סבב הפרידה הבזבזני של דנינו

בישראל, כשבעים תחנות משטרה הפרוסות ברחבי הארץ. בימים אלו עובר המפכ"ל רנ"צ יוחנן דנינו בין התחנות ונפרד מהקצינים והשוטרים. הוא פורש אחרי למעלה משלושים שנות שירות. את דעתי עליו - אתם הרי כבר יודעים מזמן. הוא נכשל בכל תחום בו נגע. היכן שרק נגע - דשא לא צמח. בכל תחנה ותחנה ממתינים לקראתו הקצינים והשוטרים. במקום להתעסק במלחמה בפשיעה הם מארגנים לבוס הגדול אירוע פרידה. הם מכינים לו עוגה יפה, שולחן עמוס במנעמים ובמטעמים, מתנת פרידה לזיכרון, גומרים עליו את ההלל ומרהיבים עליו שבחים. אבל כמה כל זה עולה למשלם המיסים? מישהו בכלל בודק? מישהו שואל? למישהו בכלל אכפת? במקום לעבוד, מתכנסים להם השוטרים בתחנה ומכינים את האירוע לקראת המפכ"ל הפורש ולכבודו. בתחנה ממוצעת מוצבים 200-180 שוטרים. חשבו נא בכמה שעות "עבודה", או ליתר דיוק שעות בטלה, עניין לנו כתוצאה מכל ביקור מיותר שכזה. מה עלות המזון-הכיבוד-השתייה בכל תחנה לכבוד כל טקס/"אירוע" פרידה שכזה. מה עלות המתנה? מוסרים לי שכ-3,000 ש"ח לפחות בכל תחנה. על זה הוסיפו עלות שעת עבודת שוטר. הוסיפו זמן בטלה כי איש אינו משרת את האזרח באותה תחנה באותה העת ממש. וכל הפמליה הנלווית אליו? ועלות הדלק? הפחת? סיפרו לי, כי באילת למשל התארח המפכ"ל בשלוש נקודות שונות. למה לא די במרחב עצמו? בטקס אחד? למה גם בשיטור הימי, למשל? למה? ולמה להיפרד מכל תחנה? מדוע לא לקיים טקס פרידה אחד בכל מרחב? בכל מחוז? האם רמטכ"ל שפורש עובר בכל גדוד, או בכל פלוגה בצה"ל? אבל אצל דנינו - כספי ציבור אף פעם לא היו עניין לעסוק בו או להתחשב בו. הכסף - נשפך כמים. הקופה הציבורית - לצנינים בעיניו. הם הרי רכשו, לאחרונה ממש, לקראת יום העצמאות, דגל אחד ענק, בעלות של כ-50,000 ש"ח. גודלו כגודל דירה גדולה. אז היכן מבקר המדינה? הסגידה הזו - לאיש שפורש - אותי מרגיזה - בעיקר משבכספי ציבור עסקינן. אבל אין רע בלי טוב: העיקר, שהוא כבר פורש והולך. אחרי ההרס שהותיר, יש למצוא מפכ"ל רציני ומקצועי שייכנס בנעליו וישקם את ההריסות.