בים המסעדות המציף את הארץ יש רק מעטות שאכן התברכו ביצירתיות קולינרית. אחת שכזו היא "הרברט סמואל" הוותיקה, שעל הטיילת התל אביבית (רחוב קויפמן 6), בזכותו, כמובן, של בעליה, שף הצמרת יונתן רושפלד, הנחשב לגסטרונום בחסד עליון.
"הרברט סמואל", הנשקפת לחוף הים, היא מסעדה אלגנטית, מרווחת ומעוצבת היטב. על סועדיה היא משרה אווירה נינוחה וסולידית, עם מוסיקת-רקע חרישית נעימה. הגענו אליה בשניים, לעת צהריים, ואת שולחננו קידם לו תפריט-חורף עתיר במנות עסקיות מפתות.
פתחנו במנה של חציל אפוי, ששחה במרקם פיקנטי של רוטב חלבניו-ליים חמוץ ומתוק, שהשביח מאוד את טעמה של המנה. בת הזוג החליטה ללכת על סלט-עגבניות, שנחשב למנת הדגל של "הרברט סמואל". הסלט כלל עגבניות-שרי, עגבניות-תמר טריות וצלויות, פרוסות דקות של צנוניות, גבינת עזים יוונית וחלמון מבושל של ביצה. זהיו גם זיתי-קלמנסה, עם פלפל ירוק וחריף. לשתי המנות, שהיו עשירות בטעמן, התלוו לחמי הבית, צלוחית של זיתים ובקבוק גדול של סודה צוננת.
שיא היצירתיות מעניינות לא פחות היו המנות העיקריות. אני הלכתי על אנטרקוט קצוץ עם טבעת-בצל - מנה מעודנת ונימוחה כחמאה. המנה השנייה כללה ניוקי-ערמונים, עם תפוח-אדמה אפוי, ירקות העונה ופטריות-כמהין. שתי המנות היו נדיבות וטעימות במיוחד.
אבל את שיא היצירתיות של יונתן רושפלד גילינו בקינוח, שנשא את השם "הבית של פיסטוק".הייתה זו מנה עזת-טעמים, שכללה גלידת-פיסטוק רכה ועדינה, ולא לחינם מת עליה גם ביבי. הקינוח היה עדין להפליא ונח בצלחת עמוקה, על פרוסות קטנות של אננס וקוקוס טריים.סביב להם חגו כדורים של שערות-קדאיף פריכות. לקינוח המוצלח הזה התלווה אספרסו כפול, מהביל וניחוח.
בשורה התחתונה ראוי להודות שזכינו אכן לאוכל מוקפד ואיכותי ביותר. החשבון הסתכם ב-262 שקל והוספנ עליו תשר של 15% לשרות אדיב וקשוב של מלצרית חביבה. ואת "הרברט סמואל" לא יכולנו שלא לזכות במלוא הנקודות של הסולם הקולינרי.
