נציבת הביקורת על הפרקליטות - נשיאת בית המשפט המחוזי, מרכז, בדימוס, השופטת,
הילה גרסטל - פרסמה דוח ביקורת (יום ד', 02.12.15) אודות התנהלותה של הפרקליטות בעניינה של ד"ר
מאיה פורמן-רזניק בפרשת רומן זדורוב.
כפי שפרסם אתמול העיתונאי,
איתמר לוין ("News1
מחלקה ראשונה" 1.12.15), הרי ארגון הפרקליטים בשירות המדינה ניסה לטרפד פרסום דוח נציבת הביקורת על הפרקליטות, בנוגע ליידוע נפגעי עבירה. בצעד חסר תקדים אף פנה ארגון זה לשרת המשפטים,
איילת שקד, אך היא דחתה הפנייה והדוח יפורסם כמתוכנן.
בתגובה הודיע אתמול הארגון על כינוס "אסיפות חרום" בשעות העבודה, כדי למחות על המשך פעילות הנציבות. הארגון טוען, כי הדוח הקרוב "מציג תמונה מעוותת של המציאות", כמו-גם, "כי גרסטל ממשיכה לפרסם "הכרעות משפטיות ללא הסמכה בדין ולמרות דוח גולדברג אשר קבע, כי הנציבות פועלת במתכונת משובשת ובלתי ראויה". הארגון ציין, כי באסיפות לא ישתתפו פרקליטים האמורים להופיע, באותה עת, בבתי המשפט.
אם לא די בכך, הרי במקביל יצא גם פרקליט המדינה,
שי ניצן, למתקפה חזיתית נגד גרסטל בעניין הנוגע - לכאורה - לו אישית. ניצן ביקש, לפני מספר ימים, מהיועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, לבטל הכרעתה של גרסטל בנוגע להתנהלות הפרקליטות בעניינה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק, בפרשת רומן זדורוב.
ד"ר פורמן-רזניק העידה מטעם ההגנה בדיון הנוסף בבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר מתח עליה ביקורת קשה ביותר בפסק דינו. בעקבות זאת ביקש ניצן למנוע כניסתה לתפקיד מנהלת היחידה לרפואה משפטית-פתולוגית במכון הפתולוגי. פורמן-רזניק עתרה לבית הדין לעבודה נגד דרישתו של ניצן. במהלך הדיונים בתיק התגלה, כי מנהל המכון, ד"ר
חן קוגל, תומך בחוות דעתה של פורמן-רזניק וכי הפרקליטות ניסתה למנוע ממנו למסור על כך לבית הדין. בית הדין הורה למדינה לאפשר לד"ר מאיה פורמן-רזניק להיכנס, באופן מיידי, לתפקיד וביטל המגבלות שביקשו להטיל עליה וינשטיין ושרת הבריאות דאז,
יעל גרמן.
גרסטל בדקה ההתנהלות סביב הגשת תצהירו של קוגל לבית-הדין לעבודה, בו טיפלה מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות, רחל שילנסקי, ומצאה כי קיים פגם בכך ששילנסקי ביקשה מקוגל לשנות תצהירו. לטענת שי ניצן, גרסטל חרגה בכך מסמכותה, החלטה מוטעית מבחינה משפטית לגופו של עניין, ואם הפרקליטות תידרש לפעול לפי הנאמר בה - "לא יתאפשר המשך התנהלות סביר של פרקליטות המדינה במישורים המינהלי והאזרחי".
סוד גלוי הוא, כי גרסטל, ארגון הפרקליטים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, אינם רואים דברים, בצורה זהה ועין בעין
וטוב שכך, מבחינתה של גרסטל ורע בכך, מבחינתם של ארגון הפרקליטים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, האמורים להיות מבוקריה של הנציבה, גרסטל ולא עמיתים למקצוע שלה.
בעקבות פרסום דוח שופט בית המשפט העליון, בדימוס,
אליעזר גולדברג, לאחרונה -
נעלה מעל לכל ספיק ספיקא שהוא - כי יש לעגן מעמדה שלנציבות התלונות על הפרקליטות,
בחוק, דיוק וממש כפי שמעוגן מעמדו של הממונה על תלונות הציבור על השופטים. כך, ורק כך יימנעו המחזות המבישים, בכל הכבוד הראוי, החוזרים על עצמם - ובתכיפות גוברת והולכת, מיום ליום, בדמות שביתות ועיצומים, מצד גוף מבוקר, בדרישה לבטל מוסד ביקורת שהוקם בעניינו הוא, כמו-גם לבטל דוח ביקורת הנוגע לתנאי עבודתם של יחידים המשתייכים אליו. זו היא, בכל הכבוד הראוי, הפוליטיזציה במלוא חומרתה, במקום עבודה ציבורי, האמור לרומם ולבסס עקרונות ושלטו החוק,
שכן שהדי במרומים, עניין לנו, במי שמייצגים - מעשה של יום יום ושעה שעה מדינת ישראל בפני מערכת המשפט, על כלל שלוחותיה, לרבות ובכלל זה בתי-המשפט ובתי-הדין השונים, בערכותיהם השונות.
למי ששכחו דברים כהוויתם, בואו ונזכיר מספר עובדות בסיסיות ומהותיות לא רצה שהשופט בדימוס, אליעזר גולדברג, יבדוק דרכי התנהלות נציבות הביקורת על הפרקליטות. נטענו נגדו - על-ידי ארגון עובדים זה - טענות שנגעו, לכך כי הוא, לכאורה, אינו אוביקטיבי דיו, בעניינם הם. הארגון הציע שמי שיבדוק דרכי התנהלות נציבות הביקורת על הפרקליטות, תהיה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת,
דורית ביניש. רק משהובהר לארגון זה, בידי שרת המשפטים, איילת שקד, כי אם לא יסכים למינויו של השופט בדימוס, אליעזר גולדברג לערוך הבדיקה, תעגן היא סמכות הביקורת בחוק, נסוג הארגון וחזר בו מסירובו למינויו של השופט בדימוס, אליעזר גולדברג.
בשלב הבא כפי שפורסם ברבים ולא הוכחש מעולם, ביקשה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, להופיע ולמסור גרסתה, בפני השופט, אליעזר גולדברג, כמי שעבדה - שנים הרבה - בפרקליטות. גולדברג סירב להזמינה, בנימוק שהידע שלה, בענייני התנהלות הפרקליטות, אינו רלוונטי עוד, מאחר ששנים
היא אינה מצויה עוד בפרקליטות. ביניש לא ויתרה וכפי שפורסם, ברבים - ולא הוכחש מעולם - פנתה היא, לכאורה, באמצעות פרקליט המדינה, שי ניצן ושופט מכהן של בית המשפט העליון לגולדברג וביקשה להופיע בפניו.
בקשתה סורבה על ידו, מהנימוק שאין בידה כל חומר רלוונטי. ביניש לא ויתרה ושלחה, לכאורה, נייר עמדה/מסמך מטעמה לגולדברג,
מאחורי גבה של גרסטל - כפי שפורסם ברבים ולא הוכחש - וללא ידיעתה של גרסטל. כך, במערכת כוחנית ופוליטית של פוליטיקאים מסוג יז, בכל הכבוד הראוי מתנהל "קרב ההתשה" לביטול מוסד נציבות הביקורת על הפרקליטות ולמצער, לקיצוץ סמכויותיה של נציבות זו. שיטות הפעולה של ארגון הפרקליטים ותומכיו, מזכירות שיטות הפעולה של ארגון העובדים המקצועיים בארה"ב, בראשותו של ג'ורג' מיני, בשנות השלושים של המאה הקודמת.
ארגון זה הפך למעין לובי סקטוריאלי, שהשאיר השאלות הפוליטיות והחברתיות הגדולות למפלגה הדמוקרטית, אליה הסתנף האיגוד המקצועי, כשהוא מבקש בתמורה ויתורים כלכליים.
רק שאצלנו להבדיל מארה"ב מדובר בחיי היומיום שלנו, כשנשיאת בית המשפט העליון, שפרשה זה מכבר לפנסיה, רואה היתר לעצמה, בכל הכבוד הראוי, להתערב, מכוח מעמדה, כנשיאת בית המשפט העליון, לשעבר, בתנאי עבודתם של פרקליטי ופרקליטות המדינה. בכל הכבוד הראוי, התערבותה זו של השופטת, דורית ביניש, אינה ראויה ואף מקוממת, זאת בלשון המעטה בלבד.
ראוי ומתחייב הדבר, במצב הדברים הקיים
לאור העובדה שארגון פרקליטי המדינה, בגיבויו המלא של פרקליט המדינה, שי ניצן - לפיו מנסים גורמים אינטרסנטיים דוגמת ארגון זה, להביא להצרת מעמדה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, כמו-גם לביטול סמכויות שיש לה,
ואשר בקיומם הכיר השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, בדוח שהוציא הוא, זה עתה, תחת ידו וטרם יבשה הדיו מעליו - כי שרת המשפטים, איילת שקד, תפעל מהר, ככל האפשר לעיגון קיומו של מוסד נציבות הביקורת על הפרקליטות, בחוק שיעבור כלל שלבי החקיקה בכנסת.
כך, ורק כך! - תפסקנה התופעות המבישות, בכל הכבוד הראוי, המנויות ברשימה זו ונציבות הביקורת על הפרקליטות תוכל לעשות מלאכתה, שלשמה הוקמה היא, קרי, ביקורת על הפרקליטות, ללא הפרעה וללא איומים, בשביתות והשבתות על חשבון זמנו של הציבור, המשלם משכורותיהם של פרקליטי ופרקליטות המדינה, מכוח המיסים הנגבים ממנו.
