האירוויזיון כמשל שיבש לנו, למדינת ישראל, את תפיסות העולם ובעיקר את החרות. ממשלת ישראל מחקה חוק שיזמה להפרדת תאגיד השידור לשני תאגידים שישדרו באותו ערוץ ציבורי, כדי לא להרגיז את איגוד השידור האירופי. התקנון של האיגוד קובע שחברים באיגוד גופי שידור שמשדרים שידור ציבורי כולל חדשות, בישראל כמו בישראל, לא בודקים את העובדות ומקבלים החלטות. ראש הממשלה, במקום לעמוד על זכותה של הכנסת לחוקק חוקים, ויתר על חרות החקיקה, כדי לא לקלקל את החגיגה.
כמו להשלים את הסיפור, גם מיקום האירוויזיון בתל אביב הוא מענה ללחצים לא לקיימו בירושלים. התירוצים על שמירת השבת הם מעוררי השראה בכלל ובפרט לאור העובדה שלהקת "שלווה" הירושלמית נאלצה לוותר על התמודדות בגמר על השיר של ישראל באירוויזיון, בגלל חזרה גנרלית שאמורה להתקיים בשבת. בלהקת "שלווה" שומרים על סולידריות עם שומרי השבת . בתאגידי השידור הישראלי לא מכבדים את העיקרון הזה ולכן הראו להם את הדרך אל מחוץ לתחרות. ממשלת ישראל וכנסת ישראל החרישו. השקט רועם גם כשמיליארדר משקיע כמיליון דולר מכיסו הפרטי להופעה של מדונה באירוע של השידור הציבורי, האירוויזיון, בתל אביב. במקרה אחר היו מכנים את "התרומה" הזאת בשמות אחרים. בכל מקרה תרומה פרטית לאירוע של מוסד ציבורי ללא מתן שקיפות האם ומהי התמורה, כזו או אחרת, לתורם, היא בעייתית.
הוא אשר אמרנו, סדרת אירועים והחלטות שמעוררים מחשבה נוגה. אם לא די בכך, כעת מתברר שמחירי הלינה במלונות ובדירות להשכרה בתקופת האירוויזיון האמירו לשמים. ענף התיירות עושה "קופה" על כל אותם אלפי תיירים שרוצים לבלות בישראל ולצפות באירוע. כלכלנים קוראים לזה תחרות, ברגע שיש ביקוש למוצר מוגבל, המחיר עולה וכך מוצר ציבורי, האירוויזיון, הופך למוצר שרק בעלי הון יכולים לצרוך. כל האחרים ידבקו למסכים ויראו אותו בשידור חי. איגוד השידור האירופי ואיגוד השידור הישראלי דבקים במשימה, ארגון אירוע ראווה למען הציבור שיעלה הון עתק, אירוע שהמימון שלו יבוא מכיסם של האזרחים שכל מבוקשם ליהנות ממוזיקה טובה שמעניקים אמצעי השידור הציבוריים תמורת האגרה שהם משלמים.
הנקודה הזאת תעמוד לחובת מדינת ישראל, בני אדם רבים מאוד בעולם יזכרו שישראל מקבלת בברכה רק תיירים עם כסף, הרבה כסף. הם יזכרו שמדינת ישראל לא יודעת לקבל אורחים מבלי להיכנס עמוק לכיסם, בדיוק כפי שהיא נוהגת באזרחיה.
אז מה עושים? פועלים כבני חורין, מסבירים למקבלי ההחלטות שמדינה צריך לנהל. להחלטות ניהוליות יש משמעות כבדת משקל וכשרובן ככולן תוצאות של לחצים הבעיה היא כפולה ומכופלת. החלטות תחת לחץ הן בדרך כלל גרועות אך יתר על כן מאותתות על חולשה ומזמינות לחצים נוספים.
אז לפני שמלינים על התייחסות מדינות בעולם לעיר הבירה שלנו בואו נדאג שכל מוסדות הממשלה בלי יוצא מהכלל יהיו בירושלים. בואו נכבד את המעמד של ירושלים ונכבד את העיקרון שהשידור הציבורי חייב להיות מעיר הבירה וכך גם אירועים ציבוריים כמו האירוויזיון.
ועוד דבר קטן, יש אירוע ציבורי שמושך אליו תיירים מחו"ל. בואו נהיה רחבי לב, נקל על התיירים שרוצים לכבד אותנו, גם כך יכנס כסף רב, פחות ממה שהעיניים הענקיות מצפות, אבל לפחות יזכרו אותנו לטובה, עם אירוע מרשים שבה לקראת המשתתפים.
