התערבותה של ממשלת ארה"ב, באמצעות שגרירה בישראל,
דן שפירו, בכל הקשור לחקיקה הצפויה של חוק השקיפות, שזכה לשם הכינוי: "חוק העמותות", מהווה,בכל הכבוד הראוי, התערבות חצופה בענייני הפנים של מדינת ישראל, שאינה מותרת אף למדינה, המוגדרת כמדינה ידידה ומקורבת לישראל, דוגמת ארצות הברית של אמריקה.
כפי שכל נשיא אמריקני, מכהן, בארצות הברית של אמריקה, לא יקדם בברכה התערבות ישראלית, בענייני חקיקה פנימית אמריקנית, שמקדם הוא -
וזכורה חמת זעמו של הנשיא האמריקני המכהן, ברק חוסיין אובמה, על מה שכינה הוא: "התערבותו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בענייניה הפנימיים של ארצות הברית", בעת הופעתו ונאומו בפני בית הנבחרים האמריקני, הגם שהוזמן לנאום נאום זה, בידי יו"ר בית הנבחרים דאז, ג'ון ביינר, בקשר לאיום האירני וניסיונו למנוע חתימת הסכם הגרעין עם האירנים, בנוסח שהציע נשיא ארצות הברית, אובמה - כך יש להדוף, על הסף, כל ניסיון אמריקני, להתערב בענייני חקיקה פנימית ישראלית, בין באמצעות שגריר ארה"ב בישראל ובין בכל דרך אחרת, שעה שסמכות זו מסורה, באופן בלעדי ובלבדי, לכנסת ישראל, המהווה בית המחוקקים הריבוני והבלעדי של מדינת ישראל. יש להתפלא על ממשלת ארצות הברית, שתחת להצניע פגישתו של שגריר ארצות הברית, בישראל, דן שפירו, עם שרת המשפטים,
איילת שקד,
תוך הדגשת נושא הפגישה והעובדה ששגריר זה "הסביר" לשקד מדוע מדינתו מתנגדת לחוק שהיא מקדמת, ומדוע הממשל האמריקני דחה בתוקף את ההשוואה שעשתה שקד בין החוק המוצע לבין "החוק לרישום סוכנים זרים" הקיים בארצות הברית. ראתה לנכון, לפרסם - בפומבי ובשער בת רבים - קיומה של פגישה זו, תוך מתן "הסברים", מדוע ועל שום מה מתנגד הממשל בארה"ב לחקיקת חוק העמותות.
גם אם סבורה ממשלת ארה"ב, בכל הכבוד הראוי כי החוק האמריקני "אינו יוצר האפקט הפוגע בארגונים לא ממשלתיים, שמפניו אנו חוששים", תוך שהו מוסיף וקובע, כי: "ישראל היא דמוקרטיה חזקה וחיונית, שמאפשרת מתן ביטוי להשקפות שונות", הרי לא היה ואין גם כל מקום, להתערבותו של הממשל האמריקני, בעניין זה, ואפילו מתרצת ממשלת ארה"ב, התערבותה הבוטה, בעניינה הפנימיים של מדינת ישראל, בנימוק לפיו: "ממשלות צריכות להגן על
חופש הביטוי וליצור אווירה המאפשרת החלפת דעות שונות". עם זאת, הוא הגדיר את הדיון שלו עם שקד "מכבד ויעיל".
מתברר כי האמריקנים, אינם מסתפקים בשיחה שקיים שגרירם בישראל, עם שרת המשפטים -
שאותה טרח השגריר האמריקני להגדיר כדיון "מכובד ויעיל" - אלא שגריר נכבד זה שוחח, בקשר לכך, גם עם ראש המוסג החדש, יוסי כהן, כשכיהן עוד בתפקידו הקודם כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה והבהיר לו כי ההתנגדות האמריקנית לחוק העמותות הינה נחרצת. גם אם לא יוכלו האמריקנים לחיות עם חוק זה, עדיין רחוקה הדרך - בכל הכבוד הראוי - מרחק של ממש, המצדיק התערבות בוטה, בענייני חקיקה בעניינים פנימיים של מדינת ישראל, לרבות איום סמוי, מצד ממשלת ארצות הברית, לפיו חקיקת חוק העמותות תוביל להתדרדרות ממשית ביחסים הרגישים והמתוחים, הקיימים - ממילא - בין ממשלת ישראל לבין
האיחוד האירופי.
השגריר דן שפירו, ראה לנכון אף להתייחס למאמר שפרסמה שרת המשפטים, בשבוע החולף, בסוכנות הידיעות היהודית JTA, בקשר לחוק העמותות, בו הסבירה מדוע - לדעתה - קיימת נחיצות בחקיקת חוק העמותות, תוך שהיא השוותה בינו לבין "החוק לרישום סוכנים זרים", הקיים בארה"ב מאז שנות ה-30 ומסדיר פעילותם של לוביסטים מטעם מדינות זרות.
בראיון שהעניקה שרת המשפטים, איילת שקד, לוואלה ניוז, בשבוע החולף, ציינה שרת המשפטים, כי "איש לא היה מעלה על דעתו שמדינת ישראל תתרום לעמותה שמקדמת נשק חופשי בארצות הברית, או פועלת בעד או נגד הפלות במדינה, אבל דבר דומה לזה קורה בכספים שמדינות העולם מזרימות לארגונים ועמותות בישראל. בתסריט הפוך, השגריר הישראלי היה נקרא מיד לנזיפה".
מדינה ידידותית דוגמת ארצות הברית של אמריקה, יכולה, גם יכולה, לחלוק על מדיניות החוץ של מדינת ישראל ואפילו להתערב במדיניות הפנים של מדינת ישראל,
כל עוד שמדיניות פנים זו פוגעת באינטרסים של מי מנתיניה, המצויים במדינת ישראל וגם/או הנפגעים ממדיניות פנים זו. מעבר לכך, אין כל סיבה ואין כל זכות לארצות הברית של אמריקה - כמדינה המצהירה על כך שהיא עומדת לימין מדינת ישראל, בכל עת וללא כל תנאי - להתערב במדיניות הפנים של מדינת ישראל, כדי לשרת אינטרסים פוליטיים מובהקים, אגב ניסיון לטרפד חוק העמותות, הצפוי להיות מחוקק, בזמן הקרוב, בידי כנסת ישראל, כבית הנבחרים הריבוני של מדינת ישראל.
אם רוצה דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל וגם/או אם רוצה שולחו של דן שפירו, הלא הוא שר החוץ האמריקני,
ג'ון קרי, להתערב במדיניות הפנים והחקיקה של מדינת ישראל, מוטב יבקשו הם וגם/או מי מהם משר הפנים הנוכחי והמכהן, כיום, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להעניק להם, ראש וראשונה, אזרחות ישראלית. לאחר מכן, יוכלו וגם/או מי מהם להגיש מועמדותם לבחירות כחברי כנסת, בכנסת ישראל. אם בסופו של הליך זה, ייבחרו הם וגם/או מי מהם, לתפקיד של חברי כנסת, יוכלו הם לפעול במסגרת הליכי החקיקה, לנסות ולטרפד חקיקתו של חוק העמותות.
כל עוד שני בעלי תפקידים נכבדים אלה, הינם בעלי אזרחות ודרכון אמריקני ומשלמים מיסיהם לרשות המיסים, בארה"ב, בל נא יתערבו - בכל הכבוד הראוי - בענייננו הפנימיים ויאפשרו לנו לנהל אותם, באופן עצמאי, ללא כל הפרעה שהיא. נדמה לי, שעדיין לא הצליחה ממשלת ארצות הברית לשקם נזקי סערת "סנדי" שפקדה החוף המזרחי של ארה"ב, לפני שלוש שנים, כשתסיים ממשלת ארה"ב, לטפל בעניינים הפנימיים של נזקי סערה זו, תוכל היא להיפנות ולשאול אותנו, אם זקוקים אנו לעזרתה ולעצתה, בעניין חקיקת חוק העמותות - ולא דקה אחת קודם.
