ביקרתי באחרונה במספר אזורי תעשיה במקומות שונים ברחבי הארץ ונתקלתי בתחומם שוב ושוב בהזנחה סביבתית וחזותית בולטת ומטרדים סביבתיים וחזותיים כמו למשל: ערימות אשפה ולכלוך כמו קרטונים, גיליונות עיתונים ישנים, שקיות ניילון שברי זכוכיות שלא נוקו במשך ימים רבים, גרוטאות בכל פינה ששוכבות זמן רב ואין איש מנקה ומפנה, מבנים רבים שלא נצבעו כבר שנים רבות ונמצאים במצב דהוי ואפור מדכא משהו, גדרות ופחים חלודים. כבישים לא סלולים או משובשים, העדר שילוט ומספור ברור של בתי העסק והרחובות וגם אם יש שילוט הוא לא אחיד ומכוער. יש אזורי תעשיה ולא רק במגזר הערבי שמצבם החזותי כה ירוד עד כי מזכירים מחנה פליטים. הגם שבשנים האחרונות חל שיפור בחזותם ובמצבם התשתיתי של אזורי תעשיה לא מעטים ברחבי הארץ עדיין רבים מהם מצויים במצב תשתיתי וחזותי ירוד. מסתבר, שיש רשויות מקומיות רבות הרואות גם כיום בשנות ה-2000 באזורי תעשיה סוג של "חצר אחורית" שאין צורך להשקיע במיוחד בטיפוחם הסביבתי, ויש להעדיף להשקיע קודם כל בטיפוח ושיפור חזות שכונות מגורים. לדעתי, יש מספר סיבות לכך שהרשויות מזניחות לא פעם את הצד הסביבתי והחזותי של אזורי תעשיה ורואות בהם לא פעם "חצר אחורית" ולהלן כמה מהם:

• באזורי התעשיה מתגוררים מעט תושבים אם בכלל ואם בכל זאת מתגוררים תושבים באזורי התעשיה, הרי מספרם קטן והם נמנים לרוב על מעמד סוציואקונומי נמוך, זקנים בני מיעוטים, קשי יום שאיש אינו "סופר אותם".

• רבים מהעובדים באזורי התעשיה הם לא תושבי הרשות המקומית שאליה משתייך אזור התעשיה מבחינה מוניציפלית ואינם בעלי זכות בחירה לישוב ולכן לא כדאי תמיד להשקיע בהם ובטיפוח מקומות עבודתם.

• לרוב לא מפריע למוסכניק או לפועל היצור באזור התעשיה ואפילו לא לבעל המפעל ששטח המפעל או בית העסק או המרחב הציבורי סביבם הוא מכוער ולא מטופח והוא משלים עם המצב. התוצאה: אין לחץ על הרשות המקומית

לטפח את המרחב הציבורי באזור התעשיה שכן לרוב אין תלונות על העדר טיפוח המקום. יש משהו מקומם ולא צודק בהזנחת אזורי תעשיה מצד הרשויות המקומיות ובהפלייתם לעומת אזורי מגורים. לרשויות המקומיות כידוע ההכנסות מכובדות מהארנונה הנגבית מהמפעלים, המשרדים ובתי העסק ששוכנים באזורי התעשיה. למה הרשויות המקומיות לא משקיעות הכנסות אלה בטיפוח סביבת אזורי התעשיה למה לעיתים קרובות הן מזניחות אותם ?, וזאת לדעת באזורי התעשיה עובדים מאות אלפי עובדים ומבלים בהם חלק ניכר משנות חייהם ובנוסף מבקרים בהם מדי יום אלפי איש. לא מגיע לכל אנשים אלה לשהות בסביבה נעימה ומטופחת? האם הם אזרחים סוג ב'? יש קשר ברור בין מצב הרשות המקומית לבין אזור התעשיה ככל שרשות המקומית חזקה יותר כך גם אזור התעשיה שלה מטופח ונקי יותר וכן יש קשר בין סוג ואופי אזור התעשיה. אזורי תעשיה בהם מרוכזים מפעלי וחברות הייטק לרוב מטופחים וירוקים יותר ואילו אזורי תעשיה בהם יש יותר מוסכים ומפעלי מוזנחים יותר ופחות מטופחים זה לא תמיד כך בהכרח אבל הקשר ברור ובולט לעין.