרונות עלתה המודעות בנושא מהו אורך חיים "נכון" יותר עבורנו. מחקרים רבים מראים את הקשר שבין לחץ נפשי ותזונה לקויה, למצב פיזי ירוד, ועל הקשר שבין פעילות ספורטיבית ותזונה נכונה לאיכות חיים טובה יותר.
אנו דואגים לאכול נכון, לעשות ספורט כמה שאפשר ובגדול משתדלים לשמור על אורח חיים מאוזן. בכתבה קצרה זו, ארצה לחשוף אתכם לפן נוסף שמקושר גם הוא לאורח חיים נכון יותר ולשיפור חלק מהותי מאוד בגופנו ואולי החשוב ביותר - המוח.
Norman Doidge, פסיכיאטר וכתב מדעי עטור פרסים, מחבר הספר "המוח הגמיש", מתאר כיצד חלקים של המוח "לומדים" למלא את מקומם של חלקים אחרים שנפגעו ומציג באור חדש ומפתיע את היכולת האנושית להשתנות ואת הקשר המסקרן בין גוף לנפש.
ישנה טעות נפוצה לחשוב, שהמוח הוא שריר. המוח אינו שריר והוא מורכב מכמות גדולה של תאי עצב. פעילות המוח דומה לפעילותו של שריר, שכן בדיוק כמו שריר אשר מתחזק כאשר עובדים עליו, כך גם המוח. כאשר מתרגלים את המוח בתרגילי זכרון, תשבצים ומגוון פעילויות נוספות, הוא מתחזק, הזיכרון משתפר ויכולת החשיבה משתפרת גם היא.
אנו יודעים היום, שעם הגיל מתרחשת נסיגה טבעית ביכולת הקוגנטיביות שלנו כתוצאה משינויים שחלים על המוח. בניגוד לגישה הקלאסית שרווחה בקרב הקהילה המדעית במשך שנים ארוכות, לפיה המוח הוא מכונה שעתידה להתבלות עם השנים, הגישה הנוירופלסטית מניחה, כי תאי מוח חדשים נוצרים כל הזמן ויוצרים ביניהם קשרים חדשים המהווים גורם מגן מפני נסיגה קוגנטיבית.
מחקרים בנושא פלסטיות המוח מראים, כי מוח מבוגר הינו גמיש ואדפטיבי ונתון לשינוי בכל זמן. כלומר, תפקוד המוח בכל גיל ובפרט בגיל מבוגר, תלויה בנו - בכמות ואיכות האימון אשר נקדיש למוחינו.
איך זה קורה? בשנים האחרונות מחקרים אמפיריים רבים מראים את ההשפעה של אימון קוגניטיבי על תפקודים קוגניטיבים במוח בקרב אנשים מבוגרים. כמו-כן, נמצא כי משחקי וידאו / מחשב עשויים להביא לשיפור יכולות רבות במוח, כולל קשב וריכוז, בזכות פיתוח היכולת לבצע משימות רבות במקביל (מולטי טאסקינג). klinberg, 2004 Olesen, westernberg
בניסוי שנערך בקרב אנשים בני 85-60 נמצא, כי אלה אשר התאמנו שלוש פעמים בשבוע במשחקי הווידאו, הגיעו לרמת תפקוד טובה יותר בהשוואה לצעירים בשנות ה-20 לחייהם שלא התאמנו כלל. המדידות נמדדו באמצעות מבחן TOVA, כאשר השיפור נצפה אף לאורך חצי שנה. Anguera et al, 2013
מחקר חדש נוסף שהתפרסם במגזין Molecular Psychiatry בתחילת השנה, מצא לראשונה קשר ישיר בין אימון המוח באמצעות משחקי וידאו לבין שינויים באזורים מוחיים, ובפרט על כמות החומר האפור.
במחקר השתתפו 48 נבדקים, אשר ממוצע גילם היה 24.1. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות באופן אקראי - קבוצת ניסוי אשר קיבלה אימון באמצעות משחק הוידאו "סופר-מריו" (Super-Mario) וקבוצת ביקורת. במשך חודשיים, קבוצת הניסוי התאמנה מדי יום במשך חצי שעה.
החוקרים מצאו עליה משמעותית בחומר האפור אשר בהיפוקמפוס הימני, בקורטקס הדורסולטרלי הקדמי ובמוחון. נמצא כי משחקי וידאו מעלים את ריכוז החומר האפור באזורים מוחיים אשר חיוניים לניווט במרחב, תכנון אסטרטגי, זכרון עבודה, וביצועים מוטוריים. החוקרים טוענים, כי משחקי מחשב יכולים לשמש כמנטרלים גורמי סיכון ידועים למחלות ניווניות עצביות ואף מחלות נפש המאופיינות בהיפוקמפוס קטן כגון סכיזופרניה. S.Kuhn (2014) 19, 265-Molecular Psychiatry
כמובן שישנן דרכים רבות להשפיע על חיוניות המוח. למידה של דברים חדשים (שפות למשל) יוצרת קשרים חדשים במוח, תזונה נכונה, פעילות גופנית ושינה משפיעים גם הם על פעילות תקינה של המוח.
לסיכום אנו נוטים פעמים רבות להזניח את מוחינו. הוא במילא פעיל מעצמו וכביכול אין לנו שום השפעה או שליטה עליו. כמובן שזאת טעות וברגע שנבין שיש לנו את המסוגלות לשלוט על המוח שלנו, לדאוג לו ולטפל בו בצורה נכונה, נוכל להחזיר גם חלק משמעותי של השליטה בחיינו.
בדיוק כפי שאנו דואגים לתפקוד תקין של שאר גופנו, מן ההגיון שנדאג בראש ובראשונה לאיבר שיש לו השפעה אדירה על כל פעילות שאנו מבצעים, בין אם היא מוטורית או רגשית / מחשבתית.
