בכל מדינה מתוקנת בעולם המערבי - כאשר כוונת הדברים הינה, ראש וראשונה לבריטניה וגרמניה - קיים שידור ציבורי, ברדיו או בטלוויזיה. מטרתו של השידור הציבורי, ברדיו או בטלוויזיה, הממומן על-ידי הציבור, הינו לכלול שידורים בעלי ערך תרבותי וחברתי איכותי, אשר אינם מושפעים משיקולים מסחריים ואינם מצויים על סדר יומו של השידור המסחרי. בפועל ולמעשה חודר השידור הציבורי אל תוככי התכנים של השירות המסחרי.
הוכחה טובה לכך שהשידור הציבורי, מצליח גם בהיותו שידור ציבורי ולאו-דווקא שידור מסחרי, הינה הצלחתו של השידור הציבורי בבריטניה, הזוכה לפופולריות רבה, דווקא בשל סדרות האיכות שלו ותכניו המסחריים. השידור המסחרי פועל מתוך שיקולים כלכליים וחודר לרווחים כלכליים, דבר שאינו נכון, באשר לשידור הציבורי, שתכניו אמורים להיות מחויבים לציבור כולו ולא לקבוצת בעלי הון או פוליטיקאים.
דברים אלה נכתבים על-רקע משבר התאגיד הציבורי, האמור לשדר שידורי רדיו וטלוויזיה בישראל, שיצר ראש ה
ממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו, העומד על עקרונות ודרישות מסוימים, בכל הקשור לתאגיד שידור ציבורי זה. ראש הממשלה מאיים ומדגיש, כי אם לא יתקבלו עקרונותיו ודרישותיו באשר לאופן, דרך וצורת ניהול תאגיד השידור הציבורי, האמור לפתוח בשידוריו בקרוב, הרי יפוטרו עובדי
רשות השידור ומאות משרות של עובדי רשות השידור, יאבדו ועובדים אלה יגיעו לחרפת רעב.
אם לא די בכך, הרי מפרסומים שונים המפורסמים מסביבתו הקרובה של ראש הממשלה עולה, כי דעתו אינה נוחה בכך ששדרנית וקריינית החדשות, בעלת ניסיון וותק של עשרות שנים,
גאולה אבן נבחרה לתפקיד בכיר, בתאגיד השידור הציבורי. אותם מפרסמי פרסומים מסביבתו הקרובה של ראש הממשלה, קושרים התנגדותו זו של ראש הממשלה לעובדה כי גאולה אבן מסורה לשר לשעבר,
גדעון סער, שכפי שפורסם ברבים, הינו בעל שאיפות פוליטיות ומוזכר כמי שעשוי להתמודד מול ראש הממשלה, לתפקיד ראש ממשלת ישראל, בבחירות הקרבות. זאת ועוד. מתברר ומסתבר כי העיתונאית, ג'ודי ניר מוזס, אשתו של מי שהיה משנה ראש הממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו ושר בממשלות ישראל, יחד עם בנה, נמרוד, אמורים להיות בעלי תוכנית טלוויזיה שבועית, בתאגיד השידור הציבורי. באשר לשניים אלה לא פורסמה, בשלב זה, כל התייחסות של ראש הממשלה המכהן, לעצם הסכמתו או אי-הסכמתו לכך.
בין אם הדברים המיוחסים לראש הממשלה, בנימין (ביבי) נתניהו, באשר להתנגדותו לשיבוצה של העיתונאית, גאולה אבן, בתפקיד בכיר בתאגיד השידור הציבורי, נכונים הם, אם לאו - מה גם שלא שמענו כל הכחשה מפורשת ומפורטת מסביבתו של ראש הממשלה, כמו-גם ממנו עצמו, לעצם הטענה בדבר התנגדותו לשיבוצה של עיתונאית זו, בתפקיד בכיר בתאגיד השידור הציבורי - הרי עצם העובדה, שמועלית אפשרות של התנגדות של ראש ממשלה מכהן, לזהותם ומיהותם של מי האמורים לכהן כבעלי תפקידים וכעיתונאים, בתאגיד השידור הציבורי, חמורה, לכשעצמה.
שידור ציבורי, מעצם מהותו והגדרתו, הינו שידור ברדיו או בטלוויזיה, הממומן על-ידי הציבור הרחב, מכוח אגרה המוטלת עליו ואין הוא ממומן מכיסו של פוליטיקאי מכהן, זה וגם/או אחר. במצב דברים זה, שעה שפוליטיקאים מקומיים, במדינת ישראל מתערבים, באופן בוטה וגס - בכל הכבוד הראוי - בהתנהלותו של תאגיד השידור הציבורי, כמו-גם בזהותם ומיהותם של מי שיעמדו בראש תאגיד שידור ציבורי זה וגם/או בזהותם או מיהותם של מי שיהיו בעלי תפקידים בכירים ובעלי רצועות שידור, בתאגיד ציבורי זה, הרי מן הראוי, להפריט תאגיד שידור ציבורי זה ולמנוע קיומו של שידור ציבורי בישראל, לחלוטין.
במדינה מתוקנת, בה פוליטיקאים שנבחרו בבחירות לכנסת סבורים, כי הם יכולים לשלוט על הלוך הרוחות ומגוון הדעות הציבורי, תוך שליטה בשידור הציבורי, מדירים פוליטיקאים אלה ומרחיקים אותם, מכל עמדות השפעה, בקשר לשידור ציבורי זה. אם אחר שישים ותשע שנות קיומה של מדינת ישראל, טרם הבינו הפוליטיקאים הבכירים השולטים במדינה - ובראשם ראש הממשלה המכהן, בנימין (ביבי) נתניהו - כי הם נבחרו לשלוט במדינה, אבל הם לא נבחרו להכווין ולכוון מחשבותיהם של אזרחי המדינה אם לא הבינו פוליטיקאים אלה, כי ספרו של הסופר הבריטי, ג'ורג' אורוול - 1984 - הינו בגדר של סטירה חברתית-פוליטית ולא מציאות מתגשמת, בפועל ולמעשה, הרי יש להדיר ולהרחיק ידיהם של פוליטיקאים אלה, מכל שליטה בשידור הציבורי. הפתרון הנכון והתרופה המיידית לכך הינו הפרטת תאגיד השידור הציבורי ויפה - יפה שעה אחת, קודם.
