מסתבר כי יש קיימת במשרד האוצר בכל הכבוד הראוי מידה לא מבוטלת של חוצפה ושעה שנתפס משרד האוצר בקלקלתו, קרי, שעה שמשרד האוצר ורשות המיסים מודים
בפה מלא ובשער בת-רבים בתשובתם לעתירה לבג"ץ לביטול חוק מס ריבוי דירות, כי הליך חקיקת מס ריבוי דירות (המס האמור לחייב בעלי יותר מ-2.5 דירות במס), לא התנהל, בדיוק, בדרך הראויה והמצופה שבה יתנהל הליך חקיקה ראוי, מקובל ורצוי, מעזים הם לטעון, כי לא היה בהליך חקיקה בלתי ראוי וקלוקל זה, כדי לפגום בהליך החקיקה, עד כדי ביטולו המוחלט של חוק מס ריבוי דירות.
אם לא די בכך, הרי כטיעון חלופי טוען היועץ המשפטי לממשלה בתשובה שהגישה המדינה, בתגובה לצווים על תנאי שהוציא בג"ץ נגדה, לבוא ולנמק מדוע לא יבוטל מס ריבוי דירות - לבקשה שלא לבטל חוק מס ריבוי דירות, כי גם אם יגיע בג"ץ למסקנה שמדובר בהליך חקיקת חוק מס ריבוי דירות, בפגם מהותי היורד לשורשו של הליך, הרי לאור נסיבות הליך חקיקת חוק מס ריבוי דירות ועיקרון דוקטרינת הטלות היחסית, הרי אין מקום להורות עיל בטלותו של חוק מס ריבוי דירות ויש להשאיר חוק זה בתוקפו ועל מכונו.
בתשובתה של הכנסת לגל העתירות שהוגשו לבג"ץ לבטל חוק מס ריבוי דירות, אישרה היא כפי שהדברים מפורטים בכתבו של העיתונאי,
איתמר לוין ("
מחלקה ראשונה" - תאריך 9.4.2017), כי ההליך היה לקוי בצורה קשה, משום שמשרד האוצר ורשות המיסים הגישו ברגע האחרון - שעות אחדות לפני תום הדיון בחוק ההסדרים, אשתקד - ההצעה המתוקנת, ואז דרשו הם לקיים עליה דיון בו במקום. יו"ר ועדת הכספים,
משה גפני, דחה הסתייגויותיהם של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, כאשר היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד
איל ינון, קיים דיון במשך כל שעות הלילה, כאשר למחרת היום אושרה קבלת חוק מס ריבוי דירות. מתברר ומסתבר, כי הממשלה כללה שינויים משמעותיים בחוק, לאחר מכן, באמצעות התקנת תקנות שהעבירה היא, מאוחר יותר, לאישורה של הכנסת.
כעת בא היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבריט ובאמצעות
"פרשנות יצירתית", כפי שהדבר עולה מכתב התשובה, שהוגש בידי עו"ד רן רוזנברג, סגן בכיר לפרקליט המדינה ועו"ד שוש שמואלי, הממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות המדינה ובכתב תשובה, המתפרש על פני 47 עמודים ומונה 126 סעיפים, מנסה להצדיק, מדוע אין מקום לבטל חוק מס ריבוי דירות ואפילו אם ימצא הוא, כי חוק מס ריבוי דירות חוקק בדרך של פגם היורד לשורשו של הליך חקיקה זה. המדינה אינה מציעה אפילו דרך של חקיקה מחודשת של חוק מס ריבוי דירות, שעה שהיא מתייחסת לאפשרות הקיימת שבג"ץ יקבע שהחוק חוקק בפגם היורד לשורשו של הליך. ההלכה הפסוקה - במצב דברים זה הינה - לאור עקרון הבטלות היחסית, כי יש לחייב המחוקק לחוק החוק מחדש
והפעם - באופן נכון, חוקתי וראוי. כך נהג בג"ץ בעתירה שהוגשה נגד שר המשפטים, דאז,
דניאל פרידמן, שעה שקבע שהקמת בית המשפט המחוזי, מרכז, נעשתה שלא כחוק. במקרה זה קצב בג"ץ לשר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, תקופת זמן, להקים בית משפט מחוזי זה, בדרך הנכונה והראויה, שאם לא כן, תבוטל הקמתו של בית משפט מרכז. ראה לעניין זה בג"ץ 7067
חיים נתנאל ואח' נ' שר המשפטים. יודגש - מבחינת עיקרון הגילוי הנאות - כי כותב שורות אלה ייצג העותרים בבג"ץ חיים נתנאל בפני בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, באותו עניין.
בענייננו אנו, מודה המדינה
בפה מלא כי הליך חקיקת חוק מס ריבוי דירות נוהל בלחץ זמנים ובהליך אופטימאלי עדיף היה לאפשר שהות ללימוד השינויים שבוצעו במסגרת הצעת החוק ושלבי החקיקה, אולם - לטענת המדינה - ההתערבות השיפוטית בגין פגיעה בעיקרון ההשתתפות של חברי-כנסת בהליך חקיקה, אינה מכוונת לאכיפת הליך חקיקה נאות. המדינה טוענת עוד, בתשובה לעתירות שהוגשו לביטול חוק מס ריבוי דירות, כי בחירתם של חלק מחברי-הכנסת, החברים בוועדת הכספים, שלא למצות אפשרות ההשתתפות בישיבת ועדת הכספים, בקשר לחקיקת חוק זה
(דבר שנעשה, על-ידם, במחאה על הליך החקיקה המזורז, הבלתי תקין והלחוץ, שמנע מהם מלהתייחס, באופן ראוי ומחייב להליך חקיקת חוק ריבוי דירות), אשר עמדה להם כדי להשפיע על הליך החקיקה, מלמדת אף היא שאין בפנינו מקרה בו קמה עילה לביטולו של חוק מס ריבוי דירות.
עוד נטען, בתשובת המדינה לעתירות, כי בהתאם להלכה הפסוקה קבע בג"ץ - לא פעם - בעבר, שאין להטיל על הליך חקיקה בכנסת, דרישות דומות לאלה המוטלות על הליך קבלת החלטה בידי רשות מנהלית.לכן, טוענת המדינה, כי הביקורת השיפוטית על הליך חקיקה של הכנסת, אינה בודקת אם ההליך עומד בדרישה לקיום הליך חקיקה נאות, אלא היא מוגבלת להגנה על זכותם של חברי הכנסת לקבל אפשרות להשתתף בהליך -
דבר שלא נמנע מהם.
בכל הכבוד הראוי, לדעתנו אנו, בכך מרחיקה המדינה לכת ויש לקוות שבג"ץ לא יקבל גישה מרחיבה זו ויורה על פסילת חוק ריבוי דירות, דווקא בשל כך. לדעתנו אנו, הרי נכון הדבר שהביקורת השיפוטית על הליך חקיקה של הכנסת, אינה בודקת אם ההליך עומד בדרישה לקיום הליך נאות, אולם היא מגנה על זכותם של חברי הכנסת להשתתף בהליך החקיקה, דבר שנמנע מהם
לחלוטין - בענייננו אנו.
בכל הכבוד הראוי, אין לצפות מחברי-כנסת להשתתף בדיון סרק בוועדת הכספים, כפי שניסה לכפותו עליהם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני. לכן, משסירב הוא לבקשתם לדחות דיוני הוועדה, ליום המחרת, כדי לאפשר להם, ללמוד כראוי השינויים שהוכנסו, באופן פתאומי לחוק, בידי משרד האוצר, מנע הוא מהם - אפשרות ראויה להשתתף בהליך החקיקה. משכך - אין לבג"ץ כל ברירה שהיא, אלא לפסול חוק ריבוי דירות, לאור אופן, דרך וצורת חקיקתו.
אין מדובר - כניסוחו המוצלח של העיתונאי, איתמר לוין, בהוצאת כרטיס צהוב למשרד האוצר, אלא חייבים הוציא כרטיס אדום למשרד האוצר, נוכח הפגמים המהותיים היורדים לשורשו של הליך חקיקת החוק המביאים לבטלותו.
