לפני יומיים פרסמתי, בבלוג שלי, רשימה שכותרתה הייתה: "מישהו ראה את שרת המשפטים?". ברשימה זו כתבתי, בין היתר, כי:
"כל יום העובר וחולף מבלי ששרת המשפטים,
איילת שקד, תיטוש לרגע כסא "המיניסטר שלה", תרד אל העם ותיטול חלק פעיל ומכריע במאבק ההישרדות הכוחני, המכוער והמביש, בכל הכבוד הראוי, שמנהלים היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד
יהודה וינשטיין, בצוותא-חדא עם פרקליט המדינה, עו"ד
שי ניצן אל מול ונגד סמכויות הביקורת הפרטנית והאישית על פרקליטים ופרקליטות, בשירות המדינה, שיש לנציבות ולנציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת בדימוס,
הילה גרסטל, מחליש באופן חד-משמעי מעמדה כשרת משפטים ומחריף השאלה, מי הוא בעל סמכויות ההחלטה האמיתית, במאבק המתנהל בין בעלי תפקידים בכירים אלה, בצמרת המשפט בישראל?"
הנה, עכשיו מתברר, כי שרת המשפטים, איילת שקד, מתכוונת גם מתכוונת, להתערב בעניין הקמת גוף ביקורת על הפרקליטות וקביעת סמכויותיו של גוף ביקורת זה,
בחוק ולא בהסדר הקיים כיום, שיסודו בהסכמה שהושגה בין שרת המשפטים דאז, ציפי לבני לבין היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין.
שרת המשפטים אמרה היום (יום ד; 16.12.2015), בכנס התנועה לאיכות השלטון, כי בדעתה לפצל נציבות הביקורת על הפרקליטות. לדבריה, הביקורת הפרטנית על פרקליטים תישאר בידי הנציבות ואילו הביקורת המערכתית תיעשה בידי גוף ביקורת פנימי חדש שיוקם במשרד המשפטים. שמחים אנו, גם שמחים, לגלות כי טעינו ושרת המשפטים, רואה לנכון להתערב בסכסוך היצרי, המתוקשר והמכוער, שבין פרקליט המדינה והיועץ המשפטי, מחד-גיסא, לבין נציבות הביקורת על הפרקליטות, מאידך-גיסא. כל הכבוד לך, שרת המשפטים, שירדת אל הזירה והתערבת בסכסוך המתוקשר ואפילו באיחור מה. סוף-סוף, יבינו כלל הצדדים - בקרב בלתי מכובד זה, בכל הכבוד הראוי, כי יש בעל בית ויש מפקח עליהם.
אין ספק, כי, בהתאם למצב העובדתי, הקיים כיום - הרי החלק העיקרי של עבודת הנציבות הינה הביקורת המערכתית, כאשר במסגרתה פורסמו על-ידה, שני דוחות. האחד - שעניינו הטיפול בתיקים שהוחלט לסגור אותם והשני - בדבר יידוע נפגעי עבירה, אודות ההחלטות שנתקבלו בעניינם של מי שעוולו כלפיהם. כפי שכותבים, העיתונאים, איציק וולף ו
איתמר לוין, ב"
מחלקה ראשונה", בפרסום, מהיום, הרי התלונות הפרטניות המוצדקות, מהוות חלק קטן מעבודת הנציבות. לכן, פיצול הביקורת כמוצע בידי שרת המשפטים - יביא, כמעט, לחיסולה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, מה-גם שלא ברור האם ניתן יהיה להפריד, מבחינה מעשית הביקורות השונות,
שכן כל ביקורת מערכתית בנויה - מעצם טיבה וטבעה - מביקורות פרטניות. שרת המשפטים מסרה עוד, כי בתוך שבועיים ימים, יוגש תזכיר החוק להקמת הנציבות, אשר יסתמך על דוח השופט בדימוס,
אליעזר גולדברג והמלצותיו. עוד ציינה שקד, כי בימים אלה ממשיכה העבודה השוטפת על תזכיר הצעת חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות ולהערכתה, תאשר הכנסת, הצעת חוק זו, כאשר החוק יתקבל, תוך כמה חודשים.
"הגעתי עם הנציבות ועם הפרקליטות להבנות והסתיימה השביתה. מיניתי את השופט גולדברג לסוג של בורר ולהעניק חוות דעת האם צריך ביקורת פרטנית, לנוכח טענות הפרקליטים שאין צורך בביקורת הפרטנית. גולדברג שמע את כל הצדדים ועשה עבודה רצינית והוציא דוח מסכם שאומר שהביקורות המערכתית צריכה להיות ביקורת פנימית. ביקורת כזאת היא תחקיר פנימי שלא מתפרסם. עוד קבע שהביקורת הפרטנית צריכה להיות חיצונית, תוך קביעת מנגנוני הגנה וסינון", אמרה שרת המשפטים, היום (יום ד'), בכינוס של התנועה לאיכות השלטון.
עם זאת, הודתה שקד - בתשובה לשאלת News1 - כי ביקורת פנימית שתתבצע על הפרקליטות, תהיה אפקטיבית פחות מביקורת חיצונית.
עוד הוסיפה שרת המשפטים ואמרה, כי דוח גולדברג קבע שמוסד היועץ המשפטי לממשלה, יהיה כפוף למוסד נציבות הביקורת על הפרקליטות. אם יאומץ דוח גולדברג, בתזכיר החוק, הוא יקבע - בין היתר - כי גם היועץ המשפטי לממשלה ומשניו יהיו נתונים לביקורת הנציבות - בניגוד להחרגתם ממנה כיום. מצב דברים זה, יאפשר - אחת ולתמיד - לנציבות הביקורת על הפרקליטות, לבקר מעשיהם וגם/או מחדליהם, ככל שיהיו, של פרקליט המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה,
תוך שהחוק יקנה, ככל הנראה, "שיניים", לצורך מימוש החלטות והמלצות נציבות הביקורת, בעניינם של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. זו היא בשורה מרנינה ומשמחת, למי הדוגלים בביקורת של נציבות הביקורת על השופטים, גם על היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, הרואים עצמם - נכון למועד כתיבת דברים אלה - כמי שאינם נתונים לביקורתה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, כלל וכלל.
שרת המשפטים סירבה להשיב מה עמדתה, ביחס לחוות הדעת שהעניק היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפרקליטות המדינה בדבר יכולתם של פרקליטים לשנות תצהירי עדים, בטענה שהנושא מצוי בבדיקה. עוד אמרה שרת המשפטים, כי "בגלל שהתהליך הזה בעיצומו - בין הנציבה, ליועץ המשפטי ולפרקליטות אני לא רוצה להתייחס".
דומה, כי החלטתה של שרת המשפטים לעגן סמכויותיה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, בחוק מדינה, מהווה ניצחון על ארגון הפרקליטים, שלא חסך מאמצים, למנוע עיגונה של ביקורת שכזו על פרקליטי המדינה, בחוק מדינה. אמירתה של יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד
לימור פלד, לפיה אם תזכיר החוק יאמץ את דוח גולדברג באופן מלא - כולל פיצול הביקורת והכפפת היועץ המשפטי לממשלה לביקורת - לא יילחמו בו הפרקליטים, מקוממת,
במיוחד לאור העובדה שלא ברור כיצד פרקליטי המדינה, האמונים על קיום ושמירת חוק, מוכנים ומעוניינים להילחם בחוק מדינה, המחייב גם אותם - ואפילו שאין הוא תואם האינטרס הכלכלי וגם/או המערכתי וגם/או אינטרס אחר שלהם. דבריה של יו"ר ארגון הפרקליטים, עו"ד לימור פלד, בתגובה להחלטת שרת המשפטים לעגן סמכויות נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק - שפורסמו, זה עתה, לפיהם: "מלכתחילה חשבנו שאין צורך בגוף ביקורת נוסף אבל למדנו מהשופט גולדברג שיש אינטרס של ביקורת ושל שמירה על הפרקליטים. גולדברג עשה איזון מאוד נכון. אם לוקחים את דוח גולדברג כחבילה אחת שנותנת את כל האיזונים הנכונים - אנחנו מוצאים וחושבים שיש לזה מקום. לא נתנגד לתזכיר ונברך תזכיר שיאמץ אחד לאחד את מה שאמר השופט גולדברג", נראים כרצון להתחבב על הקהל, בכל הכבוד הראוי, לאחר שגם פרקליטי המדינה הבינו, שמלחמתם בנציבות הביקורת על הפרקליטות, נמאסה על הציבור.
כמי שליוו, משך חודשים הרבה, ההתנהלות סביב מלחמתם של ארגון פרקליטי המדינה בנציבות הביקורת על הפרקליטות וקראו באופן עקבי ושוטף - לעיגון סמכויותיה של נציבות הביקורת על הפרקליטות, בחוק, ממשיכים אנו וקוראים לשרת המשפטים,
שלא להפריד בין הביקורת הפרטנית על פרקליטים, שתישאר בידי הנציבות, לבין ביקורת מערכתית, שתיעשה בידי גוף ביקורת פנימי חדש, שיוקם במשרד המשפטים. לדעתנו אנו, הדרך הנכונה הינה לעגן - בחקיקה - מלוא סמכויותיה של נציבות הביקורת על השופטים, לרבות ובכלל זה ביקורת מערכתית, שתיעשה גם היא, בידי נציבות הביקורת על השופטים ולא בידי גוף ביקורת פנימי חדש, שיוקם במשרד המשפטים.
