פרשת חקירתו של שופט שלום מכהן שלאחר שנחקר בפלילים, בידי משטרת-ישראל בחשדות הפליליים, לכאורה, שהועלו נגדו, הובא עניינו לדיון משפטי, בפני שופטת בית משפט השלום, בראשון-לציון, מעלה לדיון ציבורי
ללא כל קשר, ובאופן נפרד לחלוטין מעניינו הוא התנהלותה של מערכת המשפט, בכל הקשור לחקירתם של שופטים ושופטות מכהנים,
בדיוק כפי שהדבר נעשה באשר לדיון משפטי בענייני המשמעת של שופטי ושופטות ישראל. חוק יסוד: השפיטה קובע, כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד שופט אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה ולא יוגש כתב אישום נגד שופט אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה, כמו-גם, כי לא יידון אישום פלילי נגד שופט אלא לפני בית משפט מחוזי בהרכב של שלושה שופטים, זולת אם הסכים השופט שהאישום יידון בדרך הרגילה. עוד נקבע, כי הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי עבירות שנקבעו בחוק.
חוק זה קובע, ששופט נתון לשיפוט בית דין משמעתי, כי בית-הדין המשמעתי יהיה מורכב משופטים או שופטים שיצאו לקצבה שימנה נשיא בית המשפט העליון וכן, כי הוראות בדבר העילות לדין המשמעתי, דרכי הקבילה, הרכב המותב, הסמכויות של בית-הדין המשמעתי ואמצעי המשמעת שהוא רשאי להטיל ייקבעו בחוק; סדרי הדין יהיו לפי חוק. עוד נקבע - בחוק יסוד: השפיטה - כי אם הוגשה על שופט קובלנה או נפתחה נגדו חקירה פלילית או הוגש נגדו כתב אישום, רשאי נשיא בית המשפט העליון להשעות השופט לתקופה שיקבע.
לעניין האתיקה של שופטי ושופטות ישראל קובע חוק בתי-המשפט, כי נשיא בית המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים. עוד נקבע בחוק בתי-המשפט כי נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושהחברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב-ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים. ועדת האתיקה מוסמכת וסוברנית לקבוע נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק בתי-המשפט.
בית-הדין המשמעתי לשופטים מורכב מחמישה שופטים, כאשר שלושה מתוכם הינם שופטי בית המשפט העליון ואם מורכב בית דין משמעתי זה, משלושה שופטים בלבד, הרי שניים מתוכם הינם שופטי בית המשפט העליון, לפי קביעת נשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים רשאי להגיש לבית-הדין המשמעתי קובלנה בנסיבות הבאות, כדהלן: השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו; השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל; השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון; הוועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין; השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו על ידו.
בית-הדין המשמעתי יכול להטיל על מי מהמובאים בפניו לדין משמעתי אמצעי משמעת אלה: הערה; התראה; נזיפה; העברה למקום כהונה אחר ו העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה. החלטותיו של בית-הדין המשמעתי, לזכות או לחובה, לשר המשפטים, ששרשאי להתקין ואף התקין, בפועל ולמעשה, תקנות סדרי דין הנוגעות לבית-דין משמעתי זה.
נראה הדבר, כי כל אימת ששופט או שופטת מכהנים סרחו, לכאורה, במילוי תפקידם וכהונתם,
כשופטים ושופטות פעילים, נתקפת מערכת המשפט ובכלל זה הנהלת בתי-המשפט בפאניקה ציבורית ומערכות ציבוריות אלה פועלות - בצוותא חדא כדי להעלים ולטשטש, בכל ה
כבוד הראוי, המידע הגלוי - שאינו חסוי, כלל וכלל - אותו זכאי ורשאי הציבור בכללותו לקבל המסגרת
חופש המידע הנוהג בישראל, כמו בכל מקרה של הסתכותה בפלילים, לכאורה, של כל דמות ציבורית,
שאינה שופט או שופטת מכהנים. כפי שפורסם אתמול, באתר זה, מפי העיתונאי,
יואב יצחק, הרי בעניינו של השופט החשוד בפלילים
שעניינו אינו קשור, כלל וכלל לנושא רשימה זה ואפילו לא בעקיפין פעלה המערכת המשפטית, כדי להסתיר המידע
מן הציבור הרחב. בתאריך 19 באפריל 2016 הופיע חוקר בפני בית משפט השלום בראשון לציון וביקש איסור פרסום על כל פרט מפרטי החקירה, על עצם קיומה של החקירה ועצם קיומו של צו איסור הפרסום. בית המשפט לא התבקש - באותו שלב להוציא צו שיאסור "כל פרט העלול לזהות את החשודים". בו ביום, ניתן צו כמבוקש.
התנהלותם זו, החרדתית משהו בכל הכבוד הראוי של מערכת המשפט והנהלת בתי-המשפט, יחדיו, שעה שעולה לכותרות ולסדר היום הציבורי, נושא סרחה לכאורה של שופט או שופטת מכהנים מעלה השאלה, אם לא ראוי היה, כי ענייני הפלילים, לכאורה, בהם נחשדים וקרוב לוודאי, לצערנו, כי רב בהם ייחשדו, לכאורה שופטת או שופט מכהנים, יתברר בבתי-משפט מיוחדים, בשים לךב לרגישות התפקיד השיפוטי, בו נושאים הם, במועד בו מתנהל הליך פלילי נגדם, בגין חשדות, לכאורה, כמו-גם בשים לב לכך, ששופט או שופט מכהנים, עניינם מובא לדיון בפני שופט שלום מכהן, כמות שהדבר מתנהל, באשר לכל עצור ועצורה מן המניין.
איש אינו טוען חלילה וחס כי יש להפלות, לטובה, הטיפול המשטרתי
ובעיקר אין להפלותם לטובה, בכל הקשור לטיפול המשפטי והשיפוטי, בשלב שבו הופכת החקירה, לכאורה, לגלויה (למעט, חריגים) וכבר פורסמו ברבים החשדות הפליליים, לכאורה, המיוחסים לשופט או שופטת מכהן/ת, זה או אחר. עם זאת, בכל הכבוד הראוי, אין דומה דינם של שופטת או שופט מכהן, החשוד בפלילים, לכאורה, כדינם של עצורים מן השורה, מבחינת ההד הציבורי הנלווה לפרסום שכזה.
כל שמוצע הוא לבדוק ביצוע רוויזיה מקפת, בכל הקשור להתנהלותה הנפרדת והשונה להתייחסותה של מערכת החקירה הפלילית והמערכת השיפוטית, לעניינם של שופטת או שופט, שחשדות פליליים, לכאורה, מועלים נגדם, שעה שהם מצויים, במעמד של "שופט מכהן", תוך כיבוד עקרונות השיווין בפני החוק והנגזר מהם, על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
