נדהמתי לשמוע כי המפכ"ל
יוחנן דנינו הורה לבחון ולבדוק מחדש את התיקים הפליליים הפתוחים של בני העדה האתיופית וכן את כתבי האישום המתנהלים בעניינם. ההחלטה נפלה לאחר שנפגש עם בני העדה.
בכל הכבוד, נדמה כי עניין לנו ב"מסחר" של תיקים ובניסיון חמור לרכוש את ליבם על-מנת להשתיק את הזירה - הרותחת כלבה חמה.
ממה נפשך? לתומי סברתי כי הפיכת התיק לפלילי נעשית לפני פתיחתו ולא אחרי. לבטח בטרם מוגש כתב אישום על-ידי תביעות המשטרה, כך, ולא בהינף קולמוס ואגודל. מסתבר כי טעיתי.
כעת, משההפגנות יורדות גם מירושלים לתל אביב, וכנראה תתרחבנה לכל רחבי הארץ, מבקש דנינו להביא "שקט" למדינת ישראל. או-אז, הוא עושה שימוש בתביעות המשטרה - הזרוע המאיימת ביותר על כל בעל עבר נקי - ומנסה "לזרוק סוכריות" לכל אותם אלו שכנגדם מתנהלים הליכים פליליים, רק כדי שיירגעו וכדי שירגיעו את השטח. החשיבה הזו, לבדה, היא חשיבה מפחידה.
כבר מזמן אני טוען כי יש להפקיע את התביעות הפליליות מידי משטרת ישראל ולהעביר את התביעות לידי הפרקליטות. הנה, דוגמה מצוינת לכך שהמשטרה עושה שימוש בלתי ראוי בכלי התביעה, כאילו "מטבע עובר לסוחר" היא.
רק ועדת חקירה ממלכתית תציף עוד את העוולות הרבות שגרמה משטרת ישראל בתקופת כהונתו של המפכ"ל יוחנן דנינו.
