אודי מנור המחבר עשה עבודת תחקיר מעמיקה בסוקרו את חייו של יגאל אלון משנת 1949 ועד 1980 מועד פטירתו. קורות חייו עד 1949 כוסו ברובם על-ידי אניטה שפירא שכתבה את הספר "יגאל אלון: אביב חלדו". ספר זה נועד לעשות "תיקון" ולהביא את קורות חייו משנת 1949 ועד מותו הפתאומי ב-1980 והוא בן 61 בלבד.
מרבית הציבור מכיר את יגאל אלון כמפקד הפלמ"ח בתקופת מלחמת השחרור ואת היותו שר החוץ ושר החינוך של מדינת ישראל. הספר הזה מביא פרקים נכבדים מחייו ברובם הפוליטיים אבל גם האקדמיים שפחות יודעים בציבור והוא שופך אור חדש על אדם דגול שההיסטוריה העדיפה לשכוח מסיבות שונות.
מעטים יודעים כי יגאל אלון היה מפקד חזית הדרום במלחמת השחרור ובסיומה מפקד פיקוד דרום של ימינו. לא רבים יודעים כי אלון בפועל עיצב את גבולות המדינה במלחמה זו לא רק בחזית הדרום אלא גם בחזית הצפון וגם במרכז. כאות הוקרה על פועלו בן-גוריון הדיח אותו מהצבא בחשד נואל של חוסר נאמנות בדרך כל כך בן-גוריונית עד שהקורא של היום מתקשה להאמין. יגאל אלון כאלוף היה בהשתלמות בצבא צרפת כאשר בוקר אחד מברכים אותו מארחיו על קידומו. אלון כלל לא ידע על מה מדובר אבל בירור בארץ לימד אותו כי בעת היותו בצרפת מינה בן-גוריון את משה דיין למפקד הפיקוד תחתיו מבלי להחליף עם אלון מילה. המארחים הצרפתים היו בטוחים כי משמעות המינוי המחליף הוא קידמו של המצביא לתפקיד רם דרג. כן זה היה בן-גוריון...
רבים יותר זוכרים ליגאל אלון את תוכניתו המדינית ואת ספריו. לימים כונתה תוכניתו המדינית לאחר מלחמת ששת הימים "תוכנית אלון" שעיקרה תפיסת גב ההר על ידינו לצד הבקעה. ההנצחה הטובה ביותר שיכולה היה להיות לו היא קריאת כביש גב ההר "דרך אלון" אף שלימים קיבלה דרך שמות נוספים כמו "דרך ארץ המרדפים". לצד הדרך הוקם היישוב אלון המהווה פורמלית שכונה של היישוב כפר אדומים.
הספר מביא מידע חדש ולא ידוע על אלון, משפחתו וגם על משנתו הפוליטית.
זהו ספר מחקר טוב ועוסק בדמות שלצערנו מעט נשכחה. מי ייתן והספר יתרום להכרת האיש על-ידי הדור הצעיר שלא הכירו אותו ואת פועלו לטובת המדינה.
