הנה לכם תקציר החדשות של החודש האחרון. ביום חמישי לפני שבועיים נורה למוות יורי פודובני סמוך לבית העסק שלו באזור התעשיה בחולון, בשל מה שנראה כעוד ריב על חניה. בנותיו הגיבו בתדהמה "לא יכול להיות שבגלל חניה רוצחים בן אדם בישראל". באותו היום נורה ונפצע קשה תושב רחובות בן 38 על-ידי מתנקש סמוך לביתו. באותו מקום נורה ונרצח שם לפני כמה ימים צעיר כבן עשרים. בנתניה נדקר נפצע קשה גבר בשנות השלושים לחייו, ובאשדוד שכן פרץ לדירה ודקר גבר שניסה להגן על אשתו. זמן קצר לאחר מכן גבר נדקר ונפצע קשה בירושלים. התגובה הרשמית של משטרת ישראל היא ש"מדובר ככל הנראה באירועים על-רקע פלילי".
מידי פעם אנחנו שומעים על אירועים של פיצוצי מכוניות ויריות באמצע הרחוב, אבל נרגעים מיד לאחר מכן, כשמספרים לנו שזה על "רקע פלילי". אם מדובר על-רקע לאומני, התגובה היא אחרת. יש הפגנות, יש מחאות והשב"כ והימ"ר והמסמ"ר (אין דבר כזה - הרגע המצאתי) נכנסים לתמונה. כשמדובר באירוע על-רקע פלילי זה כבר עבודה של שוטרים "רגילים", ותוכניות טלוויזיה של
אמנון לוי שמביא לנו עדויות מגוף ראשון על הפושעים שיש כאן באזור. והם נוגעים לכל תחום בחיינו, תחנות דלק ופיצוציות.
ואם כבר מזכירים את המונח פיצוצייה, שמישהו באקדמיה ללשון העברית ימצא כבר שם רציני יותר למקומות האלו שנמצאות כולן תחת המונח "פיצוצייה". זה נכון שמידי פעם יש פיצוצים במקומות האלו, ויש מכות ופיצוצים בין אנשים, אבל גם בשכונה שפעם חייתי היו פיצוצי צנרת כל שבוע, ואיש לא חשב לקרוא לנו "שכונת הפיצוצייה". כן קראו לנו "טיילת הספורט" למקום שהספורט היחידי בו היה, כדורגל מתחת לבלוק בין העמודים שהיו שערים. טיילת הספורט היה שם יותר מוצלח משכונת הפצצת. ואולי אם יקראו לזה בשם אחר - רגוע יותר, אולי האווירה תשתנה. נקודה למחשבה.
המשטרה טוענת גם, שאי-אפשר להגיע לכל חניה בארץ, ואי-אפשר להשתלט על כל אדם שמסתובב לו הבורג והוא מחליט לצאת לדקור כמה אנשים. מצד שני מה הכיוון שלנו? האם כל אירוע בישראל יגמר במסגרת הסדר טיעון בין עורכי דין ובהתפלפלות בין מונחים של רצח או הריגה או יסוד נפשי וכוונה?
ביטחון אישי האם משטרת ישראל תתמקד במה שהכי "קל לה לעשות", וזה להציב עוד ועוד ניידות ומצלמות, ולעצור ולחלק דוחות לנהגים שלא אותתו או ששכחו להדליק אורות ביציאה מהעיר? השאלה הגדולה אם המפכ"ל החדש ירצה לעשות עבודה יסודית עם מה שקורה כאן, או שגם הוא ימדוד סטטיסטיקות ויעדיף להיות אגף הגביה או הגוויעה. כבר כתבתי, והנה אני חוזר פעם שניה על כך, וב-איך שדברים מסתדרים כאן גם בפעם השלישית והחמישית. אני מצפה שבעת קרות אירוע פלילי כזה או אחר, שהמערכת הפוליטית תסער באותה מידה שבה היא סוערת כשמדובר באירוע על-רקע לאומני.
שראש הממשלה יכנס את השר לביטחון פנים ואת ראש השב"כ את ראש המל"ל ואת ראש המוסד ומצידי גם את ראש המוסד לביטוח לאומי. שינער אותם כמו שצריך, וידרוש מהם תשובות וידרוש מהם ראשים. שראש העיר וסגנו וממלא מקומו יתחילו להתייחס לאירוע על-רקע פלילי, באתה מידה שבה מתייחסים לאירוע לאומני. כי איך שזה נשמע, בכל מקרה של רצח במדינה הזו יש מי שדואג לטפטף, לנו הציבור, שככל הנראה מדובר בעוד אירוע פלילי, רק כדי להרגיע אותנו. איכשהו מישהו הבין שאם בן אדם נדקר באמצע הרחוב על-רקע פלילי זה בסדר. אז זהו שלא.
שהמועמדים לראשות הממשלה ידברו אתנו מה הם מתכוונים לעשות במרחב הציבורי שלנו, ואיך הם מתכוונים לתרום לי לתחושת הביטחון האישי. אני מבחינתי, כבר לא מבדיל בין ימין לשמאל, ולצערי ההיסטוריה הוכיחה שפיגועים היו גם כשהיה תהליך שלום ומסרו שטחים. ונסיגות ובריחות היו גם כשהימין היה בשלטון. גם במדיניות הכלכלית ההבדלה היא ברורה בין ימין לשמאל, רק שזה לא נושא לדיון אצלנו. כי איכשהו לכולם ברור שצריך לעשות דבר אחד כאן וזה - לקצץ. בזה מסכמים שנים ארוכות של מחקר והערכה. לקצץ. מערכת הבריאות לא מספקת את הסחורה. יש מחסור בתקנים לרופאים, בתי חולים קורסים, מי שמתגורר בפריפריה יכול לחפש רופא מומחה במשך חודשים קדימה, והחינוך שלנו מסתכם במבחן מיצ"ב אחד וחצי שנה של הכנה לקראת הבחינה. את כל זה מסכמים במילים יפות של "קיצוץ רוחבי", ו"חלוקת משאבים". שאלו מילים יפות להפניית הכסף שלי ושלך לטובת קידום מגזר כזה או אחר שמקורב לשלטון.
אבל לצערי אף אחד מהמועמדים לראשות לא מדבר על זה, ואת איש לא מעניין שאנשים נדקרים כאן בעוד אירוע פלילי. שמישהו ידבר על זה ושמישהו יציג כאן תוכנית להחזיר את השקט למרחב הציבורי. שהתקשורת תתחיל להזדעזע מכל מקרה פלילי באותה מידה שהיא מזדעזעת כשנער טיפש זורק אבן על רכב, באותה מידה שהיא מזדעזעת שנערים מתלהמים מרססים כתובות נאצה גזעניות. ובינתיים שיהיה רק שקט. רק שקט.
