סיפורי סבתא "היום היה יום חם במיוחד. עדי קנתה ארטיק, ואני קפה קר", מספרת אמה של עדי בת השמונה. "לגמתי מהקפה, והיה לו טעם בדיוק כמו הטעם של הקפה, שאמי הייתה שותה כשהייתי ילדה - מריר, קריר, טעים. נתתי לעדי לטעום, וסיפרתי לה, שכשהייתי ילדה טעמתי בדיוק קפה כזה שאמא שלי הייתה שותה", סיפרה.
זה הזכיר לי את הסיפור הבא - יום אחד עדי שאלה אותי: "נחשי, את מי הכי הייתי רוצה לפגוש"?
- "את מי"? שאלתי קצת מופתעת.
"את סבתא חנה (אמי)", השיבה הקטנה. "מפני שאני מרגישה שאני מכירה אותה ממש טוב, רק לא נפגשנו. אני יודעת שלא נוכל להיפגש, כי היא מתה מזמן, אבל מאוד הייתי רוצה".
שנה טובה בערב ראש השנה נסעתי באוטובוס מס' 37 בחיפה מהר הכרמל אל המושבה הגרמנית. ההר ירוק, יפהפה. אתר תיירות מעולה.
בתוך האוטובוס ראיתי את השלט הזה [ראו תמונה] מעל ראשו של הנהג.
שתהיה שנה טובה.
ראש הכרמל במוצאי היום הראשון של ראש השנה, טיילנו בגן האם שעל ראש הכרמל. הרבה משפחות היו במקום עם ילדים ועם פעוטות. חלקם שיחקו על המתקנים שבגן ואחרים סתם טיילו. לפתע, קול שופר.
הלכנו לראות מהיכן הקול ומצאנו בפינת הגן איש עומד ובידו מחזור תפילה והוא תוקע בשופר את התקיעות לפי סידרן [ראו תמונה משמאל]. אנשים התקרבו מכל חלקי הגן והצטופפו על הרחבה הקטנה.
האיש זיכה את הרבים במצווה וזכה לברכות.
