בימים שלפני ט"ו בשבט הגליל התחתון נראה במלוא הדרו. ההרים מתכסים בירוק והנחלים זורמים לכנרת. בתוך כל הפסטורליה, אי-שם בסוף גבעת אבני, יישוב המרוחק כרבע שעה מטבריה, ממוקם כפר נהר הירדן. מרחוק זה נראה כמו עוד לונה פארק. אבל כאן? כמעט באמצע שום מקום מי מקים פארק שעשועים? זהו, שזה לא פארק, אבל יש בו הרבה שעשועים לילדים החולים במחלות ממושכות. תאמינו או לא: הכל נעשה בחינם, אין כסף, וגם מרבית העובדים מגיעים למקום ללא כל תמורה, למעט הסיפוק שבנתינה. האיש שעומד מאחורי הקמת הכפר, השחקן
חיים טופול, אומר בראיון: "אני אסיר תודה לכל האנשים שתורמים ומתנדבים, באמת שאין כמותם".
טופול, יליד 1935, הוא לא רק שחקן שעומד מאחורי הדמויות המיתולוגיות בקולנוע הישראלי, אלא גם אב לשלושה וסבא לתשעה נכדים. הוא נוהג להגיע לכפר לפחות פעם אחת בשבוע, לדבר עם הילדים, ולראות שהכל עובד כמו שצריך במיזם הענק שהקים לפני ארבע שנים. הכפר משתרע על גבי 245 דונם של נוף מדהים ועוצר נשימה ויש בו חדרי לינה, מתקני שעשועים, חדרי יצירה וגם בית חולים בזעיר אנפין.
איך נולד הרעיון? "מתוך שלא לשמה בא לשמה. בשנת 1967, לפני מלחמת ששת הימים, הייתי בלונדון ושיחקתי על הבמה. בעוד שפה היה ייאוש מוחלט, הנספח הצבאי בלונדון, האלוף צביקה זמיר, צלצל אליי ואמר 'טופול, אני צריך אותך דחוף. נסעתי לשגרירות והוא הראה לי מברק בו הוא התבקש לשלוח כמה שיותר אמבולנסים. אמרתי לו בתמיהה: 'אוקיי, מה אתה רוצה ממני?' הוא אמר לי שהם עשו תחקיר קטן ומצאו בחצר האחורית של פורד, 48 אמבולנסים; המשיך הנספח: 'הבעיה הייתה שהם נמכרו לארגון צדקה לילדים, וראייטי, זה ארגון של אמנים ולכן רותמים אותך, כדי שתבדוק אם אנו יכולים לרכוש אותם'. התחלתי לעשות טלפונים והסתבר לי שיש יהודים טובים בארגון הזה. נפגשתי איתם והראיתי להם את המברק, והם השיבו שמדובר בארגון שמטפל בילדים, שתורמים לו כל מיני גויים, וזה לא לעניין לשלוח אמבולנסים לישראל מכספם".
בשלב זה עלה הרעיון המבריק. השניים הציעו לטופול להקים בארץ שלוחה של וראייטי. "אנחנו נדאג לשלוח את האמבולנסים ותעשו עם זה מה אתם רוצים", הם אמרו, "תקענו כף ולפני שאמרנו ג'ק רובינזון פרצה המלחמה. נסעתי ארצה ולמזלי הרב, כשחזרתי ללונדון אחרי שישה ימים, קיבלו אותי שוב להצגה. שם בחדר האיפור חיכו לי שני היהודים. הם הזכירו לי את ההבטחה להקים שלוחה בארץ. פתחנו יומנים, קבענו מועד וככה הוקם וראייטי". לא לפני שאותם יהודים יקרים התחייבו לגייס תרומות מיהודי בריטניה. "כיום הארגון הזה הוא לתפארה והצטרפו אליו הרבה. עד אז לא עסקתי עם פעילויות הקשורות לילדים, אבל מאותו היום אני כבול לילדים".
טופול כיהן כשגריר בינלאומי של וראייטי העולמי, ובמסגרת זאת הופיע בערבים מיוחדים שנערכו לטובת הארגון. "יום אחד פגשתי את השחקן פול ניומן, באחד מהמפגשים של ארגונים של ילדים. הוא לקח אותי לראות מחנה שהוא בנה לילדים בקונטיקט, וזה מאוד מצא חן בעיניי. אמרתי לו שאני אתייעץ עם הדירקטורים של בתי חולים לילדים בארץ (דנה, שניידר והדסה), ואכן הם אמרו שמדובר ברעיון טוב". מאותו רגע המיזם החל לרקום עור וגידים. הרופאים כתבו פרוגרמה וטופול גייס את הכספים.