כבר התרענו, במרוצת החודשים האחרונים
לא פעם ולא פעמיים, אלא הרבה, הרבה פעמים, מעבר לך על כך, כי התקשורת מקימה בתי דין שדה משל עצמה, מנהלת משפטים בתקשורת וחורצת דין - אגב התלהמות תקשורת והלהטת אווירה - בתקשורת,
במיוחד שעה שמדובר במשפטים "מושכי אש", כמו-גם "תקשורתיים". הדברים נכונים ויפים, באשר להתנהלות התקשורתית שקדמה לפתיחת משפטו הצבאי של
"החייל היורה במחבל מחברון", הלא הוא סמל, אלאור אזריה ואף במשך התנהלותו של משפט צבאי זה בימים אלה; הדברים יפים ונכונים, אף באשר להתנהלות התקשורתית, בהתייחס לעניינו של תא"ל אופק בוכריס - שבסוף שנת 2015 הוחלט על מינויו לראש חטיבת המבצעים באצ"ץ, במסגרת שירותו הפעיל בצה"ל. בחודש פברואר 2016 השעה סגן הרמטכ"ל,
יאיר גולן, תא"ל אופק בוכריס מתפקידו הצבאי כל זאת, בעקבות תלונה שהגישה חיילת ששירתה תחת פיקודו של בוכריס, בתקופת שירותו כמפקד חטיבת גולני, והובילה לפתיחת חקירת מצ"ח נגדו, בחשד לאונס.
תא"ל אופק בוכריס הכחיש המיוחס לו. חרף זאת ביטל הרמטכ"ל, גדי איזנקוט - בתאריך 10 במרס - מינויו של תא"ל אופק בוכריס, לתפקיד ראש חטיבת המבצעים, עקב התמשכות החקירה. תלונות מפורטות של שתי חיילות שהתלוננו נגד בוכריס, הודלפו לתקשורת והן נפרסו
ונמרחו בצורה בולטת ונרחבת, בפרסומים צעקניים, בכלי התקשורת. כמו-כן הודלפו לתקשורת ממצאי בדיקות פוליגרף "שהוכיחו", כי תא"ל אופק בוכריס, לכאורה, אינו דובר אמת. מאז נפרש מסך דממה על עניינו של תא"ל אופק בוכריס.
התקשורת שותקת לאחר שאין לה יותר "ממצאים" צהובים, כמו-גם "מרשיעים" נגדו. אולי כדאי גם לציין,
כי עד לרגע זה לא הוגש - כלל וכלל - לכל בית-דין צבאי שהוא, כתב-אישום נגד תא"ל בוכריס, המחשיד אותו בביצוע מעשי אונס וגם/או המחשיד אותו בביצוע מעשה אונס, לכאורה, כנטען בפרסומים, בתקשורת. לפני ימים מספר "נחשפה" בתקשורת פרשה חדשה. התקשורת טענה, כי בתיעוד חלקי של אונס צעירה נכה בת 20, שנמצא בידי המשטרה, נראים הפלשתינים החשודים במעשה צועקים לעברה "את יהודייה, וזה מה שמגיע לך" תוך כדי המעשה. בית משפט השלום ובית המשפט לנוער בתל אביב האריכו, בשישה ימים את מעצרם של שניים מהחשודים, תושבי שכם, שעל-פי החשד אנסו את הצעירה, הסובלת מפיגור שכלי, ביום העצמאות ממניע לאומני. במקביל, נמתחה ביקורת קשה על המשטרה, שנמנעה מפרסום המקרה. עוד פורסם, כי שלושת החשודים צעקו - במהלך האונס - אמירות גזעניות נוספות לעבר הצעירה.
מפרטי החקירה שפורסמו עולה, כי "התברר" למשטרה שהצעירה הגיעה לביקור בבית דודתה, ביפו, ובשעה שזו נעדרה מהבית, אנסו אותה שלושת הפלשתינים. עוד פורסם שבסיום האונס, לכאורה, הטילו השלושה מימיהם על הצעירה, ולפני שעזבו המקום איימו עליה שאם תספר מה שאירע, הרי הם: "יאנסו את דודתה ויהרגו את אחיה".
אתמול (יום ד', 1.6.16) הודיעה המשטרה ששני החשודים, שוחררו בתנאים מגבילים, שכללו, הרחקה מתל אביב ואי יצירת קשר עם המתלוננת.
עדות נוספת של הצעירה העלתה, שכלל לא היה אונס ומדובר בפרשה שהחלה בעקבות רצון משפחתה להפסיק הקשר שניהלה עם הקטין. במשטרה מתכוונים להגיש נגד הקטין כתב אישום בשל כניסה בלתי חוקית לישראל. לדבריהם:
"ההחלטה בדבר שחרורם של השניים נלקחה בחשבון על-אף שהחשוד השלישי טרם נעצר". עוד הוסיפה המשטרה והודיעה, כי "לא התגבשה תשתית ראייתית להוכחת התלונות". לאחר הדיון האחרון בבית המשפט נחקרה הצעירה, מחדש, חזרה בה מגרסתה וטענה שלא נאנסה. עוד הוסיפה היא ואמרה, כי משפחתה כעסה על קשר לגיטימי, מבחינתה, שקיימה עם הקטין. במשטרה החליטו לא לשחרר הקטין, מיד, כדי להבין אם השינוי בגרסה נבע מחשש או מתשישות מהחקירות ומההליך המתמשך. המשטרה פרסמה
כעת ובפרסום מאוחר כי מרגע שפורסמה הפרשה, דאגה היא להבהיר שישנן סתירות בעדות הצעירה וקיים קושי בגיבוש כתב אישום.
כמעט שכחנו לציין, שאזרח מודאג אחד בשם
בנימין נתניהו, העובד כשכיר בממשלת ישראל ועומד בראשה העלה, לפני שבוע ימים, בדיוק, פוסט דואג ומתלהם לפייסבוק בו כתב, כי מדובר ב"פשע מזעזע שדורש גינוי מקיר לקיר". עוד האשים, אותו אזרח מודאג, התקשורת, כמו-גם האשים הוא, "הקשת הפוליטית", בכך שלא נשמעו - מצידה - גינויים חריפים בעקבות פרסום פרשת "האונס" ברבים. בעקבות ביקורת חריפה שספג
"האזרח המודאג, נתניהו", בידי ח"כים וגולשים במרשתת, חזר בו "אזרח מודאג זה". מביקורתו החריפה וכתב בפוסט נוסף, בפייסבוק, כי: "המקרה כפי שדווח עורר בי כאב זעזוע עמוקים. עם זאת לא היה נכון שאתייחס לנושא לפני מיצוי החקירה ואני מצר על כך". חדשות 10 פרסמו, כי הבסיס להתנצלות "האזרח המודאג", היה הערכת משטרת ישראל, ממנה עולה, כי: "התיק נחלש ראייתית".
כפי שפרסם העיתונאי, יניב קובוביץ', בעיתון
הארץ, גורמים במשטרה טענו (עוד ביום א), שהפוסט המקורי של נתניהו "הכניס את המשטרה לבעיה" וגרם ללחץ. אחד מבכירי המשטרה אמר, שהמצב "עלול לזהם את החקירה" - כך שיכולה להיגרם הפרעה לשיקולי החקירה. לטענת גורמים אלה, דברי נתניהו הפכו החקירה מאירוע של חשד לאונס, לתיק של "שמירה על כבודו של ראש הממשלה", אשר סימן המקרה כאירוע על-רקע לאומני, ללא שהתייעץ עם גורמים משטרתיים.
הנה הגדרת, חלק מהערך "בתי דין שדה", בהתייחס לישראל מאתר "ויקיפדיה", כדלהלן: "בישראל פועל בית דין שדה על-פי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. ראש המטה הכללי, בהוראת ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאי להסמיך מפקדים בצה"ל להקים, בעת מלחמה, בית דין שדה לשפיטת חיילים על עבירות צבאיות או אזרחיות. התובע והסניגור אינם חייבים להיות קצינים שהתמנו בהמלצת הפרקליט הצבאי. ניתן לדחות שמיעת ערעורים על פסקי דין של בית דין שדה אך דבר זה לא ישפיע על הביצוע המידי של גזרי הדין שהוטלו על ידיהם, למעט עונש מוות שעליו חייבים אישור של הרשות המאשרת".
