X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
עצם הכוונה להקים מרכז משפטי, באוניברסיטה הנושאת ומניפה דגל ונס החינוך הדתי-אורתודוכסי, במסגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטה שיסודותיה דתיים-אורתודוכסיים הינה בגדר של אוקסימורון מובנה היכול, במקרה הטוב להוביל ולהביא לדיסוננס קוגניטיבי מאולץ - דבר אין לו עם רקמת החיים הצומחת בישראל
▪  ▪  ▪
אוניברסיטת בר-אילן [צילום: איתמר לוין]

יותר ויותר מנסים לאחרונה להנכיח המושג "מדינה יהודית דמוקרטית". שיא האבסורד הינו, בכל הכבוד הראוי ברעיון העוועים להקים גוף בשם "המרכז למשפט יהודי דמוקרטי". מי העומד מאחורי רעיון נואל זה, בכל הכבוד הראוי כאדם חושב וכאיש אקדמיה, הבא משורות המחנה הציוני-דתי, יודע וגם/או אמור לדעת, כי המלה "יהודית" מתנגשת עם המלה "דמוקרטיה" ואין שני מונחי יסוד אלה, חיים בשלום, בשלווה ובהרמוניה, זה עם זה.
עצם הכוונה להקים מרכז משפטי, באוניברסיטה הנושאת ומניפה דגל ונס החינוך הדתי-אורתודוכסי, במסגרת הפקולטה למשפטים של אוניברסיטה שיסודותיה דתיים-אורתודוכסיים הינה בגדר של אוקסימורון מובנה היכול, במקרה הטוב להוביל ולהביא לדיסוננס קוגניטיבי מאולץ - דבר אין לו עם רקמת החיים הצומחת בישראל.
יכולים עשרות (ואפילו מאות) חוקרים ופעילי ציבור, מכל שדרות החברה הישראלית, ללא הבדל גזע, דת ולאום, במרכז משפטי יהודי-דמוקרטי שכזה, לעסוק בין היתר בהגירה, מעמד מיעוטים דתיים ולאומיים, בזכות להתנגד לאופיה של המדינה כיהודית או דמוקרטית והשפעת זהות המדינה על עיצוב המשפט, המרחב הציבורי וחיי הכלכלה והתרבות.
יכולה הפקולטה למשפטים, באוניברסיטת בר-אילן, להשיק מרכז למשפט יהודי ודמוקרטי שייתן - מה שקרוי, בפני ראשיה ודבריה - "מענה לדיאלוג הדל בין השיח היהודי והשיח הדמוקרטי". יכול מרכז שכזה לכנס ולכנוס חוקרים, ואחרים, כדי לחקור צימוד המלים: "יהודית ודמוקרטית" ולהציע חלופות מעשיות להגשימו, הן במשפט והן בחברה, מתוך הכרה בחשיבות לריבוי עמדות, זהויות וגישות מחקריות ועיוניות באקדמיה ובחברה, עם זאת, עדיין לא תהיה ולא תיחשב מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, שעה שביסוד השיח הדתי-אורתודוכסי, עומד יסוד "עם סגולה" וגם/או בסיס "עם בחירה", המפלה לטובה, מעדיף ומתעדף, העם והלאום היהודי, על פני כל עם ולאום אחר.
לא בכדי אין מופיעה בהכרזה על הקמת מדינה ישראלית - בנוסח שפרסמה הממשלה הזמנית של מדינת ישראל, בעיתון רשמי מס' 1, שיצא לאור בתל אביב, בתאריך ה לחודש אייר תשח (14.5.1948) - בעמוד אחד שבו המילה הברורה והמפורשת - דמוקרטית וגם/או דמוקרטיה. המונח "דמוקרטיה" (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון), כשיטת שיטת ממשל בה יש לאזרחים יכולת וזכות להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם, באופן חוקי וממוסד, לא הייתה ואינה מעולם חלק מהתפיסה הפוליטית ושיטת הממשל, במדינת ישראל.
איש אינו מונע, במדינת-ישראל "הדמוקרטית", מאזרחי המדינה, החלפות רעיונות, באמצעות הבעת דעות בפומבי; הצבעה בבחירות וגם/או במשאלי עם; השתתפות בדיונים לפני ההחלטות ובהחלטות עצמן; התמודדות בבחירות וגם/או הצטרפות אל מפלגה המתמודדת בהן. דמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז עשייתן ההקפדה על שמירת זכויות אדם דוגמת: הזכות לחרות, חופש דיבור, חופש התאגדות, זכות קניין, וחופש התנועה.
גם אם במאה ה-21, מרבית המדינות הדמוקרטיות דוגלות גם בשוויון הזדמנויות ועושות מאמצים לאפשר השפעה שלטונית שווה של כלל האזרחים, בלא תלות במוצא, מעמד חברתי וכלכלי, מין, גזע, דת - כמו-גם מדינת ישראל - הרי אין הדבר מעיד על היותה של מדינת ישראל, מדינה יהודית-דמוקרטית. מדינת-ישראל הייתה, בעבר ותישאר - גם בעתיד - ראש וראשונה מדינה יהודית ורק - לאחר מכן - מדינה דמוקרטית. בכל התנגדות בין ערכיה של מדינה יהודית לערכיה של מדינה דמוקרטית, יגברו - נכון להיום ערכיה של המדינה היהודית.
לא בכדי אין מופיעה המלה הברורה והמפורשת - דמוקרטית וגם/או דמוקרטי, אולם המלה "יהודית", מופיעה בה - במפורש ובהטיותיה השונות - פעמים הרבה. כך נמצא במגלת העצמאות המלים: "חזון המדינה היהודית" וגם/או "חידוש המדינה היהודית בארץ ישראל" וגם/או "הממשלה הזמנית של המדינה היהודית" והקשרים נוספים של המדינה היהודית, כמדינה, אולם בשום פנים ואופן, אין היא נזכרת, כמדינה דמוקרטית.
יכולים חוקרים ואקדמאים לעסוק בתכנים הנוגעים לזהות יהודית-דמוקרטית של המדינה, בהם ישראל כמדינת לאום, הגירה, מעמדם של מיעוטים דתיים ולאומיים; המתחים בין מובָנים שונים של יהדות ובין זרמים יהודיים שונים; הזכות להתנגד לאופיה של המדינה כמדינה יהודית וגם/או דמוקרטית; השפעת זהותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית על עיצוב משפטה - מרחבה הציבורי, מוסדותיה וחיי הכלכלה והתרבות שלה ומקומם של המשפט העברי והיהדות בעיצוב משפט המדינה. ניתן גם לעסוק ביסודות הדמוקרטיים הניתנים שיש למדינת ישראל, כמו-גם בסוגיות דוגמת: מבנה החוקה, עיצוב מוסדות, זכויות האדם ומעמדם של מיעוטים במדינת ישראל.
כל עוד לא חובות אזרחיים שווים, כלפי המדינה, על כלל המיעוטים במדינת ישראל - ראש וראשונה המיעוט הערבי - דוגמת שירות של שלוש שנים בצה"ל, כפי שחייב בו כל גבר יהודי בישראל או, למצער, כל עוד לא יחויב כל גבר ערבי ובן מיעוט אחר בישראל, להקדיש שלוש שנים מחייו - מגיל 18 שנה עד 21 שנה - לטובת המדינה, הרי כל הדיבורים על מדינה יהודית ודמוקרטית, הינם דיבורי סרק ופטפוטי ביצים, חסרי כל משמעות ותוכן, בכל הכבוד הראוי.
המונח "מדינה יהודית ודמוקרטית" בנוסחו המוכר, נכלל - לראשונה - בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו בשנת 1992 ותוקנו בשנת 1994. בחוקים אלה נקבע - מפורשות וברורות - כי מטרתם הינה: "לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". בשנת 2002 תוקנה גם ההגדרה בחוק יסוד: הכנסת, בהתאם לנוסח המופיע בשני חוקי יסוד אלה.
אותם שלושים ושבעה פוליטיקאים ומדינאים שחתמו על נוסח הכרזת מגילת העצמאות, מתוך ביטחון בצור ישראל", ערב קום המדינה, לא בכדי לא כללו המונח "דמוקרטיה", בהכרזה זו והסתפקו בכך, כי:"מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". מנוסח מורחב זה, עדיין לא ניתן - בכל הכבוד הראוי - לטעון, כי האבות המייסדים של מדינת-ישראל, התכוונו שהיא תהיה מדינה דמוקרטית נוסף להיותה מדינה יהודית.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  07/02/2016   |   עודכן:  07/02/2016
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות חיים שטנגר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מדינה יהודית דמוקרטית - אוקסימורון מובנה
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
חור ענק בהשכלה של שטנגר אפנדי!
ע_הראל  |  17/02/16 12:11
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אריה אבנרי
שי ניצן נכנע לעובדיו בנושא נציבות הביקורת והעניק הנחות סלב ענקיות לאהוד אולמרט    מי שקיווה שהוא יאזן את הרפיסות של וינשטיין - התאכזב קשות
חיים שטנגר
בעקבות התרת בית המשפט העליון, לאישיות רמת מעלה, בדרגתו של ראש-ממשלה מכהן, לטעון בפניו הרי יתקשו בתי-משפט בישראל, בכלל ובית המשפט העליון, בפרט למנוע מ"סתם אזרחים מן השורה", ללא נימוק סביר, מלממש זכות הטיעון המבוקשת על-ידם בפני בתי-המשפט
חיים שטנגר
אנחנו נחזור למלטה - פעם ואפילו פעמיים נוספות - אבל הפעם נלך למלון מדרגה של מלון דלוקס, נשלם עליו מחיר שפחות מהמחיר של מלון חמישה כוכבים שנדרשנו לשלם, באמצעות סוכנות הנסיעות "איסתא" וכרטיסי טיסה, נרכוש דרך אתרי אינטרנט מסוג אתר "חוליו". אז כל מי שחושב שההיצע המוצע לו במשרדי נסיעות, הינו חזות הכל, טועה לחלוטין
חיים שטנגר
רק ימים יגידו אם תצליח איילת זורר בתביעתה הכספית נגד חברת גולברי, אם לאו. מה שבטוח - לפי שיח הנשים, הוא, כי כדי להגיע לקהל יעד של נשים צעירות - אין די בשינוי והחלפת הפרזנטורית הקבועה של חברה זו, מפרזנטורית בת 46 שנה לפרזנטורית בת 25 שנה, אלא יש גם להצעיר מלאי סחורות האופנה שמייבאת יבואנית אופנה זו מחו"ל
ארי בוסל
בפעם הראשונה כשפגשתי את הסנטור טד קרוז הרגשתי שזהו יום שישי מיוחד    "אנחנו נמצאים כאן עם הנשיא הבא של ארה"ב," חזרתי ואמרתי מספר פעמים, נפעם
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il