מי מדבר מקצועית ומי מדבר פוליטית

שבתאי שביט ראש המוסד לשעבר תקף את מאמרי (ישראל היום 8.2.2019) על עתיד יהודה ושומרון לפי בני גנץ. על מכון המחקר - מרכז בגין סאדת - בו אני עובד כעמית מחקר טען: "מאז הקמתו היה צבוע המכון בגוונים פוליטיים, כנגזרת ממספר החוקרים חובשי הכיפה העובדים בו". יצירת זיקה בין החשד להטיה פוליטית של תוצרי המחקר של מכון מחקר, לבין מספר חובשי הכיפה החברים בו, צריכה לעורר חלחלה. כאילו שיש מכון מחקר לביטחון לאומי בארץ ובעולם הפועל בניתוק מלא מכל זיקה פוליטית. למען הדיוק, הטענה על כמות חובשי הכיפה במכון בגין סאדת, ממש רחוקה מן האמת, אבל חלילה מהיקלעות לשיח בעייתי שכזה. הטענה נגדי מעניינת יותר ואליה ראוי להתייחס: דבריי לפי שביט, מתיימרים להיות מחקר, בעוד שהם דיבור פוליטי. אין זו הפעם הראשונה שמוטחת בי הטענה שאני מדבר פוליטית ולא מקצועית. במשחק מלחמה שנערך במטכ"ל באפריל 2005, נדונה שאלת התגובה הצבאית המתאימה לירי רקטות לעבר יישובים ישראלים במציאות שתתפתח לאחר ההינתקות מרצועת עזה. בניתוח הנסיבות הצגתי הערכתי כי חופש הפעולה שלנו יוגבל. קבלת ההחלטה לפעולות קרקעיות התקפיות מעבר לגדר, תהיה מורכבת וקשה. לגבי תגובות באש מנגד, הסברתי כי לא נוכל למשל להגיב באש ארטילרית לעבר מקורות אש של חמאס שיוצבו באזורים צפופיי אוכלוסייה. האשימו אותי שאני מדבר פוליטית ולא מקצועית. את אותה האשמה ספגתי בדיון מטכ"ל ב-2008, כשהבעתי חרדה ליכולת ההגנה על מדינת ישראל לנוכח המו"מ שהתחדש ב-2008 לשלום עם סוריה תמורת נסיגה ישראלית מהגולן. גם אז נאמר שאני מוטה פוליטית. ובכן, קצין שתומך בנטילת הסיכון הכרוך בנסיגות מדבר "מקצועית" ואילו קצין שמזהיר מן הסכנות העלולות להתפתח לנוכח הנסיגה, מדבר "פוליטית". זהו העניין: בשאלות אסטרטגיות, בשונה משאלות טקטיות, הקו המבחין בין שיקול "פוליטי" ל"מקצועי" נקבע על-ידי קבוצות כוח שביכולתן לשלוט בגבולות השיח. כך הצליחו תומכי הנסיגות ליצור בשיח הציבורי הישראלי תודעה כוזבת בה עמדתם נתפסת דרך קבע כ"מקצועית", בשעה שעמדת המתנגדים התקבעה ככזו המוּנעת מ"אידאולוגיה ואג'נדה פוליטית". ככלל קשה למצוא נושאים ציבוריים בעלי השפעה על חיי העם והחברה אשר הם מקצועיים וטכניים בלבד. חוות דעת רפואית על תוצאות בדיקת דם לדוגמה, היא עניין מקצועי מובהק. החלטות במדיניות הרפואה הציבורית לעומת זאת, כמו תמיכת המדינה במימון טיפולי פוריות, או טיפולי שיניים לילדים, הן ביסודן ביטוי להשקפת עולם ערכית. כך גם בסוגיות הביטחון הלאומי. כאשר בכיר לשעבר במערכת הביטחון מצדד בכורח להיפרדות נוספת מן הפלשתינים, "כי יש ערכים חשובים מאדמה", ברור שהוא מדבר מהשקפת עולמו הערכית. אולם, עובדת היותו בכיר ביטחוני לשעבר, אינה מקנה לו יתרון על אזרח אחר, המחזיק בהשקפת עולם אחרת. כאן מופעלת מניפולציה רווחת: חוות דעת המכילה הטיה להשקפת עולם ערכית, מוגשת לציבור במעטה סמכות מקצועית שכביכול "נטולת הטיה פוליטית". הציבור חייב לתבוע במציאות זו, דיון ביקורתי פתוח. להטיל ספק בקונספציות הביטחוניות שהפכו בשנים האחרונות בקרב בכירים ביטחוניים לשעבר, למובן מאליו "מקצועי". בין היתר, נדרש דיון בתקפות הקונספציה השלטת, כי צה"ל ידע ויוכל להגן על מדינת ישראל ברצועת החוף הצרה, גם בנסיגה לקו גדר ההפרדה, הסמוכה במידה רבה לקווי 67. נדרש דיון ביקורתי גם על הנחות היסוד הערכיות הטמונות בתשתית חוות הדעת ה"מקצועית" של מומחי קהילת הביטחון וגם בשאלת תוקף סמכותם ומעמדם המיוחד במאבק האזרחי בשאלת עתידנו הלאומי בארץ ישראל.