מגבירים ערנות: בימים שבהם שומעים חדשים לבקרים על מקרי תקיפה בסכין, השלכת בקבוקי תבערה לעבר רכבים, וניסיונות אחרים לפיגועים, כדאי שננקוט במשנה זהירות. נכון שאנחנו מאמינים ומתפללים, אך לדברי משה קוניקוב (25), מדריך קרב מגע - כמו בכל שטח אחר בחיינו, גם כאן עלינו לעשות השתדלות. שפירושה במקרה דנן: לימוד טכניקות להגנה עצמית. "גבורה יהודית לאורך ההיסטוריה תמיד עניינה אותי", אומר קוניקוב, נשוי ותושב בת עין, "החל מפעילות המחתרות בגטאות וכלה בימינו. תמיד שאפתי לעסוק בתחום זה ולפני תשע שנים, זכיתי לממש את החלום. הצטרפתי ללימודי קרב מגע במסגרת חברה בינלאומית השייכת לבן הדוד שלי, שמלמד קרב מגע בכל העולם". כיום הוא ממליץ לגברים לנהוג כמותו וללמוד קרב מגע, כדי להיות מוכנים לכל תרחיש שלא יהיה. למה דווקא קרב מגע? למה לא טכניקות הלקוחות מעולם הג'ודו לדוגמה? "הטכניקות אותן לומדים בקרב מגע הן הכי מתקרבות לתרחישים שעשויים לקרות במציאות. בג'ודו לדוגמה, יש מה שנקרא 'הטלות' - שזה להרים את היריב ולזרוק אותו בכוח ארצה. אלא שאם מדובר ביריב מאוד חזק או כבד, ברור שלא נצליח. לעומת זאת, בקרב מגע - שלא כמו באמנויות אחרות שדי 'מתמרחות' עם פתרון, העיקרון הראשון ואולי הכי חשוב הוא שברגע שאתה נתקל בתקיפה, השאיפה שלך היא לסיים את זה כמה שיותר מהר". לדבריו, יש מספר עקרונות שעלינו לנהוג לפיהם - אך בראש ובראשונה נדרשת ערנות. למה אתה מתכוון במילה 'ערנות'? הרי ללכת ברחוב עם פחדים על כל צעד ושעל, זה לא מציאותי. "נכון שלא צריך להיות פרנואיד ולדאוג במקום שאין צורך ממשי, אבל כן צריך להיות מודעים לעובדה שיש דרך לזהות 'מפגע בודד' ואפשר לשים לב לכל מיני סימנים מקדימים בהתנהגות שלו. מפגע בודד הוא אדם שלא מתייעץ עם אף אחד לגבי התוכנית שלו. הוא קם בבוקר, מחליט לבצע את זממו, לוקח כלי כמו סכין או מברג ויוצא לדרכו כשבמוחו מחשבה אחת: לפגוע בכמה שיותר אנשים. התקיפה מתבצעת בשבריר שנייה. מכיוון שקשה מאוד למנוע סוג כזה של תקיפה, עלינו להגביר ערנות. בעזרתה נוכל לזהות כמה סימנים מחשידים בהתנהגות ובהופעתו". מה למשל? "לבוש ארוך וחם ביום קייצי; כיוון לא צפוי שממנו הוא מגיע (למשל אם כולם מחכים בתור והוא יוצא מפינה כלשהי); מלמול בצורה מוזרה; וראייה צינורית - רואה רק את המטרה ולא שם לב לשום דבר אחר סביבו. ישנם עוד סימנים כמו אדם שנראה בוהה באוויר, לחוץ, ידיים בכיסים ומזיע. חשוב לשים לב למיקום הידיים שלו. אם אני רואה שהידיים שלו נמצאות מאחורי הגב, אני מבין שהוא מחזיק משהו והשאלה הראשונה שצריכה להבהב במוחי היא מה הוא מחזיק והאם מה שהוא מחזיק עלול לסכן אותי?". אז מה עושים במצב שבאמת חושדים במישהו? לדברי קוניקוב, הדבר הכי חשוב הוא לשמור על עליונות הידיים. "מצב הידיים שלנו צריך תמיד להיות מעל הידיים שלו", הוא מסביר, "אם הידיים שלו בכיסים, שלנו יהיו למעלה מהן. ומדוע? אם הוא תוקף חלילה לכיוון הראש, יהיה עליו לעבור קודם את הידיים שלנו שמסוככות עליו. שנית, ידיים למעלה יכולות בקלות להגיע לכיוון הראש שלו, ושם יש נקודת תורפה מאוד חזקה שהיא העיניים שלו - תחיבת האצבעות שלנו אל תוכן או זריקת חפץ כלשהו אל העיניים שלו, במטרה להסיח אותו מהמטרה ולהרוויח זמן תגובה".