קמצוץ יהדות

בלרוס היא מדינה די מיוחדת. תדמיתה הבינלאומית, בעיקר בארצות האיחוד האירופי ובארצות הברית, אינה בין המשופרות. ביקור במדינה זו, בעין התייר, מציג תמונה שונה. השתתפתי, לאחרונה, בפסטיבל לימוד FSU (ברה"מ לשעבר) במינסק הבירה. יצא לי להסתובב קצת ברחבי העיר. דבר מתדמיתה הפוליטית אינו נראה ברחובות העיר. הבנייה מודרנית. העיר העתיקה שוחזרה ומהווה אתר מעניין לתיירים. חנויות המזכרות אינן מעיקות, קבצנים או חסרי בית לא נראים ברחובות וקשה למצוא ולו בדל סיגריה אחד על המדרכות. ניקיון מופתי. בהקשר היהודי יש מרכז קהילתי מפואר במרכז העיר עם בית כנסת מסביר פנים למתפללים, רב צעיר המקבל אורחים. מעון יום, גן ילדים, כיתות לימוד ואפילו חדר כושר מודרני. גם העבר הקשה לא נשכח ובלב העיר בגיא ההריגה של היהודים - ימה שמו - מוצבת אנדרטה לזכר הנספים ועליה כיתוב ברוסית ובאידיש. גם פסל המתאר את הובלת היהודים לטבח באתר מוצב במקום. לא באתי לבלרוס בשרות משרד התיירות הבלרוסי ובטח לא כדי לשפר תדמיתה של מדינה זו. הגעתי כדי להשתתף באירוע יהודי משמעותי ורב חשיבות. להיות במחיצתם של כ-750 צעירות וצעירים יהודיים ששילמו במיטב כספם (המצומצם) כדי להשתתף באין ספור הרצאות ומפגשים שנותנים קמצוץ יהדות וישראל למי שחיו במשך 70 שנים תחת משטר קומוניסטי שמנע כל סממן של יהדות (כמעט כמו כל דת אחרת). ההתעניינות הייתה מרשימה. להרצאתי על "מדיניות החוץ של ישראל בעולם המשתנה במהירות" היה החדר צר מלהכיל את המאזינים. הם גילו סקרנות אינטלקטואלית מבורכת, התעניינו בפרטים, העירו הערות והאזינו בקשב רב. תיארתי להם את נקודת מבטי על העולם החדש. זה שקשה להגיד עליו שיש בו מעצמת על אחת (ארה"ב) ושברור שאינו זה שלפני קריסת ברה"מ -עולם של 2 מעצמות. עולם שבו העוצמה הכלכלית החליפה, במידה רבה, את הכוח הצבאי במשחק הפוליטי הבינלאומי. עולם שבו גדל הצע הנפט וירדו הביקושים, מה שהחליש את מדינות ערב המפיקות נפט. עולם שבו מזרח תיכון שבו האביב הערבי פרץ גדרות והפך לחורף איסלאמי רצחני. עולם שבו כל המוכר והידוע הפך לחדש ולנעלם. עולם חדש שבו האנטישמיות אומנם ירדה משמעותית בהיקפה הכמותי אך הפכה לתופעה צעקנית ומתוקשרת.

בישול יהודי טיפוסי

זו המסגרת שבה ישראל, לדעתי, צריכה לנווט את מדיניותה. לחפש כל הזמן איזונים בין הכורח לשמור על ביטחונה לצד הצורך להימנע מבידוד בינלאומי. מדיניות של יוזמה ולא של תגובה. להבין ולהכיר את נקודות החולשה שלנו בזירה הבינלאומית ולהעצים את היתרונות. ממבט בעיני המאזינים ראיתי שהדברים נשמעים להם מוכרים לגבי מדינתם. בסיום ההרצאה הרהיבה אחת המשתתפות עוז וביקשה שאייעץ לממשלת בלרוס לגבי מדיניות החוץ שלה. על-אף שראיתי בפניה מחמאה על רמת ההרצאה דחיתי אותה בנימוס והבהרתי כי אחת מאבני היסוד בחיי הציבוריים היא לעסוק בענייני ולא להתערב בענייני אחרים. ביתר הזמן הסתובבתי בין חדרי ההרצאות. היה זה מרתק לראות את ההקשבה לצמד שפים שהסבירו והדגימו בישול יהודי טיפוסי. לשמוע זמרת המסבירה את המסורת יהודית תוך כדי שירה באידיש. לצפות בהעברת חווית היהדות דרך תיאטרון וכל זאת יחד עם עשרות הרצאות על ישראל. מפעל יפה נוסף של לימוד FSU הוא הנחלת ההיסטוריה הציונית באמצעות תערוכות. הפעם היו שתי תערוכות שהוקדשו לשנים: ברל כצנלסון ואב"א אחימאיר, אידיאולוגים ילדי בוברויסק הקרובה למינסק. התרגשתי לראות את הצעירים חולפים על פני התערוכות (את זו של ברל אני יצרתי ואת שתיהן עיצבה מאיה דודקביץ) ולומדים גישות היסוד של שמאל וימין בתנועה הציונית. סוף האירוע גם מצאתי זמן ללכת עם ידידי, מזכ"ל מפלגת העבודה, חיליק בר שהשתתף בסמינר לאתר הזיכרון ליהודי מינסק שנרצחו על-ידי הנאצים ועוזריהם. שם קיימנו יחד עם ישראלי נוסף, למואל מלמד, טקס אזכרה פרטי ואישי תחת גשם סוחף עם פרי תהילים ופרק תפילה. לימוד הייתה שוב חוויה ייחודית בשבילי ויבורכו העוסקים במלאכה.