עד שלא קראתי הבוקר בעיתון
הארץ, כתבתן של העיתונאיות, גילי כהן ונעה שפיגל, שדיווחו כי מפקד תוכנית "חבצלות" היוקרתית של אגף המודיעין, הנחה בימים האחרונים תלמידי תוכנית האקדמיה, שלא לבוא במדים ללימודיהם האוניברסיטאיים, באוניברסיטת חיפה בשל המצב הביטחוני, חשבתי כי ראשי התיבות של צה"ל הינן: "צבא הגנה לישראל". מהבוקר למדתי דעת והשכלה
בזכותו של מפקד תוכנית "חבצלות" היוקרתית, באגף המודיעין, שככל הנראה הינו קצין בצה"ל, עבר קורס קצינים בבה"ד 1 וככל הנראה גם קורם פו"ם (פיקוד ומטה) - כי בשנים האחרונות שונו ראשי התיבות של מלת הקיצור - "צה"ל". לכן, מכאן ואילך, שעה שנשתמש במלת הקיצור "צה"ל", נדע ונפנים היטב ועמוק בזיכרוננו הציבורי, כי ראשי התיבות של "צה"ל" הינם -
"צבא הבושה לישראל". ידעו מעתה, כל חייל וכל חיילת עבריים, כל קצין וקצינה, המשרתים בצה"ל, בתפקיד זה וגם/או אחר
והמשרתים בתוכנית "חבצלות" היוקרתית של אגף המודיעין, בפרט (שככל הנראה נדרשו לחתום, חתימה לשירות קבע בצה"ל, כדי להיכלל במסגרת תוכנית יוקרתית זו), בפרט כי בושה היא לשרת בצה"ל, בימים כתיקנם, בכלל ובושה רבתי הינה לשרת בצה"ל, בימים בהם קיימת מתיחת ביטחונית, זו וגם/או אחרת, בפרט. אולי ילבשו חיילי וקציני צה"ל, כמו-גם חיילות וקצינות צה"ל, הבאים ללימודים אוניברסיטאיים,
בכל האוניברסיטאות והמכללות האקדמיות ולא רק באוניברסיטת חיפה! כמובן, בימים מתוחים וסוערים, בימים של מצב ביטחוני מתוח, בלבד סרבלים לבנים, דוגמת הסרבלים שלבשו אנשי סיירת מטכ"ל, בפיקודו של
אהוד ברק, עת התחפשו הם למכונאי מטוסים, לצורך השתלטות על מטוס סבנה הבלגי החטוף, הריגת המחבלים שחטפו מטוס זה ושחרור בני הערובה.
חיילים וחיילות אלה, כמו-גם בעלי ובעלות דרגות הקצונה שבהם, יעברו מסדר בדיקה יומי פעמיים ביום לוודא, אפשר אולי, רחמנא ליצלן, נשרט מי מהם/מהן, אגב לימודיו האוניברסיטאיים, במעבדות האוניברסיטה וגם/או מכון ויצמן וגם/או במכון האטומי-ביולגי ובשני הכורים הגרעיניים (ככל שיש גם להם זיקה ללימודים אקדמאיים לאנשי צה"ל). בדיקה זו תמנע הכתמת בגדי הלבן הצחורים שלהם, בדם וכך ימנע מצב דברים של הכתמת שמו של צה"ל, כפי שחייליו לומדים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אקדמיים, כשבגדים מרובבים ומוכתמים, לא עלינו, בכתמי דם טריים.
טוב עשה ראש אגף המודיעין, אלוף
הרצי הלוי שביטל הוראה מטופשת זו, בכל הכבוד הראוי של מפקד תוכנית "חבצלות"
לאחר שעודכן בדבר ביצועה ויישומה של הנחייה זו, בפועל ולמעשה. תגידו לי, רגע ברצינות, ונניח אל צד ההיבטים הקומיים וגם/או החמורים והציניים של יישום הוראה מטופשת וחוקית, לצערי, בעליל זו. עד כדי כך השתבש ונשתבש סדר היום הציבורי שלנו, שמפחדים אנו לילך בגלוי במדינו הצבאי ונאלצים אנו להתחפש ולטשטש זהותנו, מחמת הטרור ומחמת פחד מגורמים עוינים
פה בארץ אבות, כאן - מקום בו תתגשמנה כל התקוות?.
הנה חלק ממילות השיר, "פה בארץ חמדת אבות", שכתב ישראל דושמן, עוד בשנת 1912, כשיר לכת, לבקשת ד"ר חיים בוגר (בוגרשוב), לתלמידי גימנסיה הרצליה, משהתברר לו, במהלך טיול שלהם, כי חסרים שירי לכת עבריים, בזו הלשון:
"פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות פה נחיה ופה ניצור, חיי זוהר חיי דרור. פה תהא השכינה שורה פה תפרח גם שפת התורה". מתברר ומסתבר, כי 103 שנים, לאחר חיבור מלות השיר: "כאן בארץ חמדת אבות". צריכים אנשי צה"ל,
"...בשל המצב הביטחוני" להסתיר היותם אנשי צה"ל "ולהתחפש" לאזרחים
בחודש מרחשוון דווקא ולא בחודש אדר! - שמא "יגלו" שאנשי צה"ל הם. ראו עד כמה הורחב והוגבה מפלס הבושה. קצין בצה"ל, איש מודיעין, מורה לאנשי תוכניות יוקרתיות, באגף המודיעין, לטשטש זהותם כאנשי צה"ל, בזמן לימודיהם האוניברסיטאיים. אולי ינצלו תלמידי תוכניות אלה ידיעותיהם ושליטתם, בשפה הערבית וידברו בשפה הערבית, בינם לבינם בעת שמיעת השיעורים האוניברסיטאיים, כמו-גם, בעת שיוצאים הם להפסקות, משיעוריהם אלה. כך שבוודאי לא יחשדו בהם שאנשי צה"ל הם, רחמנא ליצלן.
אצלנו במחלקה למחשבת ישראל, באוניברסיטת בר-אילן,
הידועה ומוכרת, ברבים, בפלורליזם ובפתיחות המחשבתית הרבה לה (ואני רציני לגמרי!) לומדות חלק מהסטודנטיות, כשרעלה מכסה ראשן,
גם בימים אלה של "מצב ביטחוני קשה ומתוח" זה. איש אינו מעיר להן, ובצדק! - אודות לבושן זה. למה? מאימתי זכאים אנו להתערב בצנעת חיי הפרט? נכון שנשמעות בדיחות מקאבריות שנולדו כספיח לבדיחות הפיגועים, הרווחות בקמפוס. כך שאל אותי סטודנט שהופתע נוכח גודש הסטודנטיות הערביות, עוטות רעלת ראש, בביקורו בספריה שלנו אם אני בטוח שאני לומד במחלקה למחשבת ישראל, או אולי התבלבלתי ואני לומד במחלקה למחשבת ישמעאל. צחקתי, מה לעשות הבדיקה הייתה מוצלחת ועוד על חשבוני.
לאחר מכן, כשהתעשתי, הבנתי שבדיחות כאלה יכולים לחבר רק סטודנטים,
שאינם חלק מהמחלקה שלנו. אצלנו גם אם תגיע סטודנטית לבושה, מכף רגל ועד ראש, בצ'אדור, לא ירים איש ראש ולא יזקוף גבה. אתם מבינים, עד כמה העיסוק בפילולוגיה, מחנך לפתיחות? זה עובד גם בקרב סטודנטים מאצ'ואיסטיים, ש"עושים לפחות 40 ימי מילואים בשנה" ומצביעים ביבי או למצער בנט. הבוקר, ראיתי במחלקה קבוצת סטודנטיות-קצינות, במדי צה"ל וגאה-רחב ליבי. הן אומנם לא השתייכו, לחיל-המודיעין, אבל הן היו קצינות בצה"ל, בשר ודם ובאו אלינו למחלקה,
במדי צה"ל. פתאום חלפה, לידן, במסדרון, סטודנטיות ערבייה עוטת רעלת ראש, מתואר ראשון והמראה היה מרתק ומעורר מחשבה.
אגב, כמעט שכחתי, מה נעשה למפקד תוכניות "חבצלות" על "פתיחותו" ועל "הבנת השטח שלו"? האם הודח הוא מפיקוד על תוכניות יוקרתיות אלה של חיל המודיעין או - למצער - עמד לדין צבאי? אולי ישמיענו דובר צה"ל דברים, בקשר לכך?
