ככל שנוקפים הימים ומתקרב מועד סיום התקופה השנייה בת 14 הימים הנוספים שניתנה לח"כ
בנימין נתניהו להקמת, מה שאמור להיות ממשלת ישראל ה-34 במניין, דומה כי התבשיל שרקח בנימין נתניהו משך 41 ימים תמימים, עד כה, לא הגיע לכדי תבשיל מבושל כדבעי ומוצלח ביותר. כפי שמתבררים ומצטיירים הדברים, הרי ממשלת נתניהו ה-34 אמורה למנות 61 חברי-כנסת בלבד שיתמכו בה, בעת הצגתה בפני הכנסת, אל מול 59 חברי כנסת, בכנסת ישראל. חלק מאותם 59 ח"כים לא יצביעו נגד ה
ממשלה, אבל הם לא יתנו אמונם - בגלוי ובמופגן - בה, בעת הצגתה בפני הכנסת, לצורך קבלת אמון הכנסת בה.
שיטת השלטון בישראל, לפיה משהורכבה ממשלה חדשה מוצגת היא בפני הכנסת, מקבלת אמונה ומרגע זה ואילך מתחילה היא בעבודתה השוטפת, מביאה לכך, כי בכל רגע נתון יכולה הכנסת לחזור בה מהאמון שנתנה היא לממשלה שהוצגה בפניה, לאחר שקבלה היא אמונה, באותו מועד נתון. חוק יסוד: הממשלה קובע, כי הממשלה מכהנת מכוח אמון הכנסת. לחבר הכנסת שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה, נתונה תקופה של 28 ימים, לצורך הרכבת הממשלה ותקופת ארכה בת 14 ימים נוספים. בסך-הכל נתונה לחבר-כנסת כזה, תקופת זמן כוללת של 42 ימים, לצורך הרכבת ממשלה חדשה.
חוק יסוד: הממשלה קובע עוד, כי אם בתום 42 יום לא הודיע חבר-הכנסת שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה לנשיא, על הצלחתו להרכיב ממשלה חדשה, בהתאם להוראות החוק, או אם נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ועקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות. צו כזה ייכנס לתוקפו 21 ימים אחרי יום פרסומו, אלא אם כן הוגשה בקשה בכתב, בידי רוב חברי הכנסת, בתוך אותה תקופה, לנשיא המדינה, להטיל על חבר כנסת פלוני - שהסכים לכך, בכתב ושאינו ראש הממשלה - להרכיב ממשלה.
אם מודיע נשיא המדינה ליושב-ראש הכנסת, כי חבר הכנסת שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה, לא הצליח בכך, או שחבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד להרכבת ממשלה, לפי סעיף זה הציג ממשלה והכנסת דחתה הבקשה להביע בה אמון, יכול נשיא המדינה להטיל התפקיד של הרכבת הממשלה על חבר אחר של הכנסת שהודיע לנשיא שהוא מוכן לקבל תפקיד הרכבת הממשלה. אם מודיע נשיא המדינה ליושב-ראש הכנסת, כי אינו רואה כל אפשרות להרכבת ממשלה, תוך שלושה ימים מהמועד שנקבע לכך, בחוק וגם/או מיום הודעתו של חבר הכנסת שאין בידו להרכיב ממשלה, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי העניין, הרי יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה. הבחירות לכנסת יתקיימו ביום שלישי האחרון שלפני תום 90 הימים מיום כניסת הצו לתוקף או מיום סיום התקופה להרכבת ממשלה.
משהורכבה הממשלה, הרי מתייצבת לפני הכנסת, מודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת הבעת אמון בה מהכנסת; הממשלה תיכון משהביעה בה הכנסת אמון, ומאותה שעה ייכנסו השרים לכהונתם. משהביעה הכנסת אמון בממשלה, או סמוך ככל האפשר לאחר מכן, יצהיר ראש הממשלה בפני הכנסת הצהרת אמונים זו: "אני (השם) מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת"; וכל אחד מן השרים האחרים יצהיר הצהרת אמונים זו: "אני (השם) מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת".
חוק יסוד: הממשלה אינו קובע מה יהיה מספר חברי הכנסת התומכים בממשלה שהוצגה בפני הכנסת, לצורך קבלת אמונה בממשלה. כל עוד צלחה הממשלה החדשה הבעת האמון בה בכנסת, בשלום, הרי היא נחשבת כממשלה שנתכוננה, כדין, על כל המשתמע והכרוך בכך. העובדה, כי בכל רגע נתון יכולה האופוזיציה ליזום הצבעת אי-אמון בממשלה והעובדה שחלק ניכר מחברי הכנסת, משמשים נוסף לתפקידם, כמחוקקים, גם כחברי הרשות המבצעת, קרי, שרים וסגני-שרים מביאה לכך, כי בתוך זמן קצר תשותק פעילותה השוטפת של הממשלה. אם בכל ימי שני וחמישי ייאלצו מרבית חברי הממשלה להתייצב ולהגן על קיומה של הממשלה בכל הצבעת אי-אימון שגרתי, לא תוכל ממשלה זו לתפקד לאורך זמן. פתרון אפשרי הוא החוק הנורבגי, המאפשר לחברעי הכנסת, המכהנים כשרים להתפטר מחברותם בכנסת. כך יוכלו השרים - שכיהנו גם כחברי כנסת להיות חברי הרשות המבצעת בלבד. כך תוכל הממשלה להדוף הצעות אי-אמון שגרתיות ותכופות.
עם זאת, כפי שמצטיירים הדברים בציבור, הרי הממשלה ה-34 של בנימין נתניהו האמורה להיות מוצגת בפני הכנסת, בקרוב ולזכות באמונה, הינה ממשלה של "אנוסים". ממשלה זו הינה ממשלה בה חלק נכבד מהשרים האמורים לכהן בה, נאנסו בידי נתניהו, לקבל תפקידי שרים, בהם לא חשקו הם, מלכתחילה, כלל וכלל. ממשלת שרים "אנוסים" שכזו הן מקרב מפלגות הקואליציה והן מקרב "
הליכוד" עצמו - הינה ממשלה, שאין לה בסיס ועורף פרלנטרי יציב וחזק. ממשלה כזו אינה יכולה לשרוד, פוליטית ומעשית, לאורך זמן. שרים "אנוסים" שכאלה גם לא ימהרו להתפטר מהכנסת למען מינוי חברי כנסת אחרים במקומם. למה לשרים אלה "להקריב" כהונה פרלמנטרית בטוחה, במשרת שר מפוקפקת, מה-גם שמלכתחילה, לא חשקו הם במשרת שר שכזו, שנאנסו הם לקבל על עצמם, שלא ברצונם וכמי שכפאם שד?
היו מקרים שבהם הוצגה ממשלת מיעוט בפני הכנסת וקיבלה אמונה. כך היו דברים באשר לממשלתו המיעוט של
יצחק רבין המנוח, שמנתה - בעת הצגתה בפני הכנסת, לצורך הבעת אמון בה-57 חברי כנסת בלבד. מהלך פוליטי זה, הינו מהלך יעיל ואפשרי, לאורך תקופת זמן קצרה. בתוך תקופת זו חייבת ממשלת מיעוט וגם/או ממשלה חסרת בסיס פרלמנטרי מוצק, "לארגן" לעצמה תמיכה ולעבות בסיסה הפרלנטרי. רבין המנוח צירף לממשלת המיעוט שלו את המפד"ל. בעקבות זאת פרשו
שולמית אלוני וחבריה השרים, מממשלתו. עם זאת הוא השיג רוב פרלמנטרי מוצק שאפשר המשך תפקודו הפוליטי, כראש-ממשלה מכהן. אם לא יציח בנימין נתניהו "לארגן" לעצמו עורף פוליטי סביר ואיתן, הרי ממשלתו ה-34 לא תאריך ימים הרבה.