שוו ותארו לעצמכם מצב דברים לפיו מעניקים אתם שירות מקצועי המוערך על-ידכם בסכום, המהווה מרכיב של עלות בצירוף רווח סביר ולבסוף מקבלים אתם תשלום שאינו מכסה אפילו עלויות השירות המקצועי שנתתם. שוו ותארו לעצמכם מצב דברים לפיו רוכשים אתם מוצר מסוים מספק במחיר עלות, מתכננים רווח מינימאלי סביר ולבסוף מקבלים אתם תשלום שאינו מכסה אפילו מחיר עלות רכישת מוצר זה. האם לא תהיו מתוסכלים? האם לא תרגישו שמישהו הכניס ידו לכיסכם ונטל מכם, שלא כדין ושלא כהוגן, לא רק הרווח המינימאלי הצפוי והמגיע לכם, אלא גם גרם לכם לממן עלויות אלה וגם/או חלק מעלויות אלה מכיסכם אתם?
כך הוא מצב הדברים הנוהג בכל הקשור לפסיקת הוצאות משפט בידי בתי-משפט בישראל. מאחר ששרת המשפטים אינה עושה שימוש בסמכויות המוקנות לה, כדי לקבוע סכום הוצאות מינימאלי אותו זכאי לקבל בעל דין שזכה בהליך משפטי (אם נתקבלה תביעתו, או אם נדחתה התביעה שהוגשה נגדו) הרי עושים בתי-המשפט, באמצעות שופטים ושופטות, ככל העולה על רוחם ודעתם, בכל הקשור לפסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין לבעל-דין, שזכה בדינו.
בשל חרות ייתר זו, הניתנת בכל הכבוד הראוי לשופטי ושופטות בתי-המשפט ובתי-הדין בישראל - הרי לא ניתן, כמעט, לבקר במסגרת ערכאת ערעור, גובה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין שנפסקו בידי הערכאה הראשונה או שלא נפסקו, כלל וכלל, על-ידה, במסגרת של הגשת ערעור על פסק דין או על החלטה, השולב בתוכו גם ערעור על גובה שכר הטרחה והוצאות המשפט שנפסקו - ככל שנפסקו - על-ידי הערכאה הראשונה. ככלל, בדרך כלל, לא תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעת של הערכאה הראשונה, בכל הקשור לפסיקת גובה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין שפסקה היא, אלא במקרים מיוחדים ומקוממים בלבד, כאשר הכלל הוא כי, בדרך כלל, ערעור המוגש אך ורק על גובה הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין, לא יתקבל ויידחה בידי ערכאת הערעור.
בפועל ולמעשה, נוצרה מציאות דברים ששופטים ושופטות - שרובם ככולם, מנותקים מחיי העשייה המשפטית היומיומית ואינם בקיעים בתעריפים המעודכנים שגובים עורכי-דין - עוסקים סכומים מגוחכים ביותר, בכל הכבוד הראוי, שעה שמדובר בפסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין, המגיע לבעל דין שזכה בדינו או בתביעה שהוגשה נגדו נדחתה - אם, על הסף ואם, לגופם של דברים - בידי הערכאה הראשונה שדנה בתביעה כזו.
כפי שמערכת המשפט מתאימה עצמה לשינויים העוברים על החברה העולמית, בכלל ועל החברה הישראלית, בפרט ובמיוחד נוכח כניסת התקשורת האלקטרונית אל תוככי מערכת המשפט - כאשר הדוגמה המובהקת והבולטת ביותר לכך, הינה השימוש התכוף והיומיומי באינטרנט באמצעות מערכת מתן פסקי-הדין הממוחשבת, הלא היא מערכת "נט-המשפט" - כך מן הראוי הוא ששופטים ושופטות, יעברו - מפעם לפעם - השתלמויות, כדי שידעו הם, מה הוא סכום הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך-דין, שראוי לנקוב ולקצוב, בכל אחד מהמקרים שבהם פוסקים הם לטובתו של בעל דין או לחובתו של בעל הדין שכנגד, תוך דחיית התביעה שהגישו לבית המשפט או לבית-הדין.
אך בכך לא סגי מן הראוי הוא שמערכת בתי-המשפט תקבע
כללים ברורים, חד-משמעיים ומדויקים, מתי ייפסקו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין, מתי לא ייפסקו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-הדין ומה הוא הרף המינימאלי לפסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין ובאיזה מקרים דווקניים לא ייפסקו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין, כלל וכלל. הדבר ניתן להיעשות, על נקלה, בדרך של חקיקת משנה המשורה בידיהם של שרת המשפטים, בכל הקשור למערכת בתי-המשפט, בישראל ושר העבודה והרווחה, בכל הקשור למערכת בתי-הדין לעבודה, בישראל.
במצב הדברים הקיים לפיו בעל דין שזכה בדינו, אינו זוכה להחזר הוצאות המשפט ושכר טירחת עורך-הדין שהוציא הוא, לצורך ניהול תביעה משפטית או לצורך הדיפת תביעה משפטית שהוגשה נגדו ויוצא מלפני בית המשפט וידיו על ראשו, כמו-גם בחסרון כיס, אינו מצב ראוי והוא יוצר עוינות וכעס מיותר של ציבור המתדיינים כלפי מערכת המשפט, בכלל וכלפי בתי-המשפט וציבור השופטים והשופטות, בפרט. יש לתקן עיוות דברים זה, במהירות האפשרית, כדי לא לגרום למצב דברים שמערכת המשפט, בכללותה, כמו-גם ציבור השופטים והשופטות, בפרט, יאבדו האמון שיש להם, עד כה, בעיני הציבור.
גילוי נאות: כותב שורות אלה הגיש - יחד עם לקוח של משרדו - עתירה לבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לחייב שרת המשפטים דאז,
ציפי לבני, להתקין תקנות שתיקבענה באיזה נסיבות יש לחייב הטלת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין וגובה מינימאלי של פסיקת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך-דין זה. טרם ניתנה החלטה, בעתירה זו.
