חברי הכנסת הערבים מצדיקים כל זאת ותומכים בטרור. הרשות עושה זאת בריש גלי. אז מה פסול מצאתי אצל מר גלעד אמיר ופעולותיו הבלתי נלאות לחשוף את תלמידיו ל״סוגיות קשות ושנויות במחלוקת״?! נראה שמה ששנוי במחלוקת הוא עצם הקיום שלנו. לא אצל אויבינו. אצלם הדבר ברור לחלוטין: אין מדינת יהודים, וחייבים להשמיד כל זכר ממנה. דם יהודי הפקר. האדמה צמאה לדם, האנושות צמאה לסימפוניית דם.
אצלנו, שורש הבעיה: האם יש לנו זכות קיום? האם ירושלים המאוחדת בירת ישראל, בירתה הנצחית? האם לעם הנבחר קשר כלשהו לארץ ישראל? האם היו שני מקדשים על הר-הבית, או שלא היה ולא נברא וזהו אתר מורשת מוסלמי? האם גזלנו את המדינה מ״תושביה המקוריים״ בהשתמשנו בתירוץ הנלוז של ה״שואה״ שלא היתה? האם אנחנו שגזרנו על העזתים לחיות בגטו ומטרתנו אחת - להשמידם כמו שעשו הגרמנים בנו?
בין שתי מלחמות העולם התלבטו בסוגיות קשות וכואבות. הכיצד הגיעו הגרמנים לשפל המדרגה? מי אשם בכך, בהשפלה שהייתה מנת חלקם ובסבל שסבלו? קל היה לפנות לדמגוג מעולה, משכמו ומעלה, שהפנה אצבע מאשימה נגד היהודים, שכמו מקקים או עכברושים גרמו למחלות ולכל צרות העולם. קל היה לאבד צלם אנוש ולהתנהג כמו חיות אדם, באכזריות שאינה יודעת גבולות, בחוסר אנושיות, שכן המטרה קידשה את האמצעים.
בתי הספר נסחפו גם הם למערבולת, כך גם תנועות הנוער של היטלר. בכל מקום למדו על טוהר הגזע הארי ועל אשמת היהודים. מיליונים עמדו בגו מתוח והצדיעו במועל יד. היהודים, תתי אנוש. הגרמנים - הגזע העליון, חלק מהרייך השלישי של אלף השנים - מוכנים היו להקריב הכל למען היטיב את העולם! כך אז, כך גם היום. היהודים אשמים בכל צרות העולם. ניפטר מהיהודים, ולא רק שייטב ל״פלשתינים״, כי אם לעולם כולו.
היהודים הם קופים וחזירים. כל הזוכה להיפטר מיהודים מובטח לו גן עדן ובו 72 בתולות. גם בעולם הזה הוא ובני משפחתו יזכו לתהילה. כיתות לימוד, גני ילדים, מגרשי ספורט וכיכרות בערים ייקראו על שמם. בולים יונפקו לכבודם. תהילת עולם. עבור מה? הנה לדוגמה פצפוץ גולגולת של ילד יהודי מול אבן, עד לריסוקו המוחלט. מלוא החופן דוגמאות יש לי, אך גם הן ״שנויות במחלוקת״, שכן מיד יימצא מי שיצדיק את הטרוריסטים ויעמוד דקה דומייה לזכרם.
אכן ואכן יש לפקוח עיניים ולראות וללמוד מה קורה בצד השני ומה קרה בעבר, את העבר, כדי שנדע, נשנן ולא נחזור. את ההווה, כך שנבין מה עושים אויבינו ונשכיל להילחם נגדם.
נראה שאתה מנסה להבין את הצד שמנגד, להסביר, לתרץ, לחבק. את הקלגסים הנאצים לא היית מנסה להבין, להסביר, לתרץ, לחבק. או שהיית נכנע ומנסה לשרוד מדקה לדקה, משעה לשעה ויום אחרי יום, או שהיית מנסה - כמו מתי מעט - להילחם. בגטו וארשה, שם היה אבי כילד, נלחמו מתי מעט. מה בדיוק מנסה אתה לטעת אצל אותם שמיניסטים? שה״פלשתינים״ מתמודדים בדיוק כמונו? שעבורם יום העצמאות שלנו הוא יום אבל לדראון עולם? שדם יהודי מותר ואפילו טוב להיפטר מהיהודים כולם? שעלינו לארוז את מזוודותינו ולעזוב?
התגובה הרשמית שלך מרשימה ביותר בחלקלקותה, כמו הודעה לעיתונות מעורך דין מפולפל וממולח שמרשו אשם בדברים איומים. נראה לי שנשכחה ממך צדקת הדרך וחסר לחלוטין היגיון בריא. אין זו שאלה של ״שמאל״ או ״ימין״, ״
מתנחלים״ או ״גבולות 67'״ (להזכירך, כולנו ללא יוצא מן הכלל כובשים בארץ לא להם), ״קיצוניים״ או ״מתונים״, ארי חסר הלב או גלעד המנסה בכל כוחו להבין, לסלוח, להסביר, לחבק ולהצליח לאחר כמעט שלושה עשורים של כישלון.
הגיע הזמן שנתפקח, נתנער ונחזור לעמוד על שלנו. כל שאנו רוצים הוא זכות קיום בסיסית, בשלום, בביטחון, בשלווה. אנו רוצים לעשות זאת בארצנו ההיסטורית, ארץ אחת ויחידה בכל העולם שהיא בית ליהודים. גם לנו מגיע, גם לנו מותר, ומכל האומות בעולם, ודאי שיש לנו את הקבלות הנדרשות להוכיח זיקה ומהות.