אלטרנטיבות ההשקעה לטווח קצר ובינוני כוללות בעיקר את הפיקדונות בבנקים, ואת האפיקים המנוהלים על-ידי הגופים המוסדיים - קרנות הנאמנות ותעודות הסל. אבל גם חברות הביטוח רוצות נתח בשוק של מאות מיליארדים רבים, ולכן הן השיקו את פוליסות ההשקעה, שכבר תופסות נתח העולה על 10 מיליארד שקל.
פוליסות השקעה שנקראות גם פוליסות חיסכון הן מכשיר של חברות הביטוח שנועד להשקעה לטווח קצר ובינוני והן סוג של אלטרנטיבה בעיקר לקרנות הנאמנות ולתעודות הסל. המכשיר הזה מפוקח על-ידי המפקחת על שוק ההון החיסכון והביטוח שבמשרד האוצר, להבדיל מהקרנות נאמנות שמפוקחות על-ידי רשות ניירות ערך.
מגוון של אפשרויות עם ניהול אקטיבי; האם זה טוב? פוליסות ההשקעה הבולטות בשוק הן - "קשת" של קבוצת מגדל, "מגוון" של קבוצת הראל, "אקסלנס אינווסט" של הפניקס, "חיסכון פיננסי" של כלל ו"טופ פייננס" של מנורה.
הפוליסות האלו הן ללא אלמנט ביטוחי, רק השקעה/ חיסכון. המכשיר מאפשר השקעה ברמות סיכון שונות (ובהתאמה רמות סיכוי שונות); קיימים מגוון של אפשרויות לרבות מסלול אג"חי, מסלול מנייתי ושילוב של מניות עם מכשירים יותר סולידיים.
הכספים עצמם מנוהלים על-ידי חברת הביטוח כשבפועל מנהלי ההשקעות של חברות הביטוח בוחרים את ההשקעות לכל מסלול. כלומר, קיים ידע וניסיון בגופם אלו. אבל, אם זה מספק ערך מוסף, תשואה עודפת? האם הניהול האקטיבי אכן עולה על הבנצ'מרק, מדד הייחוס? אחרת, המשקיע יכול באופן פשוט (וזול יותר) לגוון את השקעותיו לפי רמת הסיכון בין תעודות סל וקרנות מחקות שעוקבות אחרי המדדים השונים.
איך מפקידים ואיך מושכים? הכספים יכולים להיות מועברים לחיסכון בהוראת קבע שוטפת/ חודשית או בהפקדה חד-פעמית גדולה. המשקיעים בחסכונות האלו יכולים להנזיל את הכסף יחסית מהר (כמה ימים). כמו-כן, המשקיעים יכולים גם למשוך את הכספים במהירות יחסית (וללא קנס).
מה עדיף - קרנות נאמנות או פוליסות חיסכון? פוליסות החיסכון/ ההשקעה נועדו, להתחרות עם המכשירים לטווח קצר ובינוני. היתרון שלהם על פני הקרנות הוא הגמישות במעבר בין מסלולים מבלי שהדבר נחשב מימוש לצרכי מס. בפוליסות האלו אפשר לעבור ממסלול מנייתי לסולידי ובחזרה למנייתי והדבר לא ייחשב של מכירה ולכן אין רווח לצרכי מס. ואילו בקרנות אם אתם מוכרים קרן מנייתית מחושה מס על רווח ההון (אם יש), כלומר בקרנות מדובר על מכירה ובהתאם מס על הרווח, ובפוליסה זה לא מכירה, אלא העברה בין מסלולים. היתרון כאן מתבטא
בדחיית המס עד למימוש הסופי. אלא שמול היתרון הזה קיים חיסרון בולט - המשקיע לא יכול להשתמש ברווחי פוליסות הביטוח לצורך קיזוז הפסדי הון (הן מוגדרות כפוליסות ביטוח ולא כמשכיר הוני).
דמי הניהול בפוליסות החיסכון לא נמוכים ביחס לקרנות - 0.9% עד 1.2% בממוצע, כשבעיקרון הן יכולות לגבות עד 2% כשבקרנות דמי הניהול נעים מאפס ועד 3%, הממוצע סביב כ-1%, תלוי כמובן באפיק ההשקעה. נראה שבפוליסות סולידיות דמי הניהול עולים על דמי הניהול בקרנות הנאמנות, אבל בפוליסות מנייתיות דמי הניהול דווקא נמוכים או זהים לדמי הניהול בקרנות הנאמנות.
על כל פנים, דמי הניהול בפוליסות החיסכון הן פקטור גם של משא-ומתן. זה לא קבוע כמו בקרנות נאמנות, אפשר להתמקח וככל שהיקף ההשקעה גדול יותר הכח מול חברת הביטוח גדול יותר. אגב, ניתן להתמקח כי הפוליסת חיסכון מוגדרת (טכנית) כמוצר ביטוחי, ומוצר ביטוחי הוא סוג של הסכם בין שני הצדדים והם יכולים לשנות אותו (לשנות את דמי הניהול הספציפיים בחיסכון).
חיסרון של הפוליסת חיסכון מול קרנות הנאמנות הוא בסרבול ובשקיפות. פוליסות חיסכון זה הסכם מולן חברת הביטוח, צריך למלא טפסים, בעוד שבקרנות נאמנות ניתן לרכוש ולמכור ברגע - באינטרנט, בשיחה עם היועץ. מעבר לכך, בקרנות נאמנות הכל שקוף בזמן אמת - אתם רואים את השער מדי יום, בפוליסות חיסכון זה אחרת, אין נגישות טובה ומיידית כפי שיש בקרנות. יש ברוב הפוליסות חיסכון מידע חודשי (בדיעבד) על האחזקות הגדולות של הפוליסה.
ראשית, הסרבול שברכישתן. בעוד שאת קרנות הנאמנות ניתן לרכוש ולמכור כיום בלחיצת כפתור פשוטה, רכישת הפוליסה דורשת מילוי טפסים. בשני האפיקים האלו ניתן להשקיע כל סכום (בניהול תיקים אגב יש מינימום - לרוב 250-300 אלף שקל).
בפוליסות ניתן לייצר קצבה חודשית - סכום חודשי שמופרש למשקיע (סוג של "משכורת"), בקרנות נאמנות לא ניתן לעשות זאת, אלא אם מדובר בקרנות נאמנות מחלקות (מחלקות דיבידנדים באופן שוטף). בפוליסות החיסכון אתם יודעים במה אתם משקיעים ואין שינויים, אלא אם אתם מחליטים לשנות. בקרנות נאמנות קורה לפעמים שאתם רוכשים קרן מסוימת ומתעוררים לקרן אחרת מכיוון שהיא שינתה מדיניות השקעה, אם כי רשות ניירות ערך מנסה להגביל את שינוי המדיניות בקרנות.
שוני מהותי בין האפיקים אם כי לא בהכרח משפיע על קבלת ההחלטה באיזה אפיק להשקיע הוא הפיקוח על המוצרים - קרנות הנאמנות הן תחת רשות ניירות ערך והפוליסות חיסכון והשקעה בפיקוח משרד האוצר, המפקחת על שוק ההון, החיסכון והביטוח. ומכאן שגם הפצתו שונה - בעוד שאת קרנות הנאמנות מפיצים הבנקים ומקבלים עליהם ייעוץ דרך יועצי ההשקעות של הבנקים, את פוליסות החיסכון וההשקעות מפיצים סוכני הביטוח.
איך בוחרים פוליסת חיסכון? המשקיע/ הלקוח בוחר מסלול אחד מבין המסלולים שמוצעים לו (יש מגוון של מסלולים, במקומות מסוימים מעל 10 מסלולים!). המסלול נקבע בהתאם לצרכיו של הלקוח/ משקיע, ובהינתן רמת הסיכון הרצויה והמתאימה לו. המסלולים האלו דומים ומזכירים את המסלולים בביטוחי המנהלים, לרבות מסלול שקלי, מסלול אג"חי, מסלול צמוד מדד, מסלול מט"חי, מסלול מנייתי (מקומי), מסלול מנייתי-חו"ל ועוד.
במקביל לבחירה ברמת הסיכון ובסוג "תיק ההשקעות" של פוליסת החיסכון, אתם צריכים להתמקח על דמי הניהול - זה שווה לכם הרבה כסף. אנחנו בעידן של ריביות נמוכות ובהתאמה בעידן של תשואות נמוכות, כל פיפס חשוב. זה מוגזם לגמרי לשלם מעל 1% דמי ניהול שאתם מרוויחים במסלול אג"חי אחוזים בודדים ( וחשופים להפסדים אם הריבית תתחיל לעלות). דמי הניהול שנגבים הם חלק משמעותי מהרווח / תשואה ברוטו, ואם אתם מצליחים להוריד אתם מעשירים את מה שנשאר לכם בצורה משמעותית - אל תזלזלו בכמה עשיריות של דמי ניהול.
