חשיפה ב-News1. משרד התחבורה תכנן, בניגוד לעמדת הממשלה, "קווים מדלגים" שגרמו להמשך הסדר ההפרדה בין המינים בקווים המשרתים את המגזר החרדי. כך עולה ממסמך רשמי שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
המסמך חובר לבקשת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות חברת הכנסת
עליזה לביא, שקיימה דיונים בעניין
הדרת נשים, ודיון בנושא קווי ההפרדה (המכונים "קווי מהדרין"), שאמור היה להתקיים בוועדה בראשותה בדצמבר 2014 בוטל מפאת אילוצי פגרת הבחירות.
שעטנז תחבורתי "הקווים המדלגים" מהווים מעין שעטנז תחבורתי - הכלאה לא-טבעית בין קו מאסף שעוצר בתחנות רבות בתוך העיר, לבין קו ישיר/מהיר שנוסע ללא עצירות בין שתי ערים. מצד אחד, יש להם תחנות רבות בעיר המוצא ותחנות רבות בעיר היעד; ומצד שני הם אינם עוצרים בתחנות בין עיר המוצא לעיר היעד, או עוצרים בתחנות ספורות בלבד. בחלק מ"הקווים המדלגים" יש עצירות בין עיר המוצא לעיר היעד, שנעשות ליד ערים או ריכוזי אוכלוסייה חרדיים. למשל, קו 450 בין ירושלים לאשדוד עוצר במושב החרדי יסודות, ובצומת בית-רבן הסמוכה לישיבה, אך לא עוצר במקומות מרכזיים, כמו מחלף הראל, מחלף שורש, מחלף לטרון, צומת נחשון, צומת ראם או צומת בני דרום. יתרה מכך, לחלק מהתחנות האסטרטגיות בדרך אין חלופת הגעה סבירה אחרת.
גם בעדליא, מינהלת התחבורה הציבורית שע"י משרד התחבורה, טוענים כי הסיבות המרכזיות לכך שקווים מדלגים אינם עוצרים בתחנות ביניים בצמתים מרכזיים בדרך הן אוטובוסים שיוצאים מלאים מעיר המוצא וכן תחנות ביניים שהגישה אליהם קשה, ויוצרת עיכוב גדול בנסיעה (כגון: מסוף אלוף שדה, שהכניסה אליו והיציאה ממנו מתארכות עקב גודשי תנועה). קו 230 של
חברת קווים הוא דוגמה לקו "מדלג" שעוצר רק בתחנה במושב גִמזו, ופוסח על כל הצמתים המרכזיים בדרך (צומת שילת, צומת מסובים, אוניברסיטת בר-אילן ועוד). היועץ החרדי של החברה הסביר כי הסיבה לכך היא בקשה של תושבי מודיעין עילית לקו שייסע ישירות בין שתי הערים, והסיבה לעצירה בגִמזו היא שמדובר בסטייה מהכביש הראשי, והיה רצון שלא לעכב את הקווים האחרים, שגם כך עוצרים בתחנות ביניים רבות...
היועץ גם ציין שהמגמה היא לעבור למערכת היררכית של קווים פנימיים מאספים וקווים בין-עירוניים ישירים או מהירים. זוהי גם ההמלצה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הסבור כי אפשר לענות על הצרכים התחבורתיים של הציבור החרדי גם באמצעות מערכת היררכית של קווים פנימיים בתוך הערים וקווים ישירים ביניהן. מערכת כזו יכולה גם לספק שירות תחבורתי טוב יותר.
לשם דגימה של הנושא ביצע כותב המסמך, ד"ר
יניב רונן, תצפיות שונות על קווים המשרתים את המגזר החרדי בתחנת "גן קדושי ורשא" בבני-ברק, בתחנת "ירמיהו/מנחת
יצחק" בירושלים וסייר בקווים בביתר עילית. בתצפית ובסיור לא נעשה ניסיון לשבת בחלקו האחורי של האוטובוס כדי לבדוק את תגובת הנוסעים והנוסעות, אולם באופן כללי התברר שגברים יושבים בקדמת האוטובוס ונשים מאחור.
למרות הדרישות - אין ביקורת מאז שנת 2011 (בפועל ינואר 2012), בה בוצעה ביקורת חובבנית, לא ביצע משרד התחבורה ביקורת ומעקב על הנעשה בקווים בהם נוהגת הפרדה. וזאת חרף הוראת בג"ץ כי על משרד התחבורה להמשיך ולפקח שהמלצות ועדה שהקים אכן מקוימות, ולא ננקטים אמצעי כפייה על נוסעים כדי לקיים הפרדה בין גברים לבין נשים. כבר בעבר נמצא כי האופי ההתנדבותי של הסדר ההפרדה אינו נשמר. בחלקים של הציבור החרדי שורר רצון כן בהפרדה בין גברים ונשים באוטובוסים, אולם חלקים אחרים בציבור החרדי אינם מסכימים עם ההפרדה ועם חומרות דתיות שונות שנכפות בתוך האוטובוסים. לכן רשמית אין "קווי מהדרין" אבל בפועל, כאמור, התכנון של משרד התחבורה הוא זה היוצר תופעה זו.
במשרד התחבורה אומרים כי "בחינת נושא הדרת הנשים יבוצע באמצעות בקרה מיוחדת, ככל שתידרש, על קווי המגזר החרדי". כלומר, לא מתוכננת בשלב הזה בקרה ייעודית בנושא כפיית הסדרי ישיבה באוטובוסים, ובקרה זו תתבצע במידה שתידרש. לא ניתנה תשובה לשאלתנו האם במסגרת המכרז החדש לבקרה על קווי האוטובוס ניתנו דגשים לאכיפת האיסור על הדרת נשים בקווי השירות, ואם כן, מהם. עם זאת, בנספח ב' למכרז מופיעים שני אזורי בקרה, המוגדרים כ"קווי חרדים". כפי ש
פורסם ב-News1, במכרז הבקרה אכן אין דרישה ממוקדת לבקרה וזאת בניגוד לדרישת ועדת הכלכלה, לדרישת ועדת השרים לקידום מעמד האישה ולדרישת הצוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה למניעת הדרת נשים.
"פער מטריד" אחת הדרכים ליישם את ההפרדה למעשה הייתה מתן אפשרות לנוסעים לעלות מהדלת האחורית של האוטובוס בקווים מסוימים שהוגדרו כמיועדים לאוכלוסייה החרדית. היועץ המשפטי לממשלה אסר על פרקטיקה זו, אלא במסגרת של מדיניות כוללת שתאפשר עליה לאוטובוס מכל הדלתות. מדיניות המשרד היא לאפשר עליה מכל הדלתות בקווים רבים, ללא קשר לזהות האוכלוסייה שנוסעת בהם כמהלך של שיפור השירות לנוסעים, ולצורך כך נעשה ניסוי בקו אחד בגוש-דן ונוסחו קריטריונים לבחירת קווים שבהם תתאפשר עלייה מכל דלתות האוטובוס.
למרות שנקבעו אמות מידה ברורות, המחקר של הכנסת מצא כי
"קיים פער מטריד בין הקלות שבה נעשה הסדר עלייה מהדלת האחורית בקווים המשרתים בעיקר אוכלוסייה חרדית לבין הבדיקות המחמירות שנעשות כדי להחליט האם וכיצד לאפשר עלייה מכל הדלתות בקווים המשרתים את כלל הציבור". המחקר אף מצא כי משרד התחבורה אף אינו מודע לכל הקווים בציבור החרדי בהם מונהגת עלייה מהדלת האחורית.
דרושה הגדרת תחנות סדורה מרכז המחקר והמידע של הכנסת קובע כי יש צורך בשיטה סדורה להגדרת התחנות הבין-עירוניות, ועל משרד התחבורה לייצר בהן מדרג של תחנות ראשיות ומשניות, ואולי מדרג משוכלל יותר. לדבריו, שיטה סדורה זו יכולה להישען על קרבה של התחנה למוקדים מושכי-קהל, מיקום על צמתים של דרכים ראשיות, תנועת נוסעים בצומת ועוד. הגדרת התחנות הבין-עירוניות תסייע להבחין בין קווים מאספים לקווים מהירים, ותמנע את תהליך הפיכתם של קווים מהירים למאספים - תהליך שלדברי המחבר פוגע בסופו של דבר בשירות לנוסעים.
עוד ממליצה הכנסת לשקול שינוי חקיקה שיחייב הקצאת מקום למתקני תחבורה ציבורית כחלק מתכנון כולל של אזורים חדשים. זאת בשל היעדר תשתיות מתאימות בחלק מהערים החרדיות.
