המעידה הפלילית הראשונה של בר הגיע לכתב האישום הפלילי אחרי שהחל לצעוד בדרך לא ישרה, שבעקבותיה הועמד לדין באשמה של הפרת אמונים, הייתה הסכמתו להעסיק, דרך תאגידים של העירייה, חברי מועצה שהצטרפו לקואליציה בראשותו.
בר טען שלא ידע שמעשה זה אינו חוקי, ובסופו של דבר גובשה עסקת טיעון על פיה נמחקה האשמה בהפרת אמונים, ובר הורשע בעבירה אחרת שלא היה בה קלון. חקירה משטרתית שנייה נערכה בחשד שבר קיבל שוחד ממלך החניונים המנוח
ראובן גרוס. בר ניצל בעור שיניו רק משום שגרוס נפטר לפני שהוגש נגדו כתב אישום. אבל העבירות החמורות ביותר שביצע בר במהלך 21 שנות כהונתו כראש העיר, שחלקן מפורטות בכתב האישום, היו קשורות בהקמת שורה של מגדלים בעיר ובאישור תוכניות בינוי רבות-נפח הרבה מעבר למותר ובהפשרת קרקעות. בר ניצל את תפקידו כיו"ר ועדת בניין הערים המקומית ואת אופיו הדורסני כדי לכפות את דעתו על חברי ועדת התכנון המקומית, לכופף את חברי מועצת העיר מהקואליציה, ולעיתים עלה בידו אפילו להשתלט על ועדת התכנון המחוזית.
אנשי מפתח לעת מצוקה על-מנת להגן על עצמו מול רשויות החוק, מינה בשעתו בר אנשים שמילאו תפקידי מפתח ברשויות אלה כדי שיסייעו לו בעת מצוקה.
אברהם צרפתי, מי שכיהן כמשנה לנציב מס הכנסה לשעבר וכממונה על חקירות המס, התמנה כמנהל החברה הכלכלית של רמת גן. ראש אגף החקירות במטה הארצי לשעבר, ניצב בדימוס יוסי סדבון, התמנה כיו"ר מכללת רמת גן ( סדבון טוען שבר לא היה מעורב במינוי שלו). במקביל דאג בר להיות מוקף בעבריינים ובאנשי עולם תחתון מקומיים וארציים. קשה היה לדעת אם תפקידם לסוכך עליו ולפגוע בדורשי-רעתו או שיש להם אינטרסים עסקיים. כל אמצעי המניעה שבר השתמש בהם לא הועילו. בסופו של דבר הוגש נגדו כתב אישום פלילי על קבלת שוחד שבגינו חולט חלק מרכושו ועוקלו חשבונות הבנק שלו. במהלך חיפוש שנערך בביתו של בר נמצאה על הגג כספת סודית ובה מאות אלפי דולר.
כדאי להדגיש כי במשך שנים היה קיים במשטרת ישראל מידע על שורה של פרויקטים נדל"נים גדולים שהוקמו ברמת גן בתקופתו של בר והוא נהנה מקבלת טובות הנאה. במקביל העברנו למשטרה רשימה של חברות זרות אנונימיות שמחזיקות בבעלות על חלק ממגדלי המשרדים והמגורים שהוקמו ברמת גן בתקופת כהונתו של בר בקצב גובר והולך. על-פי חשד סביר לבר יש שותפות בחלק מהן. מי שמר על בר? הייתה לנו תחושה שגורמים מסוימים במטה הארצי מנסים לסייע לבר כדי שלא ייחקר באזהרה במשטרה בעניין הפרויקטים הללו. התעלומה נפתרה בשעתו כאשר אחד המפכ"לים לשעבר גילה לנו שהיה במטה הארצי של המשטרה גורם מרכזי מאוד ששמר על בר. אחרי שגורם זה פרש מהמשטרה החלו החקירות לצאת מקיפאונן.
אילו המשטרה הייתה עושה את עבודתה כנדרש הייתה מגלה דברים מדהימים בתחום קבלת שוחד מקומי. לאורך תקופה ממושכת הצליח בר באמצעות צעדי ערמה, תחכום וניצול קשרים אישיים בצמרת המשטרה לחמוק מזרועות החוק ולטשטש את העקבות של דרכי התעשרותו הרבה במהלך שירותו הציבורי. בר נקט בצעדים נוספים כאשר מינה אנשי אכיפת חוק שישמרו עליו לעת צרה ומצוקה.
במקביל התברר שבר מוקף בעבריינים ובאנשי עולם תחתון מקומיים וארציים. קשה היה לדעת אם תפקידם לסוכך עליו ולפגוע בדורשי-רעתו או שיש להם אינטרסים עסקיים. כל אמצעי המניעה שבר השתמש בהם לא הועילו. הוא שכר צוות פרקליטים יקר כדי שינסה לחלץ אותו מעונש כבד ולהביא לזיכויו. בעקבות זאת הוקמה בשעתו עמותה שתפקידה לאסוף כספים לסייע לבר במאבקו המשפטי.
בשעתו הצליחה אומ"ץ לבלום תוכנית הזויה של הנהלת עיריית רמת גן לקרוא את מתחם הבורסה על-שמו של
צבי בר במסגרת חגיגות ה-90 לעיר רמת גן. אין לנו ספק שבר עמד מאחורי יוזמה זו לקראת פרישתו. מאחר שבית הדין נענה לבקשת אומ"ץ וביטל את ההנצחה בחיים של ראש העיר המושחת, בוטלו החגיגות ולא נערכו עד היום. בעקבות זאת הגישה אומ"ץ תביעות אישיות נגד בר להחזרת כספי הציבור בסך של מאות אלפי שקלים שירדו לטמיון. לצערנו בקשתנו נדחתה ע"י בית המשפט. ללא קשר לגזר הדין בר חייב להודות למערכת אכיפת החוק על כך שלא מיצתה עמו את הדין על יתר העבירות הפליליות שהוא ביצע בעיר לאורך כל תקופת כהונתו הממושכת.
מעניין מה היה קורה אם אומ"ץ הייתה נכשלת בפעילותה זו ומתחם הבורסה היוקרתי של רמת גן היה נקרא על שמו של עבריין הצמרת צבי בר.