השתלשלות האירועים, בבית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בכל הקשור לחילוקי הדעות בין באי-כוח הממשלה, בעתירות שהוגשו בכל הקשור לתוקפו של חוק ריבוי דירות, כאשר מייצגיה של הממשלה, עו"ד שוש שמואלי ועו"ד רן רוזנברג, מבקשים כי בג"ץ יאשר חוק ריבוי דירות ואילו מייצגיה של הכנסת, עורכי-הדין אייל נון וד"ר גור בליי, עותרים לכך, כי בג"ץ. יחזיר חוק זה, לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כדי שתכין אותו לקריאה שנייה ושלישית וכדי שיעבור הוא, הליך חקיקה מסודר, מראים ומוכיחים - כמאה עדים - כי קיים ניגוד מובנה ומהותי בין תפישת עולמה המשפטי של הכנסת לבין תפישת עולמה המשפטי של הממשלה.
עדיין זכורים לי הימים, שבהם התלוננו המתמחים במשרדנו, על כך ששעה שהגיש משרדנו עתירה לביטול חוק של הכנסת, נאלצו הם להמציא עותקים, מעתירה זו, הן ללשכת היועץ המשפטי לממשלה, למחלקת הבג"צים והן ללשכת היועץ המשפטי לכנסת, בעוד - שבעבר - ייצגה לשכת היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות מחלקת הבג"צים, הן את הכנסת והן את הממשלה, בעתירות שהוגשו לבג"ץ, שבהן היו המשיבים הממשלה והכנסת, כאחת.
עד לשנת 2001, שלטה הגישה לפיה הממשלה והכנסת, חד הם ולכן יכול היועץ המשפטי לממשלה, לייצג בעתירות לבג"ץ שהוגשו נגד הכנסת והממשלה, גם יחד - בעיקר בעתירות לביטול תוקפם של חוקים, שחוקקה הכנסת, מיוזמתה של הממשלה, כמי שהייתה צד להליכי החקיקה - הן הכנסת והן הממשלה. בשנת 2001 הוסף פרק ז לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994, הדן ביועץ המשפטי של הכנסת, מעמדו, תפקידיו והליך מינויו. ביסוד תפיסת העולם, לפיה מונה יועץ משפטי לכנסת בחוק, עמדה ועומדת - גם כיום, תפיסת העולם, לפיה כי היועץ המשפטי של הרשות המחוקקת צריך להיות מקביל, ככל האפשר, ליועץ המשפטי של הרשות המבצעת, שהינו היועץ המשפטי לממשלה. לכן, נקבעו בחוק הכנסת, מספר הוראות חוק הדומות להוראות לגבי היועץ המשפטי לממשלה, בנוגע לתנאי הכשירות, להליך המינוי ועוד.
תפקידיו של היועץ המשפטי לכנסת, מפורטים בהוראת סעיף 17 לחוק הכנסת, הדנה בסמכויותיהם של אנשי לשכת היועץ המשפטי לכנסת, להעניק ייעוץ משפטי לנושאי התפקידים בכנסת, בענייני חוק ומשפט. כמו-כן מסורה סמכות ליועץ המשפטי לכנסת, להעניק יעוץ משפטי, בכל הקשור להליכי חקיקה, לוועדות הכנסת ובכל עניין הנוגע לכנסת ולחברי הכנסת, הנובע מעצם חברותם, בכנסת. בעקבות פסיקת בית משפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בעתירת לשכת מנהלי ההשקעות בישראל נגד שר האוצר וקביעת בג"ץ - באותו עניין - כי ייצוג הכנסת בערכאות, בעתירות המוגשות נגד הכנסת, יהיה, אך ורק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה. תוקן חוק הכנסת ונקבע בו כי מי שייצג הכנסת, בעתירות המוגשות נגדה, הוא היועץ המשפטי לכנסת ולא היועץ המשפטי לממשלה, כקביעת בג"ץ.
חוק הכנסת קובע, כי רשאי להציג מועמדותו לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת, מי הוא אזרח ישראל, בחמש השנים שקדמו להצגת מועמדותו, הכשיר לשמש כשופט בית משפט העליון ושלא היה פעיל פוליטי או חבר במפלגה. היועץ המשפטי לכנסת ממונה בידי יושב-ראש הכנסת, באישור וועדת הכנסת, לפי המלצת וועדת ציבורית שבראשה עומד שופט בית משפט העליון בדימוס וחברים בה: יושב-ראש הכנסת; יושב-ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט; יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה; נציב שירות המדינה או נציגו; נציג לשכת עורכי-הדין וכן נציג האקדמיה המומחה בתחום המשפט הציבורי. תקופת כהונתו של היועץ המשפטי לכנסת, הינה בת חמש שנים, אם כי רשאי יושב-ראש הכנסת להאריך תקופת כהונה זו, מעבר לתקופת חמש השנים הראשונות.
בהתייחס לחוק ריבוי דירות, הרי כפי שכתבנו ופירטנו, ברשימתנו הקודמת ("
מחלקה ראשונה" - תאריך 10.5.2017), הרי דומה עלינו, כי נוכח העמדות הקוטביות והמנוגדות בין עמדת היועץ המשפטי לכנסת, המצדדת בהחזרת חוק ריבוי דירות לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כדי שתמשיך בהליכי החקיקה, הפגומים, לכאורה, מאותו שלב ואילך - לצורך הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית חוזרת, לבין עמדת הממשלה, לפיה החוק תקין ואין כל צורך בהחזרת חוק ריבוי דירות לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לצורך השלמת הליכי החקיקה, הרי - קרוב לוודאי - שבג"ץ ייענה בתשובה, כי אין הסכמה להחזיר החוק להשלמת הליכי חקיקה, לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת וכי בג"ץ יתבקש להכריע - לגופה של העתירה - אם חוק ריבוי דירות תקף או אם הוא בטל, על כל המשתמע והכרוך בכך.
דווקא חילוקי הדעות, שהתגלו והתגלעו בין נציגיה המשפטיים של הרשות המחוקקת, קרי, היועצים המשפטיים של הכנסת, לבין נציגיה המשפטיים של הרשות המבצעת, קרי, היועצים המשפטיים של הממשלה, מוכיחים, כי נכון עשתה הכנסת, בהוסיפה פרק ז' לחוק הכנסת, הדן במוסד היועץ המשפטי לכנסת ובהקמת גוף שכזה, שייצג הכנסת, בעתירות המוגשות נגדה, דרך כלל - אם כי לא בהכרח - לפסילת חוקים ולשאר עניינים שוטפים, במסגרת פעילותה השוטפת של הכנסת. הגם שבמקרים רבים קיים שיתוף פעולה הדוק בין הכנסת לבין הממשלה, הרי שיתוף פעולה הדוק זה, אינו ישים ואינו מתקיים, במרבית המקרים, כך שקיים הצורך בייעוץ משפטי נבדל ונפרד, הן לכנסת והן לממשלה.
