אלמלא זחיחות הדעת וחטא היהירות המופרזת שבו לוקים הצמד-חמד הזה, בנט ושקד, שקד ובנט, יכולים היו הם להימנע ולהגיש את רשימת מועמדי מפלגת 'הימין החדש' לכנסת, עוד ביום רביעי ולהקשיב לרעשי הרקע מסביב ולפעול לפיהם, כפי שנהגו הסיעות הגדולות והוותיקות, דוגמת 'הליכוד', 'העבודה' ואפילו מפלגת 'כחול ולבן' של גנץ ולפיד. דומה שמה שעניין את בנט ושקד, היה קבלת האות 'נון', בה חשקו. משזכו בה הגישו רשימתם לוועדת הבחירות המרכזית.
הקורא את רשימת מועמדי 'הימין החדש', בארבע המקומות הראשונים - קודם למנדט החמישי - המבסס את עובדת צליחת אחוז החסימה, יכול להתרשם שמדובר במועמדים שדבר וחצי דבר, אין להם עם הממסד הדתי, בכלל ועם הציונות הדתית, בפרט. אומנם על קודקודו של בנט מונחת לה, כיפונת, 'החבר של בנט מהסיירת', מפקד הטייסת לשעבר, אל"ם מתן כהנא, בא מהחינוך 'הציוני דתי' ואפילו
אלונה ברקת, הינה בוגרת תיכון דתי, אולם הם אינם בשרה מבשרו של הממסד הדתי. על אי-חשיבותו של הרקע הדתי במפלגת 'הימין החדש' תעיד העובדתי שעד כה לא פורסם מצע המפלגה, בתחום זה.
ובכלל, נוצרה בציבוריות הישראלית תחושה, כי 'הימין החדש' הינה מפלגה של אופורטוניסטיים, שהחליטו לקפוץ על פלטפורמה חילונית ולזנוח את הפלטפורמה הדתית החמימה שהעניקה להם - בחום רב וביד נדיבה - מפלגת '
הבית היהודי'. דומה שהמצע הכלכלי של מפלגה נכתב 'בדרך להגשת הרשימה לוועדת הבחירות המרכזית', שכן הוא פורסם סמוך להצטרפותו של יו"ר ההסתדרות,
אבי ניסנקורן למפלגת 'כחול לבן', בשמה הקודם - 'חוסן לישראל'.
מעולם, לא הייתה מציאות דברים בישראל, שמפלגה תוקפת במצעה תפיסה פוליטית של גורם פוליטי אחר. לא כך פועלים ב'ימין החדש'. עיתון 'כלכליסט' פרסם את הפרק הכלכלי במצע המפלגה, האוסר זכות שביתה בשירותים חיוניים, כמו חברת החשמל וקובע בוררות חובה בסכסוכי עבודה. בה בנשימה נכתב, בעיתון זה, כי: "המדובר במצע ימני שילווה בקמפיין אינטרנט שיושק בימים הקרובים. המצע גובש עוד לפני שיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן המגן על הוועדים והמונופולים הגדולים הצטרף לחוסן לישראל, אבל כעת מקבל משנה תוקף, במיוחד אם חוסן לישראל והימין החדש יישבו יחדיו בקואליציה". זהו ערבוב מוחלט של אידיאולוגיה ופרקטיקה.
במפלגת 'הבית היהודי' ששקד ובנט נטשו אותה, בפתאומיות, וכמעט גרמו לה שלא תעבור את אחוז החסימה, לפני שאיחדה כוחות עם עוד מפלגות ימין וימין קיצוני, בנט ושקד מוקצים מחמת מיאוס. הצעת 'הימין החדש' לחתום על הסכם עודפים עם 'הבית היהודי' נדחתה, על הסף.
בנט לא מסתיר את שאיפתו לכהן כשר ביטחון בממשלה החדשה שתוקם. לצורך כך מבליט הוא - בכל הזדמנות - את עברו הצבאי. לא נראה שיש לו סיכוי - אפילו אפסי - לזכות בתפקיד נחשק זה, שעה שקמה מולו מפלגת 'כחול לבן', המונה בשירותיה, לא פחות מארבעה רמטכ"לים, לשעבר. ובכלל, מי שמאס בשלטונו של
בנימין נתניהו, ישים פעמיו לכיוון תנועת 'כחול לבן', במקום לכיוון 'הימין החדש', למרות התדמית השמאלנית שהדביק לה הליכוד.
לפי תקנון מפלגת צל"ש, שהינה מפלגת האם של סיעת 'הימין החדש', הבוס המוחלט של המפלגה הוא בנט. הוא ממנה את מנכ"ל המפלגה, מבקר המפלגה, קובע את רשימת המפלגה לכנסת, משנה את תקנון המפלגה, מקבל חברים חדשים למפלגה, כאשר לחברי המפלגה יש דעה מייעצת בלבד, בענייני המפלגה. במצב דברים זה - למרות שבנט 'מצפה' למספר זוגי של מנדטים- לא בטוח ש'הימין החדש' יעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות, חרף הסקרים המנבאים לו בין 6-8 מנדטים. ככל שהדבר תלוי בנתניהו הוא לא יצרף מפלגה זו לקואליציה ולמפלגת 'כחול ולבן' אין שום שיח עם מפלגה זו הרואים בה - ובצדק - מפלגה פשיסטית, לכל דבר.
