שופטות ושופטים כטכנאי משפט גרידא

הלחץ הבלתי פוסק והמתגבר משנה לשנה כמו-גם יצר ההתדיינות וההתנצחות הטמון והטבוע, ככל הנראה, דווקא במי המשתייכים אל העם, הידוע, מוכר ומפורסם, גם בכינוי "עם סגולה", גורם לכך, כי מספר ההליכים המשפטיים המתבררים בבתי-משפט בישראל, הולך וגדל, מתעצם וגובר, משנה לשנה. מערכת בתי-המשפט המתמודדת עם לחץ גובר ובלתי פוסק זה של ריבוי הגשת תביעות משפטיות, שמקורו ביצר ההתדיינות והבאת כמעט כל עניין שהוא אל שולחנם של ציבור השופטות והשופטים, בישראל ויהיה זה גם עניין ונושא, שולי שבשולי יצרה מספר פתרונות אפשריים, ללחץ התדיינויות, כמעט בלתי נשלט ובלתי פוסק זה. בתחום הפלילי - בכתבי אישום חמורים, המצריכים שמיעתן של עשרות ואולי אף יותר עדים, בשלב ההוכחות - מעודדת הנהלת בתי-המשפט, בגיבויים האקטיבי והלוחץ של ציבור השופטים והשופטות, עסקות טיעון (או "הסדרי טיעון", בשמם המכובס). הכל, הכל נעשה, בכיוון ובמטרה למנוע שמיעת הוכחות, בתיקים פליליים כבדים אלה, הוכחות ששמיעתם עלולה להתפרס על פני כמה וכמה שנים ולשתק כליל מערכת בתי-המשפט, באגף הפלילי. בתחום הפלילי המינורי מעט יותר של עבירות פליליות, בתחום דיני התעבורה < - מתברר, כי מערכת התביעה המשטרתית, נמנעת בחודשים האחרונים מהגשת כתבי-אישום חדשים, פרי עמלן של מצלמות האכיפה החדשות, לבתי-משפט השלום, לתעבורה. הדבר נעשה בידיעה ברורה ששופטי ושופטות התעבורה, לא יוכל לעמוד בנטל של הגשת גל כתבי-אישום מחודש זה ומערכות בתי-משפט השלום לתעבורה, יכרעו ויקרסו, ככל שיוגשו ויוכנסו כתבי-אישום חדשים אלה, אלי תוככי מערכת אכיפה שיפוטית זו.

בתחום האזרחי נעשה, בשנים האחרונות, מאמץ הולך וגובר של המרת שמיעת תיקים אזרחיים, בהליכים של גישור וגם/או הליכי פישור וגם/או הליכי בוררות והכל - הכל במטרה "לסלק" מבית המשפט, אלפי ומאות אלפי תיקים אזרחיים ומהצורך במתן החלטות שיפוטיות, בידי השופטות והשופטים, היושבים אלי מדיין, בתחום אזרחי זה.

מערכת בתי-המשפט וציבור השופטים והשופטות, עושים שימוש בתקנות סדר הדין האזרחי בדבר פגישת מהו"ת, לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור, שהוספו בשנת 2008 בידי שר המשפטים, כחלק מהתקנות. "פגישת מהו"ת" מוגדרת, בתקנות, כפגישת מידע, היכרות ותיאום לבחינת האפשרות ליישוב התובענה בגישור, בהתאם להוראות תקנות אלה. מחוקק-המשנה הגדיל עשות וקבע בתקנות כי אם הסתיימה הגשת כתבי הטענות, לא ידון בית המשפט או רשם בתובענה, לרבות בדרך של ניהול קדם משפט, אלא לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת.

עד כאן, הכל טוב, יפה ושפיר. אך מה יהיה דינו של בעל-דין בתובענה אזרחית, אשר "צלח" פגישת מהו"ת, לא הסכים לפישור, גישור וגם/או להליך של בוררות? במצב דברים זה מוחזרת התובענה האזרחית אל שולחנם של השופטים והשופטות, העוסקים בתחום המשפט האזרחי והם - הם "נאלצים" לדון בתובענות אזרחיות אלה - לגופן. הם "נאלצים", רחמנא ליצלן, בכל הכבוד הראוי, לשמוע שלבי ההוכחות בתובענות אלה, עד תומן ולבסוף - להוציא תחת ידם פסקי-דין, הכפופים לביקורת ערכאת הערעור ממש - ממש, בכל הכבוד הראוי, כמו "שכתוב בספרים ובחוק".

חלק מציבור שופטים ושופטות אלה שמספרם, מסתבר, הולך וגדל, משנה לשנה - אין דעתם נוחה מכך, שעליהם לשמוע שלב הראיות, עד תום ואפילו לכתוב פסקי-דין, כאשר טמונה בצידם של פסקי-דין אלה, "סכנה שהם ישונו, יבוטלו וגם/או תימתח עליהם ביקורת קשה, בערכאת הערעור. מה טוב יותר מלסיים ההליך בדבר של פישור, גישור, בוררות וגם/או פסיקה של בית משפט, ללא צורך בשמיעת הוכחות ובכך נמנעת כמעט לחלוטין אפשרות של ערעור.

זאת ועוד. בדרך זו, הרי "ההספק" של שופטות ושופטים אלה גדל, מהפן הסטטיסטי היבש, שמנהלת הנהלת בתי-המשפט, באופן אישי, לגבי כל שופט ושופטת המכהנים, במערכת המשפט. מי מהם ש"הצליחו" להביא לכך, כי תיקים "ייסגרו", בפשרה בת תוקף של פסק-דין וגם/או בת תוקף של החלטה מוגדרים כשופטים יעילים וחרוצים, מבחינת הסטטיסטיקה היבשה של הנהלת בתי-המשפט. הם זוכים להערכה מקצועית ומקודמים לערכאה הבאה.

מה הפלא שבמערכת בתי-המשפט "צמחו" לנו שופטים ושופטים אשר - בכל הכבוד הראוי - מפעילים לחץ סמוי, עד גלוי, הגובל לעתים קרובות, באלימות מילולית "מחוייכת", מפה צחור שיניים וברמזים מרמזים שונים, בכל הכבוד הראוי, שכדאי לצדדים לסיים ההליך השיפוטי, בפשרה, אחרת.... . לא. לא לדאוג. הדברים אינם מוקלדים בפרוטוקולים, המוקלדים מעשה של שגרה, בעשרות בתי-משפט, בישראל. לא מדובר, חלילה וחס ב"איומים", לכל היותר מדובר ב"הסברים", שמסבירים השופטות והשופטים, למה "כדאי" לסיים ההליך המשפטי בפשרה. אם הצדדים אינם "מבינים עניין", אפשר לקבוע - פעם ועוד פעם ועוד פעם - עוד ישיבת תזכורת ועוד קדם-משפט. לבסוף, הצדדים יבינו המסר, כמו-גם יסיימו ההליך המשפטי, במקום בשמיעת הוכחות, בהליך פשרה שיהפוך לפסק-דין.

"אתה הבנת את זה ברוך?" לא? לא הבנת, אז תבוא לישיבת קדם-המשפט הבאה וגם/או לישיבת התזכורת הבאה ונסביר לך עניין, לגופם של דברים, פעם נוספת. אז. אז אולי תשתכנע, סוף-סוף.